תרופות אנטי-פסיכוטיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תרופות אנטי-פסיכוטיות (נקראות גם נוירולפטיות) הן קבוצה של חומרים פסיכואקטיביים המשמשים לטיפול בהפרעות נפשיות פסיכוטיות כסכיזופרניה והפרעה דו קוטבית. התרופות אינן מרפאות את ההפרעה אלא משפיעות על תסמינים פסיכוטיים הנובעים ממנה כמו מחשבת שווא והזיה.

מנגנון פעולתן של התרופות אינו ידוע במלואו, אך ידוע שהן גורמות להפחתת כמות הנוירוטרנסמיטר דופמין במספר מסלולים שונים במוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פותח מגוון רחב של תרופות אנטי-פסיכוטיות. התרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות נכנסו לשימוש בשנות ה-50 של המאה ה-20 והביאו למהפכה בתחום הפסיכיאטרי בעולם המערבי. הדור הראשון של התרופות האנטי-פסיכוטיות (אשר מכונות משפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות - typical antipsychotics) התגלו בשנות ה-50. המהפכה הבאה הייתה פיתוח הדור השני של התרופות (אשר מכונות משפחת התרופות האנטי-פסיכוטיות הלא טיפוסיות - atypical antipsychotics) אשר מאופיינות בפחות תופעות לוואי אך עדיין לא בביטולן המוחלט. בנוסף, לחלק מסוים מהתרופות האנטי-פסיכוטיות עשויים להיות תופעות לוואי שונות כגון: ירידת לחץ דם, יובש בפה, עצירות, טשטוש ראייה, הופעת פיגמנטים ברשתית העין, עצירת שתן, נמנום, עלייה במשקל, פרקינסוניזם, אקטיזיה, דיסטוניה חריפה, טרדיב דיסקינזיה, הפרעות בתפקוד המיני, תסמונת נוירולפטית ממאירה, עלייה ברמת ההורמון פרולקטין, פריחה, רגישות לאור השמש וצהבת. ההבדל העיקרי בין הטיפוסיות ללא טיפוסיות הוא בכמות ואיכות תופעות הלוואי.

התרופה הלא טיפוסית הראשונה היא קלוזאפין אשר פותחה באירופה באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 כתרופה אנטי-פסיכוטית עם פחות תופעות לוואי. בשנת 1975 נאסרה התרופה לשימוש עקב תופעת לוואי קשה של דיכוי מח עצם וירידה במספר כדוריות הדם הלבנות. עניין מחודש בתרופה התעורר בשנות ה-80 כאשר התגלו בה יתרונות ייחודיים (ביחס לטיפוסיות) כמו השפעה על מטופלים העמידים בפני כל טיפול אחר, והשפעה על התסמינים השליליים בסכיזופרניה. (כיום המטופלים בקלוזאפין עוברים בדיקות תקופתיות). העניין בקלוזאפין הביא לפיתוח תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות חדשות כריספרידון, אולאנזאפין זיפרקסה ועוד.

התרופות הלא טיפוסיות מאופיינות בהשפעה על נוירוטרנסמיטורים נוספים כסרוטונין ובפחות תופעות לוואי מהתרופות הטיפוסיות. עובדה זו גרמה להיענות גבוהה יותר של המטופלים שנמנעו לעתים משיתוף פעולה בשל תופעות הלוואי. לדוגמה: תופעת הפרקינסוניזם (שהן רעידות מוטוריות) גרמה לבושה מן האנשים בסביבה הקרובה, שמבחינים ברעידות ועוויתות. הלא טיפוסיות הביאו לכך שחולים לא מזוהים ברחוב ולא מושכים תשומת לב חריגה ורתיעה, ונראים לראשונה כאחד האדם, דבר שעוזר להילחם בסטיגמה.

התרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות ואחר כך גם הלא טיפוסיות הביאו ומביאות לשיפור ניכר בבריאותם של 75% מן המטופלים, כשיותר מ-90% נהנים מהקלה כלשהי בהפרעתם. נוצר גל של שחרורים מן המוסדות אך הסובלים מצאו את עצמם מהר מאוד ללא מסגרת ותמיכה בקהילה.

התרופות האנטיפסיכוטיות הנפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלורפרומאזין.
הלופרידול.
קוואטיאפין.

להלן חלוקה של התרופות האנטי-פסיכוטיות הנפוצות לפי דורות. השמות המסחריים מופיעות בסוגריים.

הדור הראשון של התרופות האנטי-פסיכוטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוטירופנונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלופרידול
  • דרופרידול

פנותיאזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלורפרומאזין
  • פלופנאזין
  • פרפנזין
  • תיורידאזין
  • טריפלואופרזין
  • פרומזין
  • לבומפרומזין
  • פרומתזין
  • פימוזיד

טיאוקסנתינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלופיקסול
  • פקלואנקסול
  • זוקלופנתיקסול

הדור השני של התרופות האנטי-פסיכוטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השלישי של התרופות האנטי-פסיכוטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריפיפרזול
  • אגוניסט חלקי (כגון בוספירון, אריפיפרזול ובופרנורפין)

אפשרויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טטראבנאזין
  • קנבידיול

שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל (נכון ל-2009), מונחים הרופאים הפסיכיאטריים במערכת הבריאות הציבורית לטפל בתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור הראשון (טיפוסיות) כטיפול קו ראשון ורק אם החולה עמיד לטיפול בכל משפחות הדור הראשון או מגיב בתופעות לוואי קשות כטרדיב דיסקינזיה אזי ההנחיה היא לטפל בתרופות מהדור השני, שכן עלות תרופות הדור השני והשלישי עדיין גבוהה בהרבה (עד שיפוג הפטנט) ועם השחרור מבית החולים יהיה צורך באישור מיוחד של קופת החולים של המטופל או ברכישה פרטית במחיר מלא (מאות שקלים ויותר לחודש).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]