אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אשדוד היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי. העיר ממוקמת על חוף הים התיכון בין גוש דן לאשקלון וממערב לכביש 4. מאז הקמתה ב-25 בנובמבר 1956 על ידי ראש עיריית נתניה, עובד בן עמי, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידם. העולים, יצרו בה אינטגרציה חברתית בלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מכל התפוצות המרכיבות אותה. יחודה של אשדוד הוא בכך שהיא תוכננה מראש בתכנון מוקדם מה שתרם רבות להצלחתה של העיר שנחשבת ליעד מבוקש בעיני הציבור בהיותה עיר צעירה ודינמית.
באשדוד אזורי תעשייה גדולים, תחנת כוח, בתי זיקוק ובשטחה נמצא נמל אשדוד, הנמל הגדול בישראל. העיר אשדוד היא החמישית בגודלה במדינת ישראל (מונה כ-230,000 תושבים נכון ל-2008). היא הוכרזה כעיר בשנת 1968. חברה בארגון פורום ה-15.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 אשדוד העתיקה 1.2 במלחמת העצמאות 1.3 העיר החדשה 1.4 מתיישבים ראשונים 1.5 המשך פיתוח 1.6 תעשייה 2 אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל 3 נתונים סטטיסטיים 4 ראשי מועצה וראשי עיריה 5 תרבות 6 תיירות 7 ערים תאומות 8 ראו גם 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] אשדוד העתיקה

ראשיתה של ההתיישבות האנושית באזור אשדוד החל מהתקופה הפליאוליתית. במהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית, והוא אף מוזכר בתעודות אוגריתיות.במאה ה-17 לפני הספירה מוזכרת אשדוד כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, במאה ה-14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלשתים והופכים אותה לאחת מחמשת הערים החשובות בממלכתם.

במהלך המאה ה-10 לפנה"ס הפכה, יחד עם כל פלשת, לשטח חסות של ממלכת ישראל המאוחדת בשליטתו של דוד המלך. בשנת 950 לפנה"ס נחרבה במסע הכיבוש של פרעה סיאמון ושוקמה בשנת 815. זמן מה לאחר מכן נכבשה על ידי עוזיהו, ולאחר מכן על ידי סרגון השני, שהחריבה והגלה את תושביה. העיר ספגה מכה נוספת בשנת 605 לפנה"ס, עת כבש אותה נבוכדנצר. בשנת 539 לפנה"ס שוקמה העיר על ידי הפרסים, אך נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון, אז שונה שמה לאיזוטוס.

העיר שגשגה כאיזוטוס תחת השלטון ההלניסטי, עד מרד החשמונאים. במהלך המרד הגיע יהודה המכבי לשעריה, אך לא כבש אותה. את זאת הוא השאיר לאחיו יונתן, שכבש אותה בשנת 147 והחריב את מקדש דגון. חשיבותה של העיר נשמרה עד למאה השביעית, אז הוקמה אשדוד ים - אזוטוס פאראליוס - וחשיבותה של אשדוד דעכה. הפאטימים הקימו באזור מצודות חוף, ועל תל אשדוד קם כפר ערבי.

מיקומו של הכפר על דרך הים הביא לעליה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז היה במקום כפר גדול ששמו איסדוד (إسدود), ובו ח'אן. בשנת 1596 מנתה אוכלוסיית איסדוד 413 נפש. בראשית המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-5,000 נפש שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והעיר היוותה מרכז עירוני לכפרים סביבה.

[עריכה] במלחמת העצמאות

מיד בראשית מלחמת העצמאות השתלטו כוחות מצריים על איסדוד, והעיר היוותה את נקודת ההתקדמות הקדמית ביותר של הכוחות המצריים בדרכם לתל אביב. במהלך כל המלחמה התנהלו באזור קרבות. במהלך מבצע יואב כותרה העיר והכוחות המצריים, שחששו להישאר מכותרים, נסוגו ב28 באוקטובר 1948 ואתם הרוב המכריע של תושבי העיר. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס בעיר נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך גורשו לעזה בתוך זמן קצר.

[עריכה] העיר החדשה

בשנת 1953 נשלחה קבוצה של מודדים ומתכננים לאזור החולות השומם שליד שפך נחל לכיש, כדי לבחור מקום לתחנת כוח חדשה בדרום הארץ. שנה לאחר מכן נבנו 3 יחידות הראשונות של תחנת הכוח (לימים "אשכול א'"). עובדיה התגוררו ביישובי הסביבה – רחובות וגדרה.

ב-1 במאי 1956 - נתן שר האוצר דאז, לוי אשכול, בשם הממשלה, אישור לתוכנית הקמת העיר "אשדוד". עד סוף השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של קבוצת בוני ערים בע"מ – על ידי עובד בן עמי ופיליפ קלוצניק (ארצות הברית).

[עריכה] מתיישבים ראשונים

ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים ממרוקו, וזמן קצר לאחר מכן הצטרפה אליהם קבוצת עולים ממצרים. ביולי 1957 הוענק זיכיון על ידי ממשלת ישראל לחברת אשדוד בע"מ על שטח של 40,000 דונם במרחק של כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב לשם הקמת העיר אשדוד.

באוקטובר 1959 מונתה המועצה המקומית הראשונה. דב גור מונה מטעם משרד הפנים לתפקיד ראש המועצה המקומית הראשון. בשנת 1963 נחנך בית משפט השלום בעיר, ובינואר 1965 – נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת חולים כללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד - בית חולים שמעולם לא הוקם.

[עריכה] המשך פיתוח

בתחילת שנות ה-70 היה התכנון שכונתי, כאשר כל "אזור" התהווה סביב המרכז המסחרי שלו. במרכזי המסחר הגדולים היו בית קולנוע, כל סוגי החנויות, מספרה, סנדלר, פלאפל ועוד. בשנת 1969 תשכ"ט נבנתה באזור ו' הסמוך לאזור ג' ישיבת גרודנא עם שכונה דתית גדולה שנקראה קריית פונוביץ'. ב1970 הגיע לשכונה זו הרבי מפיטסבורג הרב אבא לייפער, ואיתו קהילה נכבדת של עולים דתיים מארצות הברית. השכונה הוסבה (לאחר "מלחמת שמות" בו הורדו והועלו שלטים שונים) ל"שיכון פיטסבורג". היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. בקיץ 1972 תשל"ב הגיעו לשכונה זו המוני עולים מגורגיה. ההגעה הייתה בשיירת אוטובוסים ארוכה, ובטקס מחולות וריקודים עצום ממדים. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על שמירת שבת ודת, המשיכו ועברו לשכונות חדשות שנבנו עבורם (אזורים ה' ח' ו-ט'). אחד מזקני העדה, הרב גבריאל, הצטרף לקהילת הרבי מפיטסבורג והיה מאוחר יותר לרבה הראשי של קהילת יהודי גאורגיה. בשכונה זו היו עולים מארצות שונות, מסקוטלנד, מארגנטינה, ומצרפת. הרב עזרן, עולה מצרפת, פתח בשכונה בית כנסת לעדות המזרח, ומאוחר יותר היה לרבה הראשי של ראשל"צ והמועמד לרב הראשי לישראל. עולה נוסף מארצות הברית שהיה מתפלל אצל הרבי מפיטסבורג היה הרב הציוני משה גלינסקי, שמאוחר יותר הקים את ישיבת גן-יבנה וכיום (2007) הוא ראש הישיבה של ישיבת הדרום ברחובות.

האוכלוסייה האמריקנית החדשה ביקשה שיקימו במקום מוזיאון וסיפריה, אך ראש העיר צבי צילקר הודיע להם שזו עיר נמל, וככזו אין ולא יהיו בה דברים כאלו.

באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים תשל"ד פרצה, ושיירות של משאיות נושאות טילים וטנקים חצו את אשדוד דרומה, בדרכם לכבישי סיני. ב-1974 נבנו דירות יוקרה רבות, לקראת הרחבת ההתיישבות בעיר, אך עם עליה גדולה של יהודי ברית המועצות ב1975 תשל"ה וביקור ראש הממשלה יצחק רבין במקום, חולקו הדירות מארבעה חדרים לשתי דירות בנות חדר וחצי כל אחת, ובהן שוכנו העולים, בטענה שהם רגילים לתנאים דומים ואף גרועים מכך.

