ביקור התזמורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביקור התזמורת
The Bands Visit Hebrew.JPG
בימוי: ערן קולירין
הפקה: אילון רצ'קובסקי
קובי גל רדאי
תסריט: ערן קולירין
עריכה: אריק להב ליבוביץ
מוזיקה: חביב סבח
צילום: שי גולדמן
הקרנת בכורה: 13 בספטמבר 2007
משך הקרנה: 90 דקות
שפת הסרט: אנגלית
עברית
ערבית
דף הסרט ב-IMDb

ביקור התזמורת הוא סרט קולנוע ישראלי שזכה ב-8 פרסי אופיר ועלה לאקרנים בשנת 2007. זהו סרט הביכורים של הבמאי הישראלי ערן קולירין, שגם כתב את התסריט. הסרט זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית גדולה בישראל ובעולם ואף גרף פרסים רבים בתחרויות בינלאומיות.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט היא סיפור בדיוני על אודות ביקור תזמורת המשטרה של אלכסנדריה בישראל. התזמורת מוזמנת לנגן בטקס הפתיחה של מרכז לתרבות ערבית בפתח תקווה. אולם, עקב אי-הבנה, נוסעים שמונת חברי התזמורת לעיירת פיתוח מדברית בשם "בית התקווה" (הסרט צולם ברובו בעיירה ירוחם שבנגב). חברי התזמורת, המגיעים מעיר גדולה ועתירת מוסדות תרבות, במדינה שמרנית, לעיירה חילונית שאין בה כל מוסד תרבות או מוסד אומנות שהוא, נתקפים בהלם תרבות. אולם, בעיירה הם קושרים קשרים לרגע עם התושבים.

תאופיק (ששון גבאי) הוא מפקד התזמורת והמנצח עליה. תאופיק הוא אב שכול, אלמן, מסוגר ומאופק. רונית אלקבץ מגלמת את דינה, ישראלית תושבת עיירת הפיתוח שהיא ההפך הגמור מתאופיק - פתוחה, חושנית ומפלרטטת. תאופיק חייב לנהוג יפה במארחת שלו, למרות שכאדם שחי כל חייו במדינה שמרנית, הוא חש מבוכה רבה לצידה. אולם, דווקא בפני דינה, תאופיק מתוודה לראשונה על רגש האשמה שהוא חש בהתאבדות בנו ובמות אשתו משברון לב.

חאלד (סאלח בכרי) הוא נגן כינור צעיר, שמנסה לנצל את הביקור בישראל כדי לפתח קשרים עם נשים מקומיות. תאופיק מתייחס אל חאלד כאל עושה הצרות של התזמורת. תאופיק מנסה למנוע מחאלד להסתובב בעיירה, אך חאלד מצליח להתחבר עם המקומיים ומוצא עצמו, בעת ביקור במועדון גלגיליות, מלמד את פאפי, ישראלי צעיר ומסוגר תושב העיירה, איך לנהוג בבחורה. בעקבות הווידוי של תאופיק בפני דינה, תאופיק מרכך את יחסו אל חאלד.

חברי תזמורת אחרים, ובהם סימון (ח'ליפה נאטור) מבלים את הערב והלילה בבית משפחה ישראלית ובמהלך ארוחת הערב נחשפים הן הפערים התרבותיים והן הגשרים המחברים בין הישראלים והמצרים. ארוחת הערב, שהייתה אמורה להיות מסיבת יום הולדת נעימה בחיק המשפחה, הופכת למביכה משום שבעלת השמחה לא מפסיקה לרמוז לאורחים שהם אינם רצויים. מעבר לזאת, בני המשפחה הישראלית לא מפסיקים להתווכח ביניהם. אולם, דווקא בבית אותה משפחה מצליח סימון לעשות את מה שהוא נכשל בו מזה שנים - לסיים את הלחנת הקונצ'רטו הראשון שלו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון בטלוויזיה סיפר קולירין כי הפקת הסרט התעכבה במשך שנים עקב היעדר מימון, וכי התסריט לא זכה להערכה רבה. גם כאשר הושג בסופו של דבר מימון להפקת הסרט, התקציב היה מוגבל ביותר והסרט צולם בהפקה זולה בהרבה משתוכנן במקור. לאור לחצים מצד עמיתים למקצוע שינה קולירין את התסריט, כך שהקנה לעלילה אופי דרמטי יותר, וכן כלל התייחסות ישירה לקונפליקט הישראלי-ערבי. בסופו של דבר התחרט קולירין והחליט לצלם את הסרט בתסריט המקורי, המאופק יותר, וכמעט ללא התייחסות לקונפליקט.

פרסים וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה ב-8 פרסי אופיר, בהם הסרט הטוב ביותר, במאי, שחקן ראשי (ששון גבאי), שחקנית ראשית (רונית אלקבץ) ושחקן משנה (סאלח בכרי). כמו כן זכה הסרט בפרס וולג'ין בפסטיבל הקולנוע בירושלים.

הסרט זכה להערכה רבה בפסטיבל קאן. במהלך הקרנת הסרט פרץ הקהל במחיאות כפיים לאחר הסצנה במועדון הגלגיליות. בתום הסרט קם הקהל על רגליו ומחא כפיים במשך רבע שעה ברציפות. הסרט זכה בשלושה פרסים בפסטיבל זה: פרס חביב השופטים, פרס השופטים הצעירים ופרס פיפרסקי (המוענק על ידי איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי). כמו כן זכה הסרט בפרס חביב הקהל בפסטיבל סרייבו, בפרס סאקורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טוקיו, בפרס חביב הקהל ופרס חבר השופטים בפסטיבל קופנהגן, בפרס הבימוי בפסטיבל אתונה, בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ורשה, בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ציריך ובפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל מינכן.

הסרט גם הוצע למועמדות בפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר", אולם מועמדותו נפסלה בשל העובדה שרובו דובר אנגלית ורק מקצתם של הדיאלוגים בסרט דוברי עברית או ערבית, בעוד שבקטגוריה זו אמורים להיכלל סרטים בשפה שאיננה אנגלית בעיקר.

"ביקור התזמורת" זכה לביקורות טובות בישראל ובעולם. אתר הביקורות "העגבניות הרקובות" זיכה את הסרט ב-98 אחוזי טריות, בהתבססות על 104 מבקרים, נכון ל-18 ביולי 2008. הסרט נכלל ברשימות עשרת הסרטים הטובים ביותר של 2007 של מבקרים בעיתונים "Associated Press", "ניו יורק פוסט", "לוס אנג'לס ויקלי", וכן בעיתון "הוליווד רפורטר" שם דירג אותו המבקר כסרט השני בטיבו של 2007.

הסרט הוצג בהצלחה ברחבי העולם. אך למרות ההצלחה העולמית ולמרות הביקורות חיוביות, נאסר הסרט להקרנה במצרים במסגרת החרם הכללי המוטל במדינה זו על יצירות תרבותיות ישראליות. איסור הקרנת הסרט, הוסבר במצרים בשל היותו של הסרט "פרובוקטיבי" ובשל המניעה מקשירת קשרים עם ישראל וישראלים. למרות דברים אלו ובעקבות מאמצים גדולים של גורמים ישראליים, הותרה הקרנת הסרט פעם אחת בפני קהל מצרי ביוני 2008, במלון הפאר "ארבע עונות" שבלב קהיר.

רשימת פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרס אופיר לסרט הטוב ביותר

(1990): שורו • (1991): מעבר לים • (1992): החיים על פי אגפא • (1993): נקמתו של איציק פינקלשטיין • (1994): שחור • (1995): חולה אהבה בשיכון ג' • (1996): קלרה הקדושה • (1997): עפולה אקספרס • (1998): קרקס פלשתינה • (1999): החברים של יאנה • (2000): ההסדר • (2001): חתונה מאוחרת • (2002): כנפיים שבורות • (2003): האסונות של נינה • (2004): מדורת השבט • (2005): איזה מקום נפלא • (2006): אביבה אהובתי/אדמה משוגעת • (2007): ביקור התזמורת • (2008): ואלס עם באשיר • (2009): עג'מי • (2010): שליחותו של הממונה על משאבי אנוש • (2011): הערת שוליים • (2012): למלא את החלל • (2013): בית לחם • (2014): גט - המשפט של ויויאן אמסלם