אדמונד וזנמאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמונד וזנמאייר
Edmund Veesenmayer
לידה 12 בנובמבר 1904
באד קיסינגן, פרנקוניה התחתית, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 1977 (בגיל 73)
דרמשטאדט, הסן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק האוניברסיטה הטכנית של מינכן, בית הספר הברלינאי למסחר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר גרמניה בהונגריה (19441945) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דרכונו הדיפלומטי במהלך שירותו בהונגריה

ד"ר אדמונד וזנמאיירגרמנית: Edmund Veesenmayer; באד קיסינגן, 12 בנובמבר 1904דרמשטאדט, 24 בדצמבר 1977) היה כלכלן גרמני מוביל, דיפלומט של גרמניה הנאצית, חבר בכיר במפלגה הנאצית (NSDAP) ובאס אס, ופושע מלחמה נאצי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1 בפברואר 1932 היה וזנמאייר חבר במפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (NSDAP – מס' 873.780) ומיוני 1936 בשוצשטאפל (אס אס: 202.122). כמומחה כלכלי של משרד החוץ של הרייך הגרמני, הוא העריך את התנאים הכלכליים והפוליטיים במזרח, במזרח התיכון ובאירופה. בשנת 1943 ערך דו"ח ארוך על הונגריה (כולל דרום סלובקיה וטרנסילבניה כולה), ושירת באס אס עם כמה מטלות מיוחדות.

ב-19 במרץ 1944, במהלך כניסת הצבא הגרמני לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה), הוא מונה לשגריר ולשליחו המלא של אדולף היטלר בהונגריה מטעם גרמניה הנאצית. פירוש הדבר שהיה ממונה על כל כוחות הכיבוש למעט הוורמאכט (הוא היה ממונה לרבות, ובמיוחד, על הגסטפו). הוא מילא תפקיד במעצר אישים שהיו ידועים כאנטי-גרמנים וכן בגירוש יהודי הונגריה למחנות ההשמדה. במהלך ההפיכה של פרנץ סלשי ומפלגת צלב החץ עזר לצלב החץ להשתלט על כל מנגנוני השלטון ובכך מנע מהונגריה לצאת ממלחמת העולם השנייה.

בשנת 1945 נכנע לחיילי צבא ארצות הברית ליד זלצבורג. בשנת 1949 דן אותו בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג ל-20 שנות מאסר כפושע מלחמה. מאוחר יותר עונשו הומתק, והוא שוחרר בשנת 1951. לאחר מכן ייצג את גרמניה בחברת Pennel & Flipo, שבסיסה היה ברובה בצפון צרפת. מאז כבר לא מילא תפקיד חשוב.

וזנמאייר העיד במשפט אייכמן בשנת 1961 כעד הגנה.[1] הוא התגורר בדרמשטאדט עד מותו בשנת 1977.

דרגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמונד וזנמאייר בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hannah Arendt: Eichmann in Jerusalem: A Report on the Banality of Evil. New York : Viking, 1963, S. 260