ב-1975 אשדוד עלתה לכותרות באמצעי התקשורת (שלושה ערוצי הרדיו הממלכתיים, ושני העיתונים) בעקבות מלחמה בין הנהלת הנמל לראש ועד העובדים ג'קי כהן, שלא הסכים להראות את תעודת הזהות שלו, לשוטר מג"ב שהכיר אותו אישית. הנמל הושבת, שוטרים הוזמנו וצמיגים נשרפו.

ב-1977 העיריה החליטה לשנות תדמית, והמהנדס אינג' צבי צילקר (ראש העיר במשך תקופה ארוכה מאוד) קרא לעיר: "עיר האופניים". לאורך כל הכבישים נסללו דרכים מוצללים בעצים, לנסיעת אופניים לצד המדרכות. באזור הדרומי ליד הים נפתח פרויקט חדש של "בנה ביתך", ובו נבנו "וילות" גדולות. למרות זאת אוכלוסייה חזקה לא נראתה נמשכת לעיר, רוב האוכלוסייה האנגלו סכסית המקורית התייאשה מהתפתחות תרבותית בעיר, ועברה למקומות אחרים כמו רחובות או ירושלים.

ב1978 נבנו ליד אזור ג' (בתי אשטרום), כמה שכונות באדריכלות "יוקרתית". הייתה זו כנראה תקופה באדריכלות הארצית, שכן בתקופה זו נבנו ה"כוורות" המשוּשים בשכונת רמות בירושלים. באזור ג' באשדוד, נבנו בתים אשר להן מרפסות עגולות וחלונות מקושתים. השכונה צפתה לכיוון החולות ולכביש הכניסה מצד אחד ולבית הקברות מהצד השני ולא נמצאו לה קונים. העיריה הבטיחה למלא את החולות בפארק מדשאות ועצים לתפארת. קונים לא הגיעו. הרבי מגור הזמין עבור חסידיו את כל השכונה במחיר מציאה, (בדומה לשכונת רמות בירושלים, שנועדה לפי התכניות לאפשר לצפות בטלוויזיה בחדר אחד, בעוד חברתו מתאפרת בכוך שמעליו). החרדים שהגיעו לשכונה, תבעו מהקבלן לבנות את הגן הציבורי המובטח מול ביתם. (העיריה והקבלן הופתעו, מכיוון שהיה ברור להם שנפטרו מן הצורך הזה, שכן לחרדים לא יהיה אכפת.)

ב1995 החלה התחדשות רכבת ישראל והיא החלה להסיע נוסעים לתחנת הנוסעים החדשה באשדוד, בעוד שעד לאותו העת, הייתה מסיעה מהנמל מכולות בלבד.

ב1990 החלה אשדוד להתפתח בתאוצה מדהימה, בעיקר דרומה ומזרחה לכיוון גשר עד הלום, שהיה עד אז אזור בר וטבעי. אזורי תעשייה ומסחר גדולים נפתחו, שכן זו הייתה "תקופת הקניונים". ב2001 בעקבות קריסת מגדלי התאומים יהודי צרפת החלו לחוש מאויימים באנטישמיות. שכונות עשירים גדולות נבנו עבורם ליד החוף, (בדומה לריווירה הצרפתית), ואוכלוסייה עשירה מאוד החלה לנהור לעיר, דבר ששינה את פניה.

[עריכה] תעשייה

בשנת 1958 הושלמה בניית תחנת-הכוח אשכול א' באשדוד, אשר כללה 3 יחידות: 2 יחידות בנות 50Mw, ויחידה אחת בת 45Mw (עם יכולת התפלת מי-ים).

בשנת 1969 החלו לפעול באזור התעשייה שמול היישוב ניר גלים, מפעלי רוגוזין לטקסטיל. חברה זו סבלה מאוד מירידת ערך הטקסטיל בתחילת שנות ה-80. באותה שנה החלו לפעול באזור המפעלים הפטרו-כימיים. תושבי ניר גלים טענו שבלולי התרנגולות הם רואים תופעות משונות של אפרוחים עם מוטציות, תמותה גבוהה בלול, ואף אנשים רבים מהרגיל החולים בסרטן. לאחר שבמשך שנים מאבקם לא צלח, עזבו חלק מהתושבים את המשך פיתוח המשק המשותף שלהם, ועברו לעבוד במפעלים נגדם נלחמו.

בשנת 1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומשנת 2006 הוא בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד בע"מ.

החל משנת 2004 פועלת תחנת הכוח באשדוד בגז טבעי אשר מסופק באופן ישיר מאסדה בבעלותה של חברת "ים טתיס" הבריטית. האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז בתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הוריד באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מערפיח תחנות הכוח מיום היווסדה.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר 1965 הופעל לראשונה לפריקה וטעינה עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".

בשנת 2005 נחנך בעיר אשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן ע"ש רפאל איתן (כיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה). איתן ניהל את פרויקט ההקמה ונהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. הנמל הוקם בהשקה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו של נמל אשדוד כשער כלכלי חשוב לישראל.

[עריכה] אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל

• בפארק בן גוריון, בכניסה לרובע ב' נמצאת אנדרטת אבן לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות (מבצע פלשת). בתחילה הוקמה כאנדרטה לאחד עשר בני ראשון לציון חיילי גדוד 52 של חטיבת גבעתי שנהרגו במבואות אשדוד ב9 בינואר 1948 (קרב סוכריר).
• בגן אלישבע נמצאת אנדרטה גדולה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחחת אח"י אילת שטובעה ב20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד.לאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל.האנדרטה היא בצורת אוניה ובה נערך מדי שנה טקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים.
• בסמוך לגן אלישבע נמצאת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה בדמות נר דולק נוצרה ב1971 על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
• בשדרות בן גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 עובדי נמל אשדוד שנרצחו בפיגוע כפול ב14 במרץ 2004. האנדרטה עשויה מגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים

אנדרטה לנופלים בקרבות באשדוד במלחמת העצמאות	האנדרטה לחללי חיל הים	אנדרטת הנר לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל	שלט באנדרטת הזכרון לנרצחי הפיגוע בנמל אשדוד
אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש באשדוד 204,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. רוב תושבי אשדוד הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,034 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 57.7%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 5,605 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

[עריכה] ראשי מועצה וראשי עיריה

ראשי עיריית אשדוד
דב גור רוברט חיים אבנר גרעין צבי צילקר אריה אזולאי צבי צילקר 1959 - 1961 1961 - 1963 1963 - 1969 1969 - 1983 1983 - 1989 1989 -

• דב גור - נציג מפא"י. מונה על ידי משרד הפנים לשמש כראש המועצה הראשון של אשדוד.
• רוברט חיים - נציג מפא"י. בבחירות המוניציפליות הראשונות נבחר לראשות המועצה.
• אבנר גרעין - נציג מפא"י. כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד.
• צבי צילקר - נציג הליכוד. ראש העיר הראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
• אריה אזולאי - נציג העבודה.
• צבי צילקר - נציג הליכוד ומזוהה אישית עם קדימה. נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989 ומכהן בתפקיד זה עד היום. פרש מהליכוד בשנת 2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון למרות שנשאר בתנועת הליכוד.

[עריכה] תרבות

• ספורט
  • כדורגל - את העיר מייצגת קבוצת מועדון ספורט אשדוד בליגת העל.
  • כדורסל - את העיר מייצגת קבוצת הנשים של מכבי אשדוד בליגת העל, וקבוצת הגברים של מכבי אשדוד אשר משחקת בליגה הלאומית.
  • מרוץ אופניים - מרוץ אשדוד מתקיים משנת 2005, במרוץ משתתפים מדי שנה כ-2000 רוכבים מהארץ ומחו"ל המתחלקים למקצים שונים, כגון: עממי, בוגרים,נערים,נערות ועוד. המרוץ מתקיים לאורך טיילת חוף הים (הקפה אחת 6.5 ק"מ).
  • מרוץ אשדוד - טריאלתון - מרוץ אשדוד - אליפות ישראל מתקיים כבר עשרות שנים ובשנת 2007 הפך להיות טריאתלון אשדוד שזכה להצלחה רבה במיוחד. בשנת 2005 נערכה המכביה במסגרת המרוץ.
  • פסטיבל טעם הים - הפסטיבל התחיל כפסטיבל דייג בלבד והמשיך כפסטיבל המשלב דייג אוכל ויין, הפסטיבל מתקיים בחוה"מ סוכות משנת 2005, ביום ישנה תחרות דייג אליה מגיעים מכל קצות הארץ, את סוף היום מסיימים עם שלל מופעים אוכל טוב ויין משובח.

