נדודי שינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נדודי שינה, איור מהמאה ה-14

נדודי שינה, או אינסומניהאנגלית: Insomnia), מוגדרים כתחושה או תלונה על אודות שינה בלתי מספקת, הנובעת מאחד או יותר מהגורמים הבאים:

  • קושי להירדם
  • יקיצה במהלך הלילה וקושי בהירדמות לאחר מכן
  • יקיצה מוקדמת מדי בבוקר
  • שינה שאינה איכותית

כדי שהבעיה תהיה מוגדרת כנדודי שינה נדרש שבנוסף לאחד או יותר מהקריטריונים שפורטו לעיל יגרום המצב מצוקה או סבל לחולה, או שהחולה יחוש שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהיעדר שינה ראויה.

סוגים של נדודי שינה וגורמיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינים בכמה סוגים של נדודי שינה, המוגדרים בהתאם למשכם:

  • נדודי שינה חולפים (Transient insomnia) האורכים כמה ימים.
  • נדודי שינה קצרי-מועד (Short-Term Insomnia) הנמשכים עד שלושה שבועות.
  • נדודי שינה כרוניים (Chronic Insomnia) מתרחשים כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
    • החולה נתקל בקשיים בהירדמות, ביכולת לישון שינה רצופה או מרעננת במשך שלושה לילות בשבוע לפחות, למשך תקופה של חודש או יותר.
    • בנוסף, החולה סובל ממצבו, ומאמין שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהעדר שינה ראויה.

נדודי שינה כרוניים יכולים להיות ראשוניים או משניים. נדודי שינה כרוניים ראשוניים מוגדרים כאשר נדודי שינה הם תלונתו היחידה של החולה. נדודי שינה כרוניים משניים נגרמים מסיבות רפואיות או נפשיות, או כתוצאה משימוש בסמים או בתרופות.

נדודי שינה חולפים או קצרי מועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים לנדודי שינה חולפים או קצרי מועד הם לחץ נפשי או תגובה לשינוי. אירועים טראומטיים (כדוגמת מוות של מישהו אהוב, פציעה ופיטורים) משמשים כזרזים להופעתם של נדודי שינה מסוג זה. עם זאת, נדודי שינה זמניים עלולים להופיע גם עקב שינויים קלים יחסית, כמו בחינות במהלך הלימודים, שינויים קיצוניים במזג האוויר, מעבר לאזור זמן אחר, או מתיחות בין אישית.

בדרך כלל נעלמים נדודי השינה מסוג זה עם הסתגלותו של האדם לשינוי שהוא חווה, ולכן אין סיבה מיוחדת לטפל בהם. עם זאת, במקרים בהם מפריעים נדודי השינה הזמניים לתפקודו התקין של החולה, או כאשר הם מתארכים מעבר לכמה שבועות – נדרש טיפול בבעיה. טיפול בנדודי שינה חולפים או קצרי מועד מתבצע בדרך כלל באמצעות תרופות שינה, אך לאחרונה נמצא שגם טיפול התנהגותי יעיל מאוד במקרים אלו‏[1][2].

נדודי שינה כרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדודי שינה כרוניים עשויים להיגרם בגלל טווח רחב של סיבות. נדודי שינה כרוניים בהם יש קושי לישון שינה רציפה יכולים לנבוע כתוצאה מנטילת תרופות, שימוש באלכוהול או בסמים, הפרעות פסיכיאטריות (לרבות דיכאון או חרדה), הפרעות רפואיות (כמו הפסקת וסת, מחלות קיבה או לב), וכן הפרעות רפואיות הקשורות לשינה (כמו דום נשימה בשינה). נדודי שינה כרוניים בהם קיים קושי להירדם יכולים לנבוע מהרגלי שינה לקויים, נדודי שינה מותנים-התנהגותית (בהם עצם ההתכוננות לשינה גורמת לחרדה אצל המטופל ולחוסר יכולת להירדם), תסמונת רגל חסרת מנוח (Restless Legs Syndrome), הפרעות קצב סירקאדי, ועוד.

טיפול בנדודי שינה כרוניים מתחיל בניסיון לזהות את הסיבות הגורמות לנדודי השינה ולטפל בהן. ייתכן שלחולה יש יותר מגורם אחד המהווה בסיס לנדודי שינה כרוניים. בנדודי שינה כרוניים ניתן לטפל באמצעות תרופות שינה, וכן באמצעות טיפול התנהגותי. טיפול בנדודי שינה באמצעות תרופות אכן מועיל בטווח הקצר, אך טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות בלתי רצויות בשימוש ממושך. טיפול בנדודי שינה באמצעות שינוי התנהגות (טיפול התנהגותי) טומן בחובו יתרונות ניכרים המשתמרים לאורך זמן, וטיפול התנהגותי משולב בתרופות מסתמן כיעיל יותר משניהם בטיפול בנדודי שינה כרוניים‏[3].

יש להבדיל בין נדודי שינה כרוניים לבין תסמונת פאזת השינה הדחויה, שהיא הפרעת שינה כרונית עקב שעון ביולוגי דחוי, דבר הגורם לקשיי הירדמות בשעות המקובלות. מקור תסמונת זו ככל הנראה בגורמים גנטיים , ובניגוד לנדודי שינה כרוניים היא אינה מושפעת מגורמים נפשיים או רפואיים.

מנגנונים פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הפסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המודלים הפסיכולוגיים העדכניים החשובים ביותר בחקר נדודי השינה הוא של שלושת החוקרים האמריקאיים שפילמן, קרוזו וגלובינסקי, והוא נקרא מודל 3P (או מודל נז'מ בעברית)‏[4]. לפי מודל זה, תופעת נדודי השינה הכרונית מתפתחת כתוצאה משילוב של שלושה גורמים:

  • נטייה טבעית, כלומר תכונות אופי כמו היפר-התעוררות (אנשים שנמצאים בהילוך גבוה, נמרצים מטבעם), או נטייה לדאגנות, או מצב פיזי כמו כאלו שסובלים ממצב גופני מסוים המסב להם כאב או אי נחת (כתוצאה מתאונה, פציעה, נכות וכדומה).
  • זרזים, כמו למשל משבר בין אישי, תאונה, אובדן אדם אהוב, וכדומה. אירוע המשמש זרז "מתניע" את נדודי השינה אצל אנשים שיש להם נטייה טבעית לכך, ומוציא אותם מן הכוח אל הפועל.
  • גורמים מנציחים, שבהם נוקט הסובל מנדודי שינה, שמטרתם – מבחינתו - למנוע הישנות של תופעת נדודי השינה, אבל בפועל הם משמשים להנצחה של התופעה. נוהגים מנציחים כאלו הם למשל: השארות במיטה למשך זמן ארוך מהדרוש (כדי להירדם או כדי לישון יותר), ההרגל לחטוף תנומות קצרות במשך היום, שימוש בתרופות שינה (הסובל מנדודי שינה מפחד לנסות לישון בלי תרופות), ועוד.

שפילמן קרוזו וגלובינסקי גורסים כי השילוב של שלושת הגורמים לעיל פועל להנצחת תופעת נדודי השינה, ולהפיכה של "סתם" לילה או שניים ללא שינה לתופעה מתמשכת ובלתי נסבלת.

ההסבר הקוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים, שהבולטת בהם היא ד'ר אליסון הארווי‏[5] מספקים הסברים לתופעת נדודי השינה מבחינה קוגניטיבית (תפיסות, מחשבות פנימיות). ישנם חוקרים שמצאו שהסובלים מנדודי שינה מתאפיינים בנטייה להרהורים חוזרים ונשנים, מעין "העלאות גירה" מחשבתיות, לפני לכתם לישון, דבר התורם הן לאיחור בהירדמותם והן להפרעות באיכות השינה ובמשך השינה‏[6]. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהרהורים כפייתיים הנובעים ממצבים מלחיצים מקטינים את עוצמת גלי הדלתא בשלב הראשון של השינה, דבר ההופך את השינה, מבחינה פיזיולוגית, לקלה יותר ולמועדת יותר לעוררות‏[7]. בנוסף נמצא, כי בעוד שאנשים שישנים היטב אינם מתמקדים בדבר מה ספציפי טרם הירדמותם, אנשים הסובלים מנדודי שינה מטרידים את עצמם בשכבם במיטה במחשבות ובפתרון בעיות שמקורן בדאגות, בגירויים הנמצאים בסביבת השינה שלהם (כמו רעשים מהבית או מהרחוב), או בתוצאות של חוסר שינה ביום שלמחרת ‏[8].

נדודי שינה ודיכאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לא מכבר רווחה בקהילת חוקרי השינה הסכמה כללית כי דיכאון גורם לנדודי שינה, אבל במקביל לגידול בפופולריות של התרופות החדשות לטיפול בדיכאון, נתגלה כי השגת שיפור במצב הרוח הדיכאוני לא תמיד הטיבה גם עם נדודי השינה. בשל כך, פנו החוקרים לחקור את ההנחה שנדודי השינה מהווים גורם מסייע – או גורם מנבא – לדיכאון. לפי ד'ר מייקל פרליס, פסיכיאטר ופסיכולוג שנחשב אחד מחוקרי השינה הבכירים בעולם, מהווים נדודי שינה מעין "אות אזהרה" מוקדם לדיכאון. מחקרים שערך פרליס חשפו כי נדודי שינה מקדימים התפרצות תופעות של דיכאון בחמישה שבועות לערך‏[9] . אנשים המצויים בדיכאון מגלים דפוסי שינה שונים מאנשים בריאים ורגילים. בבדיקה שערך במעבדות שינה מצא פרליס כי אנשים דיכאוניים נוטים להגיע מהר מהרגיל לשלב שנת רע"מ (ריצודי עיניים מהירים), שהוא השלב בו מתחוללים מרבית החלומות. מאחר שמשערים כי בשלב זה של השינה עשויה להתרחש הטמעת זיכרונות רגשיים, מעריך פרליס שבצורה כזו מטמיעים הדיכאוניים זיכרונות רגשיים שליליים וקשים באופן חזק ונמרץ מהרגיל, כך שהם נוטים לזכור אותם אחר כך, לצערם, בקלות יתר (דבר התורם להמשכיות הדיכאון)‏[10]. לפי פרליס, טיפול מוקדם בתופעה של נדודי שינה עשוי לא רק למנוע מהם מלהפוך לתופעה כרונית, אלא גם למנוע היוצרות של דיכאון אצל אנשים שעלולים ללקות בו, או – במקרה בו כבר לוקה הסובל מנדודי שינה גם בדיכאון - לזרז את החלמה מדיכאון.

דעה זו של פרליס מקבלת תימוכין גם מאוסטרליה. במחקר שעשה בשנת 2001, מצא חוקר אחר, הפסיכולוג ד'ר דויד מורבץ מאוסטרליה, חיזוק מדעי להנחה זו. בבדיקה שעשה מורבץ אצל 86 חולים, שכולם סובלים מנדודי שינה ורובם גם מדיכאון, נתגלה שטיפול התנהגותי עצמי (self help program) לא זו בלבד שפתר את בעיית נדודי השינה אצל 87% מהנבדקים, אלא אף הפחית את הדיכאון בקרב 70% מהנבדקים הסובלים מדיכאון שהצליחו ללמוד לישון טוב יותר. מורבץ מסכם שעבור חולים רבים הסובלים מנדודי שינה כרוניים ומדיכאון גם יחד, טיפול התנהגותי בנדודי שינה יכול לחסל או לכל הפחות להפחית מאוד את הדיכאון ‏[11].

נדודי שינה בקרב קשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים הפיזיולוגיים החלים אצל הקשישים הנם בעלי השפעה מהותית על דפוסי השינה שלהם. רמות הורמון הגדילה, המקדם שינה עמוקה, ומלטונין, שמסדיר את מעגל השינה-ערות , קטנות עם הגיל. כתוצאה, הקצב הסירקאדי משתנה, והקשישים מוצאים את עצמם הולכים לישון מוקדם יותר ומתעוררים מוקדם יותר בבוקר. כפועל יוצא, מתלוננים קשישים רבים כי הם מתקשים לישון ברצף את אותו מספר שעות שהתרגלו לו בעבר, וכי שנתם קלה יותר, ומלווה במספר יקיצות במשך הלילה. זוהי תופעה נפוצה מאוד. מחקרים מוצאים כי כמחצית מהקשישים מדווחים על קשיים בהירדמות ובשמירה על שינה רציפה‏[12]. כתוצאה מדפוס השינה החדש שנוצר, נוטים קשישים להישאר במיטה למשך זמן ארוך יותר מהשינה בפועל ( במאמץ לתפוס עוד קצת זמן שינה) או לנמנם במשך היום.

בעת בחינת הגורמים לנדודי שינה בקרב הקשישים, אין להתעלם מכך שקשישים סובלים לעתים ממחלות שונות העלולות כשלעצמן לשבש את איכות השינה ודפוסיה הרצויים. כך למשל, חולים הסובלים מדלקות פרקים או כאבים כרוניים יכולים לסבול מקשיים בהירדמות כתוצאה מכאבים, או מהתעוררויות במשך הלילה.

גם תחושות של עצב עמוק וחרדה מפריעות להירדמות ולשמירה על רצף שינה. תחושות אלו יכולות להצביע על מצבים רפואיים של דיכאון או חרדה, ורצוי שהקשיש יביא אותן בפני הרופא בהקדם האפשרי.

נוסף על האמור לעיל יש לזכור כי קשישים רבים נוטלים תרופות למצבים רפואיים מהם הם סובלים, שעשויות כשלעצמן לשבש את מהלך השינה הרצוי. תרופות כאלה כוללות תרופות מסוימות לטיפול בדיכאון, יתר לחץ דם, תרופות לבעיות נשימה ועיכול, ועוד. על הקשיש להתייעץ עם הרופא המטפל, ולמצוא דרכים להפחתה של הפגיעה בשינה כתוצאה מנטילת תרופות, ייתכן באמצעות הקטנת המינון או שינוי לסוג תרופה אחר שאינו פוגע בשינה.

נזקים הנגרמים מנדודי שינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי של נדודי שינה כוללות עייפות במהלך הבוקר שאחרי, קשיים בריכוז, ונרגנות. כן נפגמת יכולת הלמידה והיכולת לבצע מטלות. זאת ועוד: חוקרים במכון וולטר ריד בארצות הברית גילו כי העדר שינה נאותה במשך הלילה מקשה למחרת היום על קבלת החלטות הקשורות לדילמות אישיות מוסריות‏[13]. לא יפלא על כן כי נמצא שנדודי שינה מגדילים את הסיכוי לתאונות, הן בכביש והן במקום העבודה‏[14].

נזקים לחברה ולכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת נדודי השינה גורמים נזקים כלכליים ונזקים בנפש. נמצא כי 200 אלף תאונות דרכים ו-1,500 מקרי מוות נגרמים בכל שנה בגלל ישנוניות.‏[15] עוד נמצא כי נדודי שינה מגבירים היעדרויות מהעבודה, וגורמים בשל כך נזק כלכלי משמעותי‏[16]. מחקר שפורסם במגזין הרפואי "Sleep" חושף כי התעלמות וחוסר טיפול ראוי בנדודי שינה אצל מבוגרים גורם בארצות הברית לעלויות רפואיות גבוהות, ישירות ועקיפות, בשלב מאוחר יותר, לאחר שהתופעה מסרבת להיעלם‏[17]. נדודי שינה מסבים נזקים כלכליים מהותיים גם בצרפת, שם מתלוננים לא פחות מ- 56% מהאזרחים כי שינה לא מספקת פוגעת בתפוקת העבודה שלהם למחרת.

הקשר בין נדודי שינה ומחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין נדודי שינה למחלות כמו סוכרת‏[18], השמנת יתר‏[19], ומחלות אחרות. לאחרונה פרסם המגזין האמריקאי American Journal of the Medical Sciences כי מחסור בשעות שינה עלול לפגוע ביכולת של הגוף לווסת את הטמפרטורה שלו, עד כדי גרימת מוות במיקרי מאמץ פיזי. מחקרים אחרים חשפו כי רמתם של חלבונים תוך-תאיים מעודדי דלקות (כדוגמת אינטרלוקין-6) הנה גבוהה יותר אצל אנשים הסובלים ממחסור בשעות שינה, מאשר אצל אנשים ששנתם תקינה‏[20]. אחת המסקנות הנובעות מכך עשויה להיות שנדודי שינה מחזיקים את הגוף במצב של "דלקת זעירה", דבר המעודד את התפרצותן של מחלות לב וכלי דם, כמו גם מחלות אחרות.

שכיחות בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נדודי שינה הם תופעה כלל עולמית נפוצה למדי. מעריכים כי 95% מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם. כ-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה קשים או כרוניים. נדודי השינה נפוצים יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 60, אצל נשים יותר מגברים‏[21], וכן במקרים בהם יש היסטוריה של דיכאון. ‏[22][23]

מסקר שנערך בישראל בשנים 2003-2004 מטעם ארגון הבריאות העולמי, עולה כי 30% מהישראלים דווחו על בעיות שינה. הסתבר כי נשים סובלות יותר מהפרעות שינה מגברים (36% לעומת 23%)‏[24]. ממצאי הסקר מראים כי שכיחות נדודי השינה בישראל בקרב הגיל המבוגר עולה בשיעור ניכר: מגיל 65 ומעלה, לכ-50% מהישראלים יש הפרעות שינה‏[25] סקר שנערך על ידי מכון גאוקרטוגרפיה בשנת 2004 מצא כי שכיחות נדודי השינה אצל הצעירים בישראל נמוכה יותר מאשר אצל המבוגרים, אך עדיין משמעותית: 36% מכלל הצעירים בישראל דווחו על נדודי שינה. עוד מצא הסקר כי גרושים ואלמנים סובלים מנדודי שינה הרבה יותר (70%) מרווקים ונשואים (41%).‏[26]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול באמצעות תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין התרופות הנפוצות לטיפול בנדודי שינה ניתן לציין תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, וכן תרופות חדשות יותר שאינן ממשפחה זו, כגון אלו הידועות בשם "Z-drugs" (Zaleplon, Zolpidem , Zopiclone) או Ramelteon. לאחרונה נרשם גם ההורמון מלטונין לטיפול בנדודי שינה, למרות שיעילותו אינה מוכחת באופן ודאי ‏[27]. ישנן גם תרופות ללא מרשם, כדוגמת Doxilamine ו-Diphenhydramine, וכן תוספים טבעיים כדוגמת ולריאן או חומצת האמינו GABA, המסייעים לצורכי טיפול בנדודי שינה.

בכל הקשור לנתוני צריכת תרופות שינה בארץ, הרי שכתבת חדשות ששודרה בסוף 2006 חשפה כי קיימת עליה ברורה בצריכת כדורי השינה בישראל. רשת הסופר-פארם דיווחה כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 30% בצריכת כדורי שינה שדורשים מרשם רופא, ואילו קופת חולים כללית ציינה עלייה של 17% בצריכת כדורי שינה בקרב המבוטחים שלה.

צמחי מרפא לטיפול בנדודי שינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות המדעית הצטבר במשך השנים ידע רב לגבי יעילותם הקלינית של צמחי המרפא המשמשים להשראת שינה. אחד מצמחי המרפא הפופולריים ביותר לשם כך הוא שורש הוולריאן (Valerian), ואכן מחקר בנושא גילה כי נטילה של 600 מ'ג ולריאן 30 דקות לפני השינה במשך 28 יום משיג יעילות זהה לזו של התרופה Oxazepam (בישראל: ואבן), הנלקחת תכופות במצבים של נדודי שינה [1]. ניתן ליטול תוסף המכיל שורש ולריאן בכמוסות של 2-3 גרם, או ולריאן מרוכז (1:5) בכמות של 300-600 מ'ג, כ-30 דקות לפני השינה. צורה מקובלת אחרת של נטילת ולריאן היא כתמיסה (במינון 5 מ"ל).

צמח אחר המשמש לטיפול בנדודי שינה הוא הצמח מליסה רפואית (Lemon balm). מספר מחקרים מדגימים כי צמח זה הנו אמצעי אפקטיבי למדי להרגעה במצבי דחק, ובגרמניה הוא אף מוכר רשמית כאמצעי יעיל לטיפול בהפרעות שינה הנגרמות כתוצאה ממתחים. אבל אין ספק שעיקר האפקטיביות של המליסה הרפואית לטיפול בנדודי שינה מושגת כאשר משלבים אותה ביחד עם נטילת ולריאן. (ראו: Dressing H, Riemann D, Low H, et al, 1992).

גם תמציות שמן ארומטי של לבנדר נמצאו מרגיעות ועל כן יעילות לצורך טיפול בנדודי שינה. אחד המחקרים שפורסמו במגזין הרפואה Lancet בדק יעילות של טיפול בהרחת שמן לבנדר אצל קשישים הסובלים מנדודי שינה. נתגלה כי הרחת שמן כזה היה יעיל אצלם באותה מידה כמו שימוש בתרופות שינה מקובלות (1995 Hardy M, Kirk-Smith MD, Stretch DD). מחקרים אחרים השיגו תוצאה דומה גם בקרב נבדקים צעירים יותר (2005 Lewith GT, Godfrey AD, Prescott P.).

טיפול ללא תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בנדודי שינה יכול להתבצע בהצלחה רבה גם ללא תרופות, כטיפול התנהגותי. טיפול התנהגותי בנדודי שינה כרוניים מתבצע באמצעות במפגש פנים מול פנים עם איש מקצוע, כטיפול קצר מועד[28], כטיפול קבוצתי[29] או אפילו כטיפול עצמי, בהסתמך על קריאת הדרכה לטיפול עצמי בנדודי שינה. כל הצורות הללו נבדקו ונמצאו יעילות‏[30][31][32] טיפול התנהגותי לנדודי שינה כרוניים נועד לשנות אצל המטופל את ההרגלים הבעייתיים המונעים ממנו שינה, להפיג דאגות הנוצרות סמוך לשינה או בעת השהיה במיטה, ולהפריך תפיסות מוטעות של המטופל לגבי השינה. טיפול מסוג זה יכול לכלול אחד או יותר מהטיפולים הבאים:

