אולה נידהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא נייטרלי, נטול כל אסמכתות, עמוס ציטוטים מיותרים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אוֹלֶה נִידְהְל (נולד ב-19 במרס 1941 ליד קופנהגן, דנמרק) הוא לאמה (מורה) בודהיסטי במסורת הקָארְמַה קָאגְ'יוּ של הבודהיזם הטיבטי, תחת הנחייתו הרוחנית של טְרִינְלִי טָאיֵה דוֹרְגֶ'ה. בדרך כלל מכונה "לאמה אולה נידהל" או "לאמה אולה".

משנות השבעים המוקדמות הוא נוסע בכל העולם, מרצה ומנחה קורסים של מדיטציה. ייחודו של נידהל: הוא מעביר את לימודי שושלת הקארמה קאג'יו במבנה וברוח, שסוגלו לאופי המערבי. הוא מסיר את כל סממני התרבות הטיבטיים ומשאיר רק את מהות הלימודים הבודהיסטיים. הוא ואשתו הָאנַה (2007-1946) ייסדו[דרוש מקור] את בודהיזם "דרך היהלום" – ארגון חילוני בינלאומי של בודהיזם הקארמה קאג'יו, המאגד כ-650 מרכזי תרגול. קארמה קאג'יו היא שושלת השייכת לאסכולת וג'ריאנה בשם קאג'יו – אחת מארבע האסכולות העיקריות בבודהיזם הטיבטי.

לאמה אולה נידהל הוא מחברם של תשעה ספרים, שתורגמו לתריסר שפות, בהן עברית.

השנים הראשונות והמפגש עם הבודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולה נידהל גדל בדנמרק. בשנות השישים המוקדמות עשה שירות חובה קצר בצבא הדני ועסק באגרוף מקצועי. באוניברסיטת קופנהגן למד פילוסופיה, אנגלית וגרמנית, ואת עבודת הדוקטורט שלו בפילוסופיה כתב בהשראת ספרו של אלדוס האקסלי, דלתות התפיסה (The Doors of Perception). אולה נידהל נטל חלק פעיל בחיפושים הרוחניים של תנועת ה"היפים" הראשונה באירופה, שכלל שימוש בסמים והסתבכויות עם החוק. המשך חיפושו הרוחני היה מסע להרי ההימלאיה. בשנת 1961 הכיר את אשתו לעתיד, האנה. בשנות השישים המאוחרות היה אולה נידהל קונה חשיש בנפאל ומבריחו לדנמרק, שם היה סוחר בו. לאחר ביקורם הראשון בקטמנדו ב-1968, נעצרו האנה ואולה בגין הברחת חשיש, ואולה ריצה כמה חודשים בכלא. ב-1969 פגשו הזוג נידהל את גְ'יָאלְוָוה קָרְמָאפַּה ה-16, ראש שושלת הקארמה קאג'יו ומי שנחשב על ידי הטיבטים ל"מלך היוגים" של טיבט. לאחר מפגשם הראשון של הזוג נידהל עמו ולקיחת מחסה בודהיסטי אצלו קיבלו חייהם מפנה חד. השפעתו של קרמאפה עליהם הייתה כה רבה, שהם הפנו עורף לשימוש בסמים. כיום מזהיר נידהל בנחישות מפני סכנת השימוש בסמים. לאחר שהייה בת שלוש שנים במחיצתו של קרמאפה הם נשלחו על ידיו בחזרה לדנמרק. הוא נתן להם מכתב כדי שיעבירוהו למלכת דנמרק, ובו הצהיר, בין היתר: "יש לנו תוצאות מדהימות עם אנשים צעירים, אשר נמשכים למה שניתן לכנות 'דור הסמים'. יש לנו דרך משלנו להראות את הדרך לאושר ולחיים טבעיים ובריאים".

