היגיינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משרתת יוצקת מים לרחצה על ידי גבירתה, ציור מאת Gerard ter Borch מסוף המאה ה-17

היגיינהעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

  • הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.
  • מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים.

הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואטרגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. גם פעולות עקיפות יותר נחשבות להיגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון.

כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.

תחומי היגיינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגיינה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלחת וחפיפת שיער

היגיינה אישית היא הפעולות שנוקט האדם על-מנת לדאוג לבריאות גופו באמצעות ניקיון. המניעים לביצוע היגיינה אישית כוללים הפחתה של מחלות, ריפוי מחלות, בריאות שיפור הבריאות ותחושה של הקלה, קבלה חברתית ומניעה של התפשטות מחלות לאחרים. היגיינה אישית נכונה מושפעת מהתרבות והמנהגים בהם חי האדם, והיא יכולה להיות ספציפית ושונה מתרבות לתרבות, ויכולה להשתנות עם הזמן. לדוגמה, בתרבויות מסוימות הסרת שיער גוף נחשבת היגיינה נאותה. פעולות הנחשבות בדרך כלל להיגיינה אישית כוללות רחצה בפרקי זמן מקובלים, רחצת ידיים באופן קבוע ובמיוחד לפני הטיפול במזון, ניקיון ורחצת שיער הקרקפת, שמירה על שיער קצר או הסרת שיער, לבישת בגדים נקיים, צחצוח שיניים, קיצוץ ציפורניים, ופעולות נוספות. חלק מהפעולות נחשבות לספציפיות בעבור מגדר מסוים, כגון על ידי אישה במהלך המחזור החודשי שלה. אנשים נוטים לפתח שגרה לעיסוק בצורכי היגיינה האישית שלהם. פעולות אחרות להיגיינה אישיית יכללו כיסוי פיו של אדם בעת שיעול, סילוק של רקמות מלוכלכות כראוי, שמירה על ניקיון השירותים, וניקיון אזורי טיפול במזון וכלי מזון. בתרבויות מסוימות מקובל לשמור על היגיינה בהימנעות מנשיקות או לחיצות יד כדי להפחית את העברה של חיידקים על ידי מגע .

תחום הטיפוח האישי משיק להיגיינה אישית ומטרתו שמירה על מראה אישי וציבורי טוב, לאוו דווקא בהיבטים ההיגיינים. לדוגמה, שימוש בדאודורנטים או בושם, גילוח , או תסרוקת ועוד.

היגיינת הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיפת רצפות עם חומר מחטא
בגדים, מגבות ומצעים תלויים לייבוש לאחר כביסה

מטרתה של היגיינה הבית היא למנוע או למזער מחלות וההתפשטותן בסביבת חברתיות, תחבורה ציבורית, מקום העבודה, במקומות ציבוריים וכדומה‏[1]. היגיינת הבית כוללת פעולות במגוון רחב של מצבים כגון היגיינת ידיים, היגיינה נשימה, היגיינת מזון ומים, היגיינה כללית בבית (היגיינה של אתרים ומשטחים סביבתיים), טיפול בבעלי חיים, וטיפול באלה הנמצאים בסיכון גבוה יותר לזיהום.

היגיינת מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחצת כלים במטבח, גן שמואל 1956

היגיינה מזון נוגעת לנהלים הקשורים לבישול והתנהלות עם מזון מתוך מטרה למנוע זיהום מזון, למנוע הרעלת מזון, ולצמצם את העברת מחלות למזונות אחרים, בני אדם או בעלי חיים. היגיינת מזון כוללת דרכים לטפל, לאחסן, להכין, להגיש ולאכול את האוכל. גישת HACCP משמשת לניתוח סיכון ונקודות קריטיות ביצור מזון‏[2]. תו תקן לפי ISO 22000 מוענק לארגונים שנבדקו ונמצאו עומדים בדרישות לניהול מערכות בטיחות המזון‏[3]. במספר מדינות נהוג לפרסם את ציון הניקיון שקיבלו מסעדות‏[4]

שיטות להיגיינת מזון כוללות :

  • ניקוי וחיטוי של אזורי אוכל הכנה וציוד (לדוגמה שימוש בקרשי חיתוך המיועדים להכנת בשרים או ירקות טריים). ניקוי עשוי להיות כרוך בשימוש באמצעי חיטוי שונים, כגון כלור אקונומיקה , אתנול, אור אולטרה סגול ועוד
  • הימנעות משימוש בבשר הנגוע בשערנת, סלמונלה, ופתוגנים אחרים; או בישול יסודי של בשר
  • זהירות והקפדה רבה בהכנת מזון גולמי, כמו סושי וסשימי
  • חיטוי כלי האוכל על ידי שטיפה עם סבון ומים נקיים
  • רחצת ידיים ביסודיות לפני נגיעה באוכל
  • רחצת ידיים לאחר נגיעה במזון לא מבושל
  • לא להשתמש באותם כלים כדי להכין מאכלים שונים
  • לא לשתף סכו"ם בין בני אדם
  • לא ללקק את האצבעות או הידיים תוך כדי או לאחר האכילה
  • לא לבצע שימוש חוזר בכלי הגשה שכבר ליקקו
  • אחסון נכון של מזון כדי למנוע זיהום על ידי מזיקים
  • קירור מזון (והימנעות ממזונות מסוימים שלא עברו קירור)
  • תיוג מזון לציין מתי הוא הופק (או הקפדה על "תאריך אחרון לשיווק")
  • סילוק נאות של פסולת מזון, מזון שלא נאכל, ואריזות מזון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.