אוטו פרטר-פיקו
 | |
| לידה |
2 בפברואר 1893 קרלסרוהה, האימפריה הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 1966 (בגיל 73) פלימס, גראובינדן, שווייץ  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לויטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-57 מפקד דיוויזיית המילואים ה-148 מפקד הדיוויזיה ה-148 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל אוטו פרטר-פיקו (בגרמנית: Otto Fretter-Pico; 2 בפברואר 1893 – 30 ביולי 1966) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטר-פיקו נולד ב-2 בפברואר 1893 בקרלסרוהה, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, והיה אחיו הצעיר של מקסימיליאן פרטר-פיקו. בשנת 1914 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-14 (באדן ה-1), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה, למעט תקופה קצרה ששימש במטה הדיוויזיה ה-28. ב-27 בינואר 1915 הועלה לדרגת לויטננט, וב-18 באוקטובר 1918 הועלה לדרגת אובר-לויטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פרטר-פיקו ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הוא הועלה לדרגת האופטמן, וב-1 בינואר 1935 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוקטובר 1937 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט, וב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד גונדת התצפיות ה-7.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרוץ המלחמה לחם פרטר-פיקו עם יחידתו במהלך המערכה בפולין, וב-6 בפברואר 1940 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-297, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-297, וב-1 בספטמבר 1940 הועלה לדרגת אוברסט. פרטר-פיקו לחם עם יחידתו במהלך המערכה על צרפת ובמהלך מבצע ברברוסה, וב-7 בפברואר 1942 מונה למפקד אגד הארטילריה ה-102. ב-20 בפברואר 1943 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-57, וב-1 במרץ אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. בקיץ 1943 הוא לחם עם הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-52 במסגרת פלגת הארמייה קמפף, והשתתף עמה בקרב חרקוב השלישי ובקרב קורסק. ב-25 בספטמבר 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית המילואים ה-148 בדרום צרפת, ולאחר מבצע דרגון הוא מונה על אבטחת המעברים בין צרפת לאיטליה בהרי האלפים. ב-18 בספטמבר 1944 שונה שם הדיוויזיה לדיוויזיה ה-148, וב-20 באוקטובר הוא הועלה לדרגת גנרל לויטננט. באביב 1945 לחמה הדיוויזיה כנגד מתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה, וב-28 באפריל הוא נפל עם כוחותיו בשבי כוח המשלוח הברזילאי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטר-פיקו שוחרר מהשבי ב-7 ביולי 1948. לאחר שחרורו עבר להתגורר בעיר פלימס, גראובינדן, שווייץ, עד למותו ב-30 ביולי 1966.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוטו פרטר-פיקו באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)