אילופרידון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילופרידון
iloperidone
שם IUPAC
1-[4-[3-[4-(6-fluoro-1,2-benzoxazol-3-yl)piperidin-1-yl]propoxy]-3-methoxyphenyl]ethanone
שמות מסחריים בישראל
פנפט
נתונים כימיים
כתיב כימי C24H27N2FO4 
מסה מולרית 426.488 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 96%
מטבוליזם בכבד, על ידי האנזימים CYP2D6, CYP3A4
זמן מחצית חיים 18 - 33 שעות
הפרשה בשתן ובצואה
בטיחות
מעמד חוקי תרופה דורשת מרשם מרופא
קטגוריית סיכון בהריון D
דרכי מתן פומי
אינטראקציות עם תרופות אחרות אינטרקציה עם תרופות להפחתת לחץ דם, עם תרופות המאריכות מרווח Q-T או גורמות לחוסר איזון של אלקטרוליטים, עישון, נדרש התאמת מינון עם מזרזי Cyp450 או עם מעכבי Cyp450
מזהים
קוד ACT N05AX14 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 133454-47-4
PubChem 71360
ChemSpider 64459
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילופרידון (באנגלית iloperidone) היא תרופה אנטיפסיכוטית א־טיפית (לא טיפוסית) מדור שני שמיועדת לטיפול בסכיזופרניה, במחלה ביפולרית, ובמאניה דיפרסיה. התרופה נמכרת תחת השם המסחרי פנפט (Fanapt).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת התרופות Hoechst Marion Roussel Inc פתחה וחקרה את אילופרידון עד מאי 1996. במאי 1997, העונקו זכויות היוצרים לחברה Titan Pharmaceutical. באוגוסט 1998, ניתנו זכויות הפיתוח, הייצור, והשיווק העולמי לנוברטיס. ב-9 ביוני 2004, Titan Pharmaceuticals נתנה את זכויות הפיתוח של שלב III ל-Vanda Pharmaceuticals. ה-FDA אישר את התרופה ב-9 במאי 2009.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילופרידון היא תרופה ממשפחת התרופות א-טיפיות האנטיפיסכוטיות. אילופרידון הוא אנטגוניסט לקולטן לדופמין D2 ו-5-HT2A ופועל כחומר נוירולפטי. אילופרידון יעילה בטיפול הפרעה דו קוטבית.[1] בנוסף, היא הראתה יעילות משמעותית בשיפור הסימפטומים הסכיזופרניים. בשונה משאר התרופות האטיפיות, אילופרידון אינה מעלה במשקל,[2] ולכן יעילה בטיפול אנטיפסיכוטי לאנשים צעירים החוששים מעליה במשקל.

אחוז החולים שטופלו באילופרידון שחוו אקתיזיה הנגרמת על ידי תרופות במינונים גבוהים ונמוכים כאחד היה דומה לפלסבו.[3]

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאילופרידון אפיניות גבוה לרצפטור לדופמין D2 במוח, באזור הגרעין הזנבי (Caudate nucleus) והפוטמן (Putamen). בנוסף, אילופרידון נקשר לעוד קולטנים במוח עם זיקה גבוהה (למשל קולטן סרוטונין 5-HT2a, קולטן דופמין D3), עם זיקה מתונה (למשל קולטן דופמין D4, קולטן סרוטונין 5-HT6 ו-5-HT7, וקולטן נוראפינפרין NEα1), ועם זיקה חלשה (למשל קולטן סרוטונין 5-HT1A, קולטן דופמין D1, וקולטן היסטמין H1).

השיפור בקוגניציה מיוחס לזיקה הגבוהה של אילופרידון לקולטנים α אדרנרגיים. אילופרידון נקשר גם עם

הפסקת טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הפסקת השימוש בתרופות, מומלצת ירידה הדרגתית במינון אילופרידון כדי למנוע תסמונת גמילה חריפה או הישנות מהירה. תסמיני גמילה בדרך כלל כוללים בחילות, הקאות, ואובדן תיאבון.[4] תסמינים אחרים עשויים לכלול חוסר-שקט, הזעה מוגברת, ובעיות שינה[4]. לעיתים רחוקות, תיתכן תחושה של סחרחורת, וכאבי שרירים[4]. בדרך כלל, התסמינים חולפים לאחר פרק זמן קצר[4].

קיימות ראיות טנטטיביות לכך שהפסקת השימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות עלולה לגרום לפסיכוזה,[5] ועלול לגרום להישנות של המצב המטופל.[6] לעיתים רחוקות, יכולה להופיע דיסקינזיה מאוחרת עם הפסקת הטיפול התרופתי[4].

מטבוליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילופרידון עובר חילוף חומרים בכבד על ידי אנזימי ציטוכרום P450 המתווך דה-אלקילציה של (CYP3A4), הידרוקסילציה (CYP2D6) ותהליכי דה-קרבוקסילציה. מטבוליטים שנוצרו הם P89, P95 ו-P88. המטבוליט הקטן הוא P89, בעוד P95 ו-P88 הם העיקריים. הזיקה של מטבוליט האילופרידון P88 בדרך כלל שווה או קטנה מזו של תרכובת האם. לעומת זאת, המטבוליט P95 מראה רק זיקה ל-5-HT2A (ערך Ki של 3.91) ולקולטנים NEα1A, NEα1B, NEα1D ו-NEα2C (ערכי Ki של 4.7, 2.7, 8.8 ו-4.7 ננומטר בהתאמה).

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי של אילופרידון כוללות:

  • עלייה במשקל
  • תופעות גאסטרואינטסטינאליות
  • יובש בפה
  • ישנוניות
  • סחרחורת, פגיעה בשויווי משקל
  • פגיעה ביכולת המינית הגברים
  • אמנוראה
  • כאבי פרקים
  • הארכת מקטע QT.
  • ירידה בלחץ הדם

במקרים נדירים, עלולה להתפתח תגובה אלרגית או אנפילקסיס, במקרים אלה חשוב לפנות לרופא המטפל. בנוסף אם מופיע נוקשות שרירים, חום, פציאליס, ובלבול יש לפנות לרופא המטפל.

היריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין מידע בנוגע לבטיחות השימוש בתרופה בעת ההריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. עם זאת ידוע שהתרופה גורמת למומים מולדים בעוברים של חיות מעבדה. כמו כן ידוע כי שימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות בשליש השלישי להריון עלול לגרום לתינוק לפגיעה אקסטרפירמידלית (תנועות שרירים בלתי רצוניות) וכן לתסמיני גמילה.
  • לא ידוע אם התרופה מופרשת לחלב האם לא ידוע אם מותר בהנקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילופרידון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.