אדמה משוגעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמה משוגעת
Adama2.jpg
כרזת הסרט
בימוי: דרור שאול
הפקה: שרון שמיר, דרור שאול, פיליפה קוברסקי, יוהנס רקסין, בטינה ברוקמפר, אדגרד טנמבאום
תסריט: דרור שאול
עריכה: יצחק צחייק
שחקנים ראשיים: תומר שטיינהוף
רונית יודקביץ'
שי אביבי
הנרי גרסין
גל זייד
מוזיקה: צוף פילוסוף עדי רנרט
הקרנת בכורה: 29 בספטמבר 2006
משך הקרנה: 97 דקות
שפת הסרט: עברית, כתוביות באנגלית
תקציב: כמיליון דולר[1]
פרסים: 4 פרסי אופיר (2006)
"דוב הקריסטל" בפסטיבל ברלין
סרט הדרמה הזר בפסטיבל סאנדנס
דף הסרט ב-IMDb

אדמה משוגעת הוא סרט קולנוע ישראלי של הבמאי והתסריטאי דרור שאול שצולם בשנת 2005 בקיבוץ רוחמה ובקיבוץ ניר אליהו. הסרט מבוסס בחופשיות על חוויותיו האישיות של הבמאי מקיבוץ כיסופים בו גדל[2]. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 2006, ומאז למעלה מ-145,000 צופים צפו בו בקולנוע.[3]

הסרט זכה בפרס אופיר 2006 לסרט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד בעשר קטגוריות וזכה גם בפרס הפסקול, המלחין והעיצוב האמנותי. הסרט זכה בפרס סרט הדרמה הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2006, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2007, פוסאן קוריאה, ברלין, מיאמי, איסטנבול ועוד רבים.

הסרט נבחר לייצג את ישראל בתחרות פרסי האוסקר, בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ואף היה מועמד לייצג את ישראל בפרס גלובוס הזהב, אך הוא לא זכה בפרסים אלו. בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין זכה הסרט בדב הקריסטל לסרט עלילתי בקטגוריית סרטי הילדים והנוער. כמו כן זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל מיאמי, ובפסטיבל הסרטים העצמאיים בברמודה זכה הסרט בפרס הראשון (יחד עם הסרט "CashBack" של הבמאי הבריטי שון אליס).

תוכן עניינים

[עריכה] עלילה

עלילת הסרט מתרחשת בקיבוץ בדרום ישראל, בשנות ה-70. מירי היא אלמנה מעורערת בנפשה ודיכאונית, המתקשה ליישר קו עם האחידות והשוויון הקיבוציים, ובולטת בחריגותה. העלילה מעמידה במרכז את דמותו של דביר, בנה המתבגר של מירי, המוצא עצמו נקרע בין ערכי הקיבוץ והחינוך המשותף שלאורם הוא מתחנך, לבין יחסיו הקרובים עם אמו החריגה והמעורערת.

[עריכה] שחקנים

שחקנ/ית דמות
תומר שטיינהוף דביר אבני
רונית יודקביץ' מירי
שי אביבי אברם
אנרי גרסין סטפאן
גל זייד שמשון
פיני טבגר אייל

[עריכה] פסקול

  1. שדות שבעמק - ביצוע: המקהלה הקאמרית תל אביב
  2. אני ממשיך לשיר - ביצוע: שי אביבי
  3. האינטרנציונאל
  4. בטהובן – סונטה לפסנתר מס' 8, אופוס 13, "הפתטית" פרק שני
  5. לאן נושבת הרוח - הגבעטרון

[עריכה] לקריאה נוספת

  • פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג, 2008, הפרק "'אדמה משוגעת' - שיחה עם דרור שאול", עמ' 203-179.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים


פרס אופיר לסרט הטוב ביותר

שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999) • ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009) • שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011)

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא