אשדוד

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשדוד (פירושונים).

אשדוד
סמל העיר אשדוד
דגל העיר אשדוד
אשדוד במבט אווירי מכיוון הים
שם בערבית	اشدود‎, إسدود
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ד"ר יחיאל לסרי
גובה ממוצע	‎24‏ מטר
תאריך ייסוד	1956
סוג יישוב	עיר בעלת 200 - 500 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	212,278 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.8%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	4,493 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	47,242 דונם
אשדוד
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4164
לאום ודת   יהודים: 91%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 9% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.6% גילאי 5 - 9 9.1% גילאי 10 - 14 8.5% גילאי 15 - 19 7.6% גילאי 20 - 29 13.5% גילאי 30 - 44 18.9% גילאי 45 - 59 16.0% גילאי 60 - 64 4.9% גילאי 65 ומעלה 11.9% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך סה"כ בתי ספר 114 –       יסודיים 75 –       על-יסודיים 55 תלמידים 41,813 –       יסודיים 25,445 –       על-יסודיים 16,368 מספר כיתות 1,619 ממוצע תלמידים לכיתה 26 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל אשדוד באתר הלמ"ס
[1]

אַשְׁדוֹד היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית בשנת 1956 והוכרזה כעיר בשנת 1968. העיר נמצאת לחוף הים התיכון, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה.

אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, ששמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוד. עוד מראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמלי העיר המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל (יחד עם נמל חיפה ונמל אילת).

מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. ייחודה של אשדוד הוא בכך שהיא תוכננה בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להצלחתה כעיר בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

היסטוריה

אשדוד העתיקה

ערך מורחב – תל אשדוד

תל אשדוד

כשישה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נמצא אתר ארכאולוגי, תל אשדוד, ובו שרידים מהתיישבויות קדומות שהתקיימו באזור כבר בתקופה הפלאוליתית. במהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית, והוא אף מוזכר בתעודות אוגריתיות. במאה ה-17 לפנה"ס נזכרת אשדוד כעיר כנענית מבוצרת. במאה ה-14 לפנה"ס התנחלו בה הפלשתים והפכו אותה לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם. בשנת 950 לפנה"ס נחרבה במסע הכיבוש של פרעה סיאמון ושוקמה בשנת 815 לפנה"ס. זמן מה לאחר מכן נכבשה על ידי עוזיהו, ולאחר מכן על ידי סרגון השני, שהחריבה והגלה את תושביה. בשנת 605 לפנה"ס כבש אותה נבוכדנצר, ובשנת 539 לפנה"ס שוקמה על ידי הפרסים, אך נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון ששינה את שמה לאיזוטוס. העיר שגשגה תחת השלטון ההלניסטי, עד למרד החשמונאים - בשנת 147 כבש אותה יונתן הוופסי והחריב את מקדש דגון. חשיבותה נשמרה עד למאה השביעית, אז הוקמה אשדוד ים - אזוטוס פאראליוס - וחשיבותה של העיר דעכה.

ישוב ערבי

ערך מורחב – איסדוד

בשנת 1596 התקיים באזור כפר ערבי בשם איסדוד, שאוכלוסייתו מנתה 430 נפש. מיקומו על דרך הים הביא לעלייה בחשיבותו בתקופה העות'מאנית, אז התפתח היישוב לעיירה, ובה ח'אן. במלחמת העולם הראשונה הנמל הקטן שימש את הבריטים במתקפת 1917 והובאו לעיירה פועלים רבים ממצרים.‏ עד 1948 האוכלוסייה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והיישוב שימש מרכז עירוני לכפרים סביבה. במאי 1948, לאחר סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו כוחות חיל המשלוח המצרי והגיעו עד גשר עד הלום הסמוך. במהלך כל המלחמה התנהלו באזור קרבות. במהלך מבצע יואב כותרה העיירה הערבית, והכוחות המצריים נסוגו ב-28 באוקטובר 1948 ואיתם הרוב המכריע של תושבי העיירה. ביישוב נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך גורשו לעזה זמן קצר לאחר מכן.

לאחר הקמת המדינה

שנות החמישים והשישים

מבט על אשדוד ב-1957

עובד בן עמי, אחד ממייסדי אשדוד

בשנת 1955 נשלחה קבוצה של מודדים ומתכננים לאזור כדי לבחור מקום לתחנת כוח חדשה בדרום הארץ. למרות הקשיים החלה תחנת אשדוד א' לפעול ב- 1958 עם שתי יחידות של 50 מגוואט, אליהן נוספה מאוחר יותר בשנת 1963 יחידה של 50 מגוואט, (שנקראה לימים "אשכול א'"). עובדיה התגוררו ביישובי הסביבה .

ב-1 במאי 1956 נתן שר האוצר, לוי אשכול, אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. לקראת סוף אותה השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ" – על ידי עובד בן עמי ופיליפ קלוצניק. קלוצניק היה נשיא ארגון בני ברית בארצות הברית ובן עמי היה יזם בתחום העיתונות, היהלומנות ובינוי הערים (הקים גם את נתניה ועמד בראש העירייה שלה).

ב-25 בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים ממרוקו - בתחילת 1957 הצטרפו אליהם קבוצות עולים ממצרים והיישוב מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. הזיכיון כלל בנייה על שטח של 40,000 דונם ועם הקמת העיר הוכללו בו רק חלק מהשטחים שהוקצו בזיכיון.‏ בהמשך, בשנת 1968, הורחבה העיר והועברו אליה 6,000 דונם ממועצה אזורית חבל יבנה.‏ ביולי 1960 מונתה על ידי משרד הפנים המועצה המקומית הראשונה של העיר, בראשות דב גור.

בשנת 1963 נחנך בית משפט השלום בעיר. בינואר 1965 נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת החולים הכללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד, אך בית חולים זה לא הוקם. בשנת 1968 הוקם ביה"ס אורט ימי אשדוד שלאחרונה הוסב שמו ל"ביה"ס לקציני-ים אשדוד".

שנות השבעים והשמונים

מתחילת שנות ה-70 ואילך נשא התכנון אופי שכונתי, כאשר כל "רובע" משמש כיחידה עצמאית הכוללת מרכז מסחרי, מתנ"ס, בית ספר תיכון, בתי ספר יסודיים, תחנה לבריאות המשפחה וקופת חולים. ברבעים המזרחיים (רובע ח', רובע ו'), נבנו בריