אורתודונטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיפול שיניים אורתודונטי באמצעות גשר אורתודנטי
סד שיניים אורתודונטי ליישור השיניים
צילום שיניים פנורמי עם גשר אורתודונטי

אורתודונטיה, או יישור שינייםיוונית: Orthos, "יישור" ו-Odon, "שן"), היא התמחות ברפואת שיניים. אורתודונטיה עוסקת במחקר וטיפול בפגמים בסגירת הפה, הנגרמים כתוצאה מאי-סדירות השיניים (הנגרמת בעיקר ממחסור במקום לבקיעת השיניים מקוטן הלסת, הנגרם מאי-לעיסה מאומצת מספיק בשנות הילדות בשל תזונה ממועטת במזונות קשים כגון פירות וירקות טריים ושהיא בעלת מרקם רך יותר באופן כללי[1]) חוסר התאמה בין הלסתות או שניהם יחד. טיפול אורתודונטי יכול לעזור לתקן את השיניים, ולהזיז אותם למקום הנכון. טיפול אורתודונטי יכול להתמקד בעקירת שיניים בלבד או בשליטה ושינויי מנח השיניים בתוך עצם הלסת.

החשיבות באורתודונטיה אינה אסתטית בלבד. ישנה חשיבות רפואית, שכן סגירה נכונה של השיניים היא תנאי לתפקוד תקין של מערכת הלעיסה כולה, וכן לבריאות השיניים, החניכיים ומפרקי הלסת.

אורתו-כירורגיה של הפנים הוא ניתוח לתיקון מבנה הפנים והלסת במקרים שבהם הפרעת הסגר איננה ניתנת לטיפול אורתודונטי בלבד. בחלק מהמקרים מסייע הטיפול האורתודונטי כשלב בהכנה לניתוח.

אדוארד אנגל היה האורתודונט הראשון, כלומר, רופא השניים הראשון שהגביל את התמחותו לאורתודונטיה. הוא נחשב ל"אבי האורתודונטיה המודרנית".

שיטות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הנפוץ ביותר באורתודונטיה הוא הכנסת חוטי מתכת אל תוך התקן אורתודונטי הקרוי "ברקטים" או "סמכים" (בשפה מדוברת נקרא גם "גשר"), אשר עשוי מפלדת אל-חלד או חומר קרמי אסתטי יותר. החוטים, באינטראקציה עם הסמכים, מפעילים כוח על השיניים, דבר היוצר לחץ עליהן ובסופו של תהליך מזיז את השניים לעמדתן הרצויה. שיטות טיפול אחרות עשויות לכלול סדים אורתודונטיים. סד אורתודונטי מורכב על השיניים ומאפשר להביא את השיניים לעמדתן הרצויה. רכיבים נוספים לרבות פלטות או קשתיות נשלפות, "רסן" אשר מחובר לסמכים או טבעות אורתודונטיים כדי ליצור לחץ על השיניים, והתקנים רבים אחרים עשויים לשמש גם כדי להזיז את השיניים.

טכניקות בלתי נראות ליישור שיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון צברו תאוצה גם שיטות אסתטיות ליישור שיניים הפונות בעיקר למבוגרים שאינם מעוניינים להיחשף עם המכשור האורתודונטי. אלה הן שיטות העושות שימוש בסמכים, פלטות ותמיכות מחומרים שונים על מנת להגיע למצב שבו הם בלתי נראים או נראים במידה מועטה.

סמכים בצבע שן: סמכים המורכבים על הצד החיצוני של השן ועקב צבעם הזהה לצבע השיניים הם בולטים הרבה פחות מסוגי סמכים אחרים. כיום יש שני סוגים של סמכים מודבקים: מפלסטיק או מחרסינה – סמכים קרמיים העשויים מחומרים בצבע שן כמו פוליקריסטלין או זירקוניה. לסמכים מפלסטיק יש נטייה לעיוותים וההדבקה שלהם בעייתית ולכן הם נמצאים בשימוש מוגבל. הסמכים הקרמיים אינם מתאימים לכל המקרים בגלל נטייתם להישבר כאשר מופעלים עליהם כוחות חזקים.

חוטים בצבע שן: החיבור בין הסמכים נעשה לרוב באמצעות חוט מתכת הבולט לעין גם כאשר נעשה שימוש בסמכים שקופים. בשנים האחרונות פותחו חוטי מתכת מצופים בשרף בצבע שן שמשתלבים עם הסמכים השקופים ליצירת פתרון אסתטי יותר.

סמכים לשוניים (Lingual Appliances): סמכים המורכבים על השיניים מצידן הפנימי (הצד הלשוני) כך שהם למעשה בלתי נראים וממילא נותנים מענה טוב יותר מהסמכים החיצוניים, שקופים ככל שיהיו. מכיוון שהם מודבקים בצד הבלתי נראה של השיניים, סמכים אלה נותנים מענה אסתטי טוב יותר מסמכי החרסינה. דוגמה לטכניקה שכזו היא מערכת אינקוגניטו (Incognito™) שבה הסמכים מתוכננים בצורה ממוחשבת ומותאמים לכל מתרפא ושן בנפרד. בגלל הגישה המוגבלת לסמכים הללו נוצר קושי בתפעול לרופא, וקושי בשמירת היגיינה. חיסרון נוסף הוא הגירוי ללשונו של המשתמש ולעיתים גם הפרעה בדיבור.

קשתיות שקופות (Aligners): פלטות שקופות ונשלפות. הפלטות מתוכננות על ידי מחשב לאחר סריקה של השיניים ושימוש בהדמיה תלת-ממדית ומותאמות לכל מטפל באופן אינדיבידואלי. למטופל מותאמת סדרה של פלטות שיש להחליף ביניהן מדי שבועיים בהתאם לתוכנית הטיפול כל אחת מהן מפעילה מעט לחץ על השיניים כדי ליישרן. את הפלטות מרכיבים במשך רוב שעות היום והן קלות להסרה ולהרכבה מחודשת, מה שמאפשר שמירה קלה ומלאה על היגיינת הפה והמכשור. השיטות הפופולרית בעולם וגם בישראל הן שיטת אינויזליין (Invisalign) ושיטת איירוק (Irok), אולם הן פחות מתאימות למקרים מורכבים כמו מנשך פתוח, שיניים מסובבות מאוד או קצרות, או מקרים המצריכים שינוי בתזוזת לסתות.

שימוש בכוח אורתודונטי פולסטיבי: שיטה של קשתיות נשלפות המבוססת על שימוש בפעימות אוויר על מנת ליצור כוח אורתודונטי ממקור חיצוני ולא פיזיולוגי כפי שנעשה בשיטות אורתודנטיות אחרות כך שתהליך הטיפול קצר יותר. בשיטת ארודנטיס (Aerodentis) הכוח מופעל על ידי יחידת לחץ אוויר המחוברת לפלטה ומפעילה פולסים שמדמים את הכוח האורתודונטי הפיזיולוגי. את הפלטה מרכיבים רק בחלק משעות היום או הלילה והיא מתאימה למקרים קלים בלבד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל גורבונוס, כשתגיעו לגשר, תדלגו מעליו: יישור שיניים, אפשר גם אחרת, הוצאת ספרי ניב, 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורתודונטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]