השכלה בודהיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורם הראשון של אולה והאנה נידהל היה הרב-אמן של שושלת הדְרוּגְפָּה קָאגְ'יוּ, לוֹפְּן צֶצ'וּ רינפּוצֵ'ה. בדצמבר 1969 פגשו אולה והאנה נידהל את גְ'יָאלְוָוה קָרְמָאפָּה ה-16, רָנְגְג'וּנְג רִיגְפֵּה דוֹרְגֵ'ה. הם היו תלמידיו המערביים הראשונים וקיבלו ממנו את לימודי בודהיזם הוָוגְ'רָיַאנַה ואת הלימוד על טבע התודעה (בסנסקריט: מָהָמוּדְרַה). ממחזיק השושלת, שָמָארְפַּה ה-14, הם קיבלו את נדר הבודהיסטווה ואת לימודיו של גָמְפּוֹפַּה – אבן-החן של השחרור. תחת הנחייתו של קאלו רינפוצ'ה, לאמה בודהיסטי ידוע, הם קיבלו השכלה פורמלית מסורתית, והסמכות וחניכות רבות – מלאמות אחרים בשושלת. ב-1972 מונה נידהל למורה בודהיסטי על ידי קרמאפה ה-16 ונשלח לאירופה כדי להביא למערב את הלימודים על טבע התודעה. ב-1983 העניק שמארפה לנידהל את התואר "רב-אמן בודהיסטי", וב-1985 מונה באופן רשמי ללאמה על ידי קְהֶנְפּוֹ צ'וֹדְרַק טְהֶנְפֵּל רִינְפּוֹצֵ'ה. בהנחייתו של ג'ייאלווה קרמאפה ה-17, טָאיֵה דוֹרְגֵ'ה, נושא אולה נידהל כיום בשדר לימודי ובניסיון מדיטטיבי חי (2) של שושלת הקארמה קאג'יו, והוא לאמה (מורה) מוסמך לבודהיזם דרך היהלום (וג'ריאנה).

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממפגשם עם קרמאפה ה-16 ובקשתו להם לעזור לו להביא את הבודהיזם למערב, החלו האנה ואולה נידהל ללמד בודהיזם ולהקים מרכזי מדיטציה: תחילה בארץ מוצאם, דנמרק, ולאחר מכן בגרמניה ובמדינות אחרות. המרכזים משתייכים לשושלת הקארמה קאג'יו ומתנהלים תחת הנחייתו המעשית של לאמה אולה נידהל. בודהיזם "דרך היהלום" נוסד בשנות התשעים המוקדמות כדי לאגד את כל המרכזים החילוניים היוגיים בעולם. כן מנע הדבר נסיונות של לאמות טיבטים מושחתים להשפיע ולצבור שליטה במרכזים בזמן מחלוקת הקרמאפה. נכון לתחילת שנת 2010, קיימים כ-650 מרכזים ברחבי העולם – בעיקר באירופה, רוסיה ובארצות-הברית. בישראל קיימים חמישה מרכזים. במהלך השנה נוסע אולה נידהל ומבקר במרכזים ותוך כדי כך מעביר הרצאות וקורסים. בקורסים אלה הוא עוסק בנושאים שונים, כמו מָהָמוּדְרַה (עברית: החותם הכביר) – לימודים ישירים על טבע התודעה; ופּהוֹוַה (עברית: מיתה במודעות) – תרגול שבו לומדים לשגר את התודעה בזמן המוות. מזה כארבעים שנה הוא נוסע ללא הפסקה, כמעט מדי יום מרצה בעיר אחרת בהתעלמו מאזורי הזמן השונים בעולם. (לוח הזמנים נגיש באתר האינטרנט הרשמי של "בודהיזם דרך היהלום"). עם תלמידיו הקרובים יצר נידהל סגנון הוראה ישיר ופתוח, הנגיש לכולם, ומרכזים חופשיים, המתפקדים ללא המטען המסורתי-תרבותי של טיבט. הפעילות והמבנה הבלתי היררכי של מרכזי דרך היהלום מבוססים על עבודה התנדבותית.

"כפי שניכר בבירור, אין מבנים היררכיים אטרקטיביים לאנשים החושבים והעצמאיים במערב. איש אינו מעוניין במורה מרוחק על כן מוגבה או בארגון ענק, העומד על כתפי אנשים ואומר להם איך עליהם לחשוב"

– לאמה אולה נידהל

במרכזי "דרך היהלום" תורגמו המדיטציות ושמותיהם של היבטי בודהה לשפות מערביות שונות. אולה נידהל מאמין, שהבנת המדיטציות וקריאתן בשפות האם השונות של אנשי המערב חיוניות, מאחר שרק בדרך זו יוכל הבודהיזם להשתרש במערב. לא ניתן להעריך במדויק את מספר תלמידיו של נידהל, אולם אומדן זהיר שלהם[דרוש מקור] קובע שמספרם נע בין 70 אלף ל-80 אלף. בגרמניה לבדה מעריך[דרוש מקור] "איגוד הבודהיסטים הגרמני" שכ-20 אלף מתרגלים פוקדים בקביעות את הקבוצות והמרכזים של "דרך היהלום". נכון לשנת 2010, קיימים בישראל כשמונים תלמידים של לאמה אולה נידהל.

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מרכזי "דרך היהלום" בישראל נוסדו על ידי לאמה אולה נידהל. קהילת הקארמה קאג'יו הראשונה נוסדה בעיר באר-שבע בשנת 1999. בספטמבר 2000 נוסדה עמותת "בודהיזם דרך היהלום בישראל" - אחת מ-52 סניפים השייכים לרשת בודהיזם דרך היהלום הבינלאומית - על-מנת לאפשר לציבור הישראלי החופשי להתוודע לידע ולשיטות המבוססים על עקרונות הבודהיזם. הסניף בישראל מוגדר כמלכ"ר. העמותה מאגדת קבוצות ומרכזי מדיטציה ברחבי הארץ ותומכת בעבודתם. לקבוצות אלו מבנה דמוקרטי, והן מתפקדות בהתנדבות, ללא שכר, על בסיס אידאליזם וידידות. החברים חולקים באחריות בקבלת החלטות, בהנחיית מדיטציות, בירורן של שאלות והעברת הלימודים. כתובתה הרשמית של העמותה – בתל אביב. העמותה מארגנת קורסים וסדנאות, ומזמינה מרצים ומורים מחו"ל להנחותם. פעילות העמותה כוללת גם הפקה והפצה של כל חומר לימוד רלוונטי בנושא הבודהיזם, כגון ספרים וחוברות. הפקת הספרים ממומנת על ידי תרומות ועל ידי תגמולים, שהעמותה מקבלת ממכירתם. בתפקודה הכללי מהווה העמותה גוף, הפועל לשם שימור וקידום של בודהיזם דרך היהלום, כדי להביא תועלת רחבה ומתמשכת לחייהם של אנשים.

סגנון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולה נידהל משלב נסיון חיים, כריזמה, הומור דני יבש, אגרוף ודימויים אחרים בסגנון ההוראה הלא-קונוונציונלי שלו. לעתים קרובות הוא מספר בהרצאותיו בדיחות בעלות אופי מיני ומצהיר הצהרות, הרחוקות מגישת ה"פוליטיקלי קורקט". לדוגמה: בערוץ הרשמי של "דרך היהלום" באתר האינטרנט “Youtube” הוא מקביל הארה מלאה ל"נהיגה ברכב אאודי (...) עם 400 כוח סוס בתודעה". הוא מסביר: "...על מתרגל 'דרך היהלום' להתעקש לפעול תמיד בחוש הומור בריא ולוודא שהעוזרים לו והמשמשים לו דוגמה אינם מוזרים ואינם לוקחים עצמם ברצינות רבה מדי. במיוחד חשוב שתהיה לו השקפה בריאה, ללא תסכולים ותסביכים, לגבי מיניות; שלא ייסחף בעיוורון אחר מגמות הפוליטיקלי קורקט, אלא יבטח בעצמו-הוא". הצהרתו האישית של נידהל היא: "המרשם שלי הוא פשוט: ספר לאנשים על הנחיצות למצוא משהו, אשר יעבירם דרך חולי, זקנה ומוות; ואל תפחד לתת להם הצצה אל שמחת-החיים שלך. הגד לאנשים שהתודעה – כמוה כמרחב: פתוחה, בהירה וחסרת-גבולות – ודבר על הדרך והמטרה כאחד". אולה נידהל הוא צנחן נלהב ונהנה מנסיעה מהירה על אופנועי מרוץ.

התפקיד במחלוקת הקרמאפות‏[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר לאמה טיבטי נפטר, חיפשו במסורת הבודהיזם הטיבטי את התגלמותו הבאה כדי להמשיך את העבודה. כשנפטר קרמאפה ה-16 ב-1981, היה צריך לחפש את התגלמותו ה-17. נמצאו שני מועמדים, וכך נוצר פילוג בשושלת הקארמה קאג'יו. אולה נידהל ושמארפה ה-14 – אחד מארבעת מחזיקי השושלת, שהתמנו אותה עת לזהות את התגלמות הקרמאפה – תמכו במועמד בשם טְרינלי טָאיֵה דוֹרגֵ'ה. בעקבות עבודתם של האנה ואולה נידהל בחרו רוב מרכזי "דרך היהלום" באירופה לתמוך במועמד זה, וכך 592 מתוך 856, כ-70% בקירוב (נכון לפברואר 2009) מהמרכזים, התומכים בטרינלי טאיה דורג'ה, שייכים לבודהיזם דרך היהלום. המועמד השני – אוֹרְגְיֵין טרינלי דורג'ה שמו – הוכר על ידי הדלאי לאמה ה-14. הדלאי לאמה אישר את אורגיין טרינלי דורג'ה כקרמאפה לאחר שנתבקש לעשות זאת על ידי שני מחזיקי השושלת הנוספים: טָאי סיטוּ רינפוצ'ה וגְיָיאלְצַפּ רינפוצ'ה; אולם תומכיו של טרינלי טאיה דורג'ה אומרים בפירוש, שמבחינה היסטורית אין לדלאי לאמה שום השפעה או סמכות לאשר את התגלמותו של קרמאפה, ומעולם לא עשה זאת. טיעון עיקרי לכך, שאורגיין טרינלי דורג'ה הוא הקרמאפה, מבוסס על מכתב נבואה שהוצג על ידי סיטוּפַּה. תומכיו של אורגיין טרינלי טוענים, שהמכתב נכתב על ידי קרמאפה ה-16 על-מנת לנבא את זהותה של התגלמותו הבאה. עם שָמָארְפַּה וטוֹפּגָלַה, התעקש אולה נידהל לבדיקת מכתב הנבואה במעבדה משפטית כדי לאמת את אמינותו מעל לכל ספק. תומכיו של טרינלי טאיה דורג'ה משוכנעים שהמכתב לא נכתב על ידי קרמאפה ה-16, אלא על ידי סיטופה עצמו. עד כה נדחתה הבקשה לבדיקת המכתב, בטענה שהמכתב "קדוש מדי" מכדי לבדקו. עקב עמדתו במחלוקת הקרמאפות ספג נידהל ביקורת קשה על ידי תומכיו של אורגיין טרינלי דורג'ה. אחדים האשימוהו כגורם העיקרי בפילוג, שקרה בשושלת הקארמה קאג'יו בשנת 1992, וכן בהפרת קשרי הסָמָאיַה (קשר הדוק בין מורה לתלמיד) למוריו – דבר הנחשב לשלילי ביותר בוואג'ריאנה. מנגד מתואר בספרו של טומק לנהרט, נוכלים בגלימות (Rogues in Robes), התפקיד החיובי והדרוש שנקט אולה נידהל באומץ רב בהבהרת נושא מחלוקת הקרמאפות. על-פי המתואר בספר, הייתה מחלוקת זו רוויה בתככים פוליטיים, בשחיתות ובאמביציות אישיות של לאמות רבים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוגים אקדמיים בתחום מחקר הבודהיזם והתפתחותו ציינו, שנידהל הוא נושא מתמיד לביקורת מצד גורמים אחדים. בביקורות אלה הועלו שאלות לגבי כישוריו של נידהל כמורה בודהיסטי – במיוחד בתחילת מחלוקת הקרמאפות. במיוחד התבססו הביקורות על כך שמעולם לא היה נידהל בריטריט (התייחדות) שלוש שנים, שמתייחס לחלק מהסמכתו של לאמה. למעשה רצה נידהל להיכנס לריטריט כזה, אולם קרמאפה ה-16, מורהו, מנע זאת ממנו, ובמקום זאת שלח אותו למערב בחזרה כדי לייסד שם מרכזים בודהיסטיים. אף-על-פי שלא היה בריטריט שלוש שנים, הוכרה מיומנותו כלאמה בודהיסטי של זרם הוואג'ריאנה על ידי לאמות גבוהים רבים של שושלת הקארמה קאג'יו וכיום הם תומכים בפעילותו. טרינלי טאיה דורג'ה מצהיר: "לאמה אולה נידהל הוא מתלמידיו הקרובים של התגלמותי הקודמת (קרמאפה ה-16) ומורה מוסמך, והוא מעביר את קו הלימודים הרציף של שושלת הקארמה קאג'יו. בפעילותו בשלושת העשורים האחרונים הועיל לרבים על ידי הצגת השיטות המעמיקות של הבודהה. 'דרך היהלום' היא אחת מהאמצעים הרבים הרלוונטיים לאנשים במערב". המסמך הראשון, שמתייחס להיותו של אולה נידהל לאמה, הוא מכתב רשמי, שנכתב על ידי קהנפו צ'ודראק טהנפל רינפוצ'ה ב-1995. אוליבר פרייברג, עובד מחקר באוניברסיטת אוסטין שבטקסס, מסביר: מבקריו של אולה נידהל טוענים, שפעילותו פוגעת באלה החושבים שהתנהגותו אינה ראויה למורה בודהיסטי. "מאשימים את נידהל לא רק בהתבטאויות מיליטריסטיות, אלא גם בדעות ימניות, גזענות, סקסיזם ועוינות למהגרים. התנהגותו הפרועה, כך טוענים אחדים – כמו קפיצות בנג'י, צניחה חופשית ונסיעה מהירה באופנועי מרוץ – מרגיזה גם בודהיסטים שאינם נמנים עם תלמידיו". בבודהיזם לא מקובל להרוג כל יצור חי באשר הוא, אך למרות זאת מתיר אולה נידהל הפלות במקרים מסוימים – למשל, כאשר קובעים רופאים שתישקף סכנת חיים לאם בזמן הלידה, או כאשר נתגלו פגמים חמורים בהתפתחות העובר. על השאלה: מדוע אין הוא מצדיק הפלות באופן כללי – עונה נידהל: "קיימות משפחות רבות המשוועות לילדים – אך לא יכולות להוליד אותם. אם העוּבּר פגום, שאלו לדעתו של רופא; אולם אם העובר בריא, אנא, אל תהרגוהו, אלא מסרו אותו למי שבאמת זקוק לילד".

עמדתו של לאמה אולה נידהל כלפי האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הידוע אין אולה נידהל מרצה, מנחה קורסים או פותח מרכזי מדיטציה של "דרך היהלום" במדינות שבהם שולטת דת האסלאם. לפי דעתו, לא יוכל להגן ביעילות על תלמידיו, אם יתרחשו במדינות אלה דיכוי או פגיעה. זו גישתו גם כלפי המדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה, בהן לא נצפה שום דיכוי, ואף קיימים בהן מרכזי בודהיזם לצד האסלאם. עם זאת יש מקרים חריגים: המדינות המוסלמיות, שהיו חלק משטחה של ברית-המועצות לשעבר: בשקיריה, קזחסטן וקירגיזיה. ולכן, קיימות קבוצות "דרך היהלום", והן מתנהלות תחת הנחייתו של אולה נידהל. עמדתו של לאמה אולה נידהל ביחס לאסלאם ולמוסלמים מעוררת ביקורת ותמיהה בדעת קהלים מסוימים. התבטאויותיו הישירות ונטולות גישת ה"פוליטיקלי קורקט" מוגדרות על ידי הביקורות כגזעניות וקסנופוביות. הצהרותיו – שאללה הוא "אל נוראי" – נחשבות בחוגים מסוימים לא ראויות עבור לאמה בודהיסטי. באחד מראיונותיו עמו הצהיר: "יש להישמר משתי סכנות הנשקפות לעולם: פיצוץ אוכלוסין ואסלאם. שני הדברים הללו יכולים להשמיד את העולם, ובלעדיהם יכול היה להיות מקום נפלא". נידהל מסביר: "גברים המדכאים נשים – סביר להניח שיהפכו לנשים מדוכאות בחייהם הבאים".