• תנועות נוער
  • ישנן 7 תנועות ב-15 שלוחות עירוניות
  • סה"כ חברים בתנועות השונות 1850 ילדים ובני נוער
  • הצופים העבריים- שתי שלוחות עירוניות
  • השומר הצעיר- שתי שלוחות עירוניות
  • בני עקיבא - שלוש שלוחות עירוניות
  • הנוער העובד והלומד- שלוש שלוחות עירוניות ושלוחה של המחדשים
  • המחנות העולים
  • עזרא- שתי שלוחות עירוניות
  • ארגון הנוער צמר"ת
• אמנויות
  • קולנוע - החל משנת 2005, בחול המועד פסח, נערך בעיר מדי שנה פסטיבל קולנוע, בו מוצגים סרטים מישראל ומהעולם במסגרת תחרותית.
  • מוזיאון אשדוד לאמנות - המוזיאון נפתח בשנת 2003 והוא מעוצב כמבנה ספירלי בן שלוש קומות. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה.
• מוזיקה
  • פסטיבל תוצרת הארץ - פסטיבל זמר עברי המתקיים מדי קיץ בהפקת החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים של העיר אשדוד, ובמהלכו מופעים של זמרים ישראליים.
  • קונסרבטוריון "אקדמא" - מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח משרד החינוך. הוקם בשנת 1966, ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים. הקונסרבטוריון הוא מרכז חי ותוסס של חיי התרבות בעיר, והוא מעורב בחיי הקהילה ומחנך דור שני של מוזיקאים תוצרת אשדוד.
  • פסטיבל קולות בחולות מתקיים מדי שנה בדיונה הגדולה באשדוד - ללא תשלום.
  • פסטיבל חלון לים התיכון מתקיים מדי שנה כבר עשרות שנים באמפי-חוף לידו שם מתקיימות הופעות של מיטב האומנים בארץ - ללא תשלום.

[עריכה] תיירות

עד שנת 2000 הייתה מעט מאוד תיירות באשדוד, למרות חוף הים של העיר באורך 8 קילומטר אשר בערים אחרות דוגמת נתניה ואשקלון שימש כמצע לתיירות. בתחילת המאה ה-21 החלה עיריית אשדוד להשקיע בפרויקטים תיירותיים ובהם טיילת חדשה ואגם מלאכותי באזור רובע המרינה. בשנת 2008 עתיד להיפתח באשדוד המלון הראשון אשר ינוהל על ידי רשת מלונות בינלאומית קראון פלאז'ה. פיתוח התיירות באשדוד נעשה ביוזמת עירית אשדוד ולא ביוזמה ארצית של משרד התיירות אשר אינו רואה את אשדוד כיעד לפיתוח תיירותי ארצי בשנים הקרובות.

לעיר אשדוד מגיעים מדי קיץ תיירים מצרפת בעיקר, אשר רכשו לעצמם דירות קייט ברחבי העיר.

[עריכה] ערים תאומות

• בהיה בלנקה, ארגנטינה.

• בורדו, צרפת.

• טמפה, פלורידה, ארצות הברית.

• שפנדאו, גרמניה.

[עריכה] ראו גם

• נמל אשדוד
• גשר עד הלום
• הדיונה הגדולה
• מועדון ספורט אשדוד
• מרכז רפואי אשדוד

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשדוד

• תמונת לוויין של אשדוד באתר Google Maps
• מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן"
• עיריית אשדוד

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר