גראובינדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גראובינדן (קנטון)
Graubünden
Wappen Graubünden matt.svg
HPIM1404.JPGבית איכרים טיפוסי לקנטון
מדינה / טריטוריה שווייץ
בירת הקנטון כור
שטח 7,105 קמ"ר
תאריך ייסוד 1496
אוכלוסייה
 ‑ בקנטון

189,200‏
קואורדינטות 46°45′N 9°30′E / 46.750°N 9.500°E / 46.750; 9.500קואורדינטות: 46°45′N 9°30′E / 46.750°N 9.500°E / 46.750; 9.500
http://www.gr.ch
מיקומו של קנטון גראובינדן בשווייץ
מפה מפורטת של קנטון גראובינדן
גראובינדן - שפות

גראובינדן (גרמנית: Graubünden, ; איטלקית Grigioni; רומאנש Grischun) הוא הקנטון בעל השטח הגדול ביותר של שווייץ. הוא ממוקם בדרום-מזרח שווייץ. אוכלוסייתו מונה כ-189,200 תושבים (נכון ל-2004). ובירת הקנטון היא העיר כור (Chur).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף טיפוסי לקנטון

שטח הקנטון הוא 7,105 קמ"ר, אך רק כשליש ממנו מעובד. חמישית משטח הקנטון הנו מיוער. אופיו הטופוגרפי הנו הררי ונחצה על ידי עמקי הנהרות המרכזיים ריין ואין. חלק מהשטחים הפתוחים בקנטון מהווים חלק מהפרק השווייצרי הלאומי "פארק אלה" (Parc Ela).

כמה מפסגות האלפים המרכזיים נמצאות בקנטון, בהן הטודי (Tödi) המגיעה לגובה של 3,614 מ', פסגת הברנינה המגיעה לגובה של 4048 מ'. חלק מפסגות ההרים כולל קרחונים מהמרשימים בעולם, אשר בשנים האחרונות עוברים תהליכי המסה בשל עליית החום העולמית.

רכסי ההרים כוללים כמה מהעמקים העמוקים ביותר באירופה, אשר יושבו במקורם על ידי מתיישבים קלטים.

הקנטון גובל במדינת ליכטנשטיין מצפון, אוסטריה מצפון וממזרח ואיטליה מדרום ודרום-מזרח. הקנטון גובל בקנטונים סנט גלן וגלרוס מצפון-מערב, אורי ממערב וקנטון טיצ'ינו מדרום-מערב. עיר הבירה של קנטון גראובינדן היא כור המונה 35,035 תושבים (נכון לשנת 2004).

העיירות סנט מוריץ ודבוס אשר זכו לשם עולמי ממוקמות בקנטון זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שטחי הקנטון היו בעבר חלק מפרובינציה רומית שהוקמה בשנת 15 לפנה"ס ושנקראה רטיה (Raetia). מאוחר יותר הפך האזור לחלק מאדמות הבישופות של העיר כור.

בשנת 1367 הוקמה בכור "הליגה לבית אל" (Gotteshausbund), אשר התנגדה לבישוף של כור. בעקבות ההתנגדות שקמה, נוסדה בשנת 1395 "הליגה האפורה" (Grauer Bund) - שעל שמה נקרא הקנטון.

מאוחר יותר הצטרפו ל"ליגה האפורה" שתי ליגות נוספות, ויחד הפכו למה שכונה קנטון גראובינדן. סמליהן של שלוש הליגות מרכיבים את סמל הקנטון.

בשנת 1496 חברה הליגה לקונפדרציה השווייצרית, אך נמנעה מלהתאחד עימה עד לשנת 1803.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים העיקריים עליהם מתבססת כלכלת הקנטון הם חקלאות ותיירות. מרבית התיירות מתרכזת סביב העיירות סנט מוריץ שבעמק פונטרזינה והעיירה דבוס. עיקר התיירות נסב על אתרי הסקי היוקרתיים והמפותחים, אך גם בעונות הקיץ. מספרי אתרי מרחצאות בקנטון, שהמרכזי שבהם בעיירה סנט מוריץ, מושכים אליהם קהל רב מכל רחבי העולם לאורך כל עונות השנה.

העיירה כור היא מרכז תעשייה אזורי מפותח, וכמו כן מרכז לייצור יינות מקומיים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות המדוברות בקנטון הן גרמנית (54%), רומאנש (31%) ואיטלקית (15%). הדתות הנפוצות במקום הן נצרות פרוטסטנטית ונצרות קתולית.

מחוזות ומועצות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטון מחולק ל-11 מחוזות, שהם עצמם מחולקים ל-39 מחוזות משנה. המחוזות מחולקים בהתאם לגבולות הטופוגרפים של הנוף. בקנטון קיימות 207 מועצות מקומיות (נכון לשנת 2006).

תמונת פנורמה של היאקובסהורן בדאבוס
Magnify-clip.png
תמונת פנורמה של היאקובסהורן בדאבוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטונים של שווייץ
אובוולדן · אורי · אפנצל אוסר-רודן · אפנצל אינר-רודן · ארגאו · בזל-לנדשאפט · בזל-שטאדט · ברן · גלרוס · גראובינדן · ואלה · וו · זולותורן · ז'ורה · ז'נבה · טיצ'ינו · לוצרן · נידוולדן · נשאטל · סנט גלן · פריבור · צוג · ציריך · שוויץ · שפהאוזן · תורגאו הקנטונים של שווייץ