תגובות לביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי עמדתו האנטי-אסלאמית אומר לאמה אולה נידהל, שהיא דעה אישית של אדם מנוסה, המבלה את חייו בנסיעות ברחבי העולם. הוא מוסיף, שלעמדתו האנטי-אסלאמית אין שום קשר ישיר ללימודים הבודהיסטיים, ומדגיש שאין הוא מעיר הערות פוליטיות בתוקף תפקידו כלאמה, אלא כ"אדם אנושי אחראי וחושב". הוא טוען שאף אדם לא מעיר הערות מסוג זה בהתבססו על היותו בודהיסט, מאחר שהבודהה שאקיימוני ההיסטורי לא נתן פרשנות לגבי דתות, שנוסדו מאות שנים לאחר מותו שלו. נידהל מציין שעמדתו מכוונת לעבר האסלאם המסורתי, ואינה מכלילה את הסופיזם – המימד הפנימי והמיסטי של האסלאם, ואת אמונת הבהאי – אמונה פוסט-אסלאמית. בביקורתו מדגיש נידהל במיוחד את הנחיצות בהגנה על חופש הדיבור ועל זכויות הנשים המדוכאות בשם הדת האסלאמית. לאמה אולה נידהל מסביר, שהוא משתמש בהערותיו הביקורתיות כלפי האסלאם לבדיקת יכולתם של תלמידיו לחשיבה עצמאית. על השאלה: האם דיון בסוגיות סוציאליות ופוליטיות היא משימתו של מורה בודהיסטי – עונה לאמה אולה נידהל כך: "...אם אנשים, היכולים לצפות את העתיד, אינם מדברים, הם חסרי-אחריות. תמיד אני אומר שאין לי צורך להיות פופולרי, וסביר להניח שאני צודק. "...על מורה לעשות את שהוא אומר. גם אין עליו להימנע מנושאים השנויים במחלוקת, אלא להורות על הגורמים לצרות עתידיות, כמו התפוצצות אוכלוסין בגטאות עירוניים ובמדינות נחלשות ועליית האסלאם. אם כל הזמן אומר המורה דברי מתיקה חסרי משמעות, הוא לא יוכל להגן כראוי על תלמידיו; אלא הוא חייב להיות מוכן לדרוך על בהונות כמה מהם בעת הצורך. בכך טמונה אחריותו להתפתחותם". תומכיו של לאמה אולה נידהל מציינים, שלעתים קרובות הוא אומר: "הגישה הטובה ביותר לבעיות עולמיות היא לשלם למשפחות עניות – במיוחד לנשים, שלא יילדו יותר מילד או שניים – ולעזור להן לתת השכלה לילדים אלו: "...תארו לעצמכם איזו הקלה נרגיש, כאשר ניסע לאפריקה ונפגוש שם אנשים בריאים, חופשיים ומשכילים כמו בחברה העכשווית שלנו!" כתגובה לביקורת על שהוראתו שטחית, אומר נידהל: "אנשים מלומדים עושים דברים פשוטים למסובכים – ויוגים עושים דברים מסובכים לפשוטים"

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמה אולה נידהל הוא מחברם של כמה ספרים. הם תורגמו לשפות רבות, ובהן עברית. ספריו הפופולריים ביותר הם:

  • הדברים כפי שהם, ובו סקירה קצרה על מהות הבודהיזם וכיצד ניתן לשלבו בחיי היומיום באופן מעשי.
  • גילוי "דרך היהלום", ובו סיפורו של הזוג נידהל החל במפגשם הגורלי עם הבודהיזם הטיבטי, ובעקבות זאת - הבאתו למערב המודרני.
  • רוכב על הטיגריס, ספר ההמשך של גילוי "דרך היהלום", ובו מתוארת התפתחותו רוויית האירועים והתהפוכות של בודהיזם "דרך היהלום" במערב.
  • החותם הכביר, מרחב ושמחה חסרי גבולות: ספר העוסק בלימודים ישירים על טבע התודעה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר חיצוני מאת ברוק וב על מחלוקת הקרמאפות