  • תרפיות הרפיה, שמטרתן הפחתת חרדה ומתח בזמן ההליכה לישון. שיטות אלו כוללות הרפיית שרירים הדרגתית, אימון אוטוגני, אימון ויזואלי, ביופידבק או היפנוזה.
  • שליטה בגירויים, שמטרתה להחליף אצל המטופל את האסוציאציה של זמן השינה וחדר המיטות עם לילה מתיש נוסף ללא שינה (חוויה שהוא אכן חווה בעברו), בחוויית שינה בריאה ומרעננת.
  • תרפיית הגבלת שינה, שמטרתה יצירת תאימות רבה ככל האפשר בין זמן השהיה במיטה וזמן השינה בפועל.
  • תרפיה התנהגותית-קוגניטיבית נחשבת לטיפול החדשני ביותר מבין התרפיות ההתנהגותיות לטיפול בנדודי שינה. תרפיה זו משלבת, לפי הצורך, את התרפיות שהוזכרו לעיל, וכן מעודדת הרגלי שינה אפקטיביים (Sleep Hygiene), לרבות הימנעות מקפאין, ושינה והשכמה בזמנים קבועים. במסגרת התרפיה ההתנהגותית-קוגניטיבית לומד המטופל לזהות אצלו את המחשבות המונעות ממנו להירדם, לקרוא עליהן תיגר, ולשנות אותן במחשבות חיוביות. בגלל היותה מורכבת מכמה שיטות, מהווה תרפיה זו טיפול יעיל‏[33] בנדודי שינה על כל האופנים בהם הם מתבטאים (קושי להירדם, יקיצה במהלך הלילה, יקיצה מוקדמת מדי בבוקר, וכדומה). סוג זה של טיפול בנדודי שינה הנו כה יעיל, עד כי לאחרונה גילו שני חוקרים כי אפילו שני מפגשים קצרים מאוד, בני 25 דקות כל אחד, בשיטה של תרפיה התנהגותית-קוגניטיבית מקוצרת (abbreviated cognitive-behavioral insomnia therapy), מסייעים מהותית לסובלים מנדודי שינה‏[34].
  • אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי (CES) - הינה שיטת טיפול לא חודרני העושה שימוש בפולסים של זרמי חשמל זעירים (mA מיקרו-אמפר) על-פני מוחו של המטופל. טיפול זה מופעל על ידי מטופל עצמו. פועלה זו מנרמלת את הפעילות החשמלית של מערכת העצבים והמוח‏[35] כפי שנמדד ברשמת מוח חשמלית ‏[36]EEG.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ consumerreports.org
  2. ^ webmd.com
  3. ^ איגוד רופאי המשפחה האמריקאי
  4. ^ Spielman AJ, Caruso LS, Glovinsky PB. A behavioral perspective on insomnia treatment. Psychiatr Clin North Am. 1987
  5. ^ A.G. Harvey, A cognitive model of insomnia, 2002
  6. ^ מחקר של אוניברסיטת דיוק בארצות הברית
  7. ^ Hall et al., 1996
  8. ^ Wicklow & Espie, 2000
  9. ^ מאמר בירחון Psychology Today Magazine , יולי/אוגוסט 2003
  10. ^ מאמר בירחון Psychology Today Magazine , יולי/אוגוסט 2003
  11. ^ מחקר מדעי באתר Sleep Research Online
  12. ^ מאמר ב- Senior Journal
  13. ^ מאמר באתר חדשות בריאות , 2007
  14. ^ מרפאת Mayo Clinic
  15. ^ המרכז הרפואי באונ' מרילנד, ארה'ב
  16. ^ sleepeducation.com
  17. ^ ידיעה באתר חדשות אוסטרלי
  18. ^ האיגוד האמריקאי למלחמה בסוכרת
  19. ^ מאמר ב-Science Daily
  20. ^ Burgos, Richter et al ,2006
  21. ^ sleepeducation.com
  22. ^ medic8.com
  23. ^ מגזין Life Extention
  24. ^ ידיעה בעיתון "הארץ", נוב' 2006
  25. ^ ידיעה באתר החדשות NFC
  26. ^ עופר מאיר, סקר: כמעט מחצית מהציבור סובל מנדודי שינה, באתר ynet‏, 5 בדצמבר 2004
  27. ^ מאמר על השפעת המלטונין בנדודי שינה
  28. ^ psychcentral.com
  29. ^ Lawrence Erlbaum Associates
  30. ^ healthandage.com
  31. ^ ציטוט מחקר ב- healthandage.com
  32. ^ מחקר: Self-help treatment for insomnia
  33. ^ מאמר ב-Sleep Review, ראו מקורות מס' 7-2
  34. ^ אדינגר וסמפסון, 2003
  35. ^ Daniel L. Kirsch, PhD, DAAPM, AIS, and Marshall F. Gilula, MD. CES in the Treatment of Insomnia: A Review and Meta-analysis. Practical PAIN MANAGEMENT, October 2007
  36. ^ קנרלי ריצ'רד. שינוי EEG (תקציק המחקר) Journal of Neurotherapy (8)2, 2004

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.