אליה גרינפלד
 | |
| לידה |
28 במאי 1986 (בן 37) וולגוגרד, רוסיה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | eliaHaBEN |
  | |
אליה גרינפלד (נולד ב-28 במאי 1986) הוא תסריטאי ואיש קריאייטיב ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה כחלק מצוות "גלילאו"[1][2] וכתב בחטיבת הדיגיטל של כאן, תאגיד השידור הישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינפלד נולד וגדל בעיר וולגוגרד בברית המועצות לשעבר (כיום חלק מרוסיה), ועלה ב-1990 עם משפחתו לישראל. בשנת 2004 התנדב לשנת שירות (ש"ש) בתנועת השומר הצעיר.
בוגר תואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.
גרינפלד הגיש את תוכנית הטלוויזיה "הכוורת" בערוץ המקומי של אשדוד וכן השתתף במופע "עיר ערוץ הילדים" כראש עיר ערוץ הילדים בשנת 2003.
ב--2005 התגייס לגלי צה"ל. במהלך שירותו הצבאי ערך והגיש תוכניות ופינות, ובהן שישי חם וארץ עיר מא' ועד ת'. בשנת 2008 קיבל ציון לשבח בפרס מפקד גלי צה"ל על עריכת התוכנית "מכתבים מהתנ"ך". עם שחרורו החל לכתוב עבור כלי תקשורת מובילים, ובהם הארץ[3][4], מאקו[5] ועוד.
בשנת 2011 החל לעבוד בתוכנית המדע הפופולרי גלילאו, תחילה כתחקירן ובהמשך כתסריטאי ועורך. בשנים 2016 ו-2017 זכתה "גלילאו" בפרס התוכנית הטובה ביותר בקטגוריית מגזין ילדים ונוער על ידי האקדמיה לטלוויזיה.
החל משנת 2016 גרינפלד כותב ומשחק בסרטונים של חטיבת הדיגיטל בתאגיד השידור הישראלי. בין השאר, עוסקים הסרטונים בסוגיות חברתיות[6] ובזהותו כיוצא ברית המועצות[7] ועולה חדש.
בשנת 2020 בזמן מגפת הקורונה העולמית, החל אליה לכתוב ולככב בסרטונים העוסקים במגפה[8] וכך זכה לכינוי 'הפנים היפות של הקורונה בישראל' או 'נחמן שי של העידן הדיגיטלי'.
מיזמים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015, לפני נאומו של בנימין נתניהו באו"ם, פרסם גרינפלד משחק בינגו (ביביבינגו), שמטרתו הייתה לקלוע לקלישאות של ראש ממשלת ישראל[9]. בשנת 2016 אליה יצר את מפת סיפורי האהבה בירושלים[10], מיזם שהתרחב לאחר מכן לכל הארץ במסגרת תאגיד השידור הישראלי[11].
בשנת 2017 הקים את חברת התוכן והדיגיטל לייקה.
פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינפלד היה ממייסדי הארגון הבריגדה התרבותית, שהוקם בשנת 2015 לאחר הצלחת קמפיין "נובי גוד ישראלי"[12]. יוזמות אלה הוקמו במטרה לספר מחדש את סיפורם של יהודי ברית המועצות[13].
בשנת 2021 הצטרף גרינפלד כחבר לוועד המנהל של עמותת מגמה ירוקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליה גרינפלד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אליה גרינפלד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אליה גרינפלד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רפאלה גויכמן, "לקבל מתנות מזרים? דווקא כן!", באתר ynet, 23 בפברואר 2016
- דורון בראונשטיין, אליה גרינפלד: "אמנות זה כל דבר שנעשה מתוך היגיון פנימי של מי שעושה את הדבר ומתוך תאוותו האידיוסינקרטית בלבד.", בבלוג חי תרבות, 4 במאי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הזוכים בתחרות הטלוויזיה 2016, באתר www.israelfilmacademy.co.il
- ^ הזוכים בתחרות היצירה הטלוויזיונית לשנת 2015, באתר www.israelfilmacademy.co.il
- ^
אליה גרינפלד, "פשוט שרים": מוזיקה שמפגישה יהודים וערבים, באתר הארץ, 11 במאי 2015
- ^ אליה גרינפלד, התוכן השיווקי הגיע ל"סאות פארק", באתר העין השביעית, 16 בדצמבר 2015
- ^ אמנדה פאלמר איומה, נוראה ונהדרת, באתר מאקו, 24 באוקטובר 2013
- ^ כאן - תאגיד השידור הישראלי (2016-08-28), כאן מחקרים | איך קוראים לפריטים באזורים שונים ברחבי הארץ, נבדק ב-2018-10-13
- ^ כאן - תאגיד השידור הישראלי (2018-06-27), אליה VS מוסקבה | פרק 3 - למה רוסים לא מחייכים?, נבדק ב-2018-10-13
- ^ איך שוטפים ידיים כמו שצריך, באתר Youtube, 9.3.2020
- ^ עודד ירון, נאום נתניהו נשמע לכם מוכר מאיפשהו? שחקו ביביבינגו, באתר הארץ, 2 במרץ 2015
- ^ Jerusalem Love Map מפת האהבה ירושלים, באתר jlm-love-map.herokuapp.com
- ^ כאן | אהבה - מפת האהבה של תאגיד השידור הישראלי, באתר lovemap.kan.org.il
- ^ Novy God Israeli, Novy God Israeli (באנגלית)
- ^ נעם פרתום, "התשובה הרוסית לערס פואטיקה", באתר ynet, 31 בינואר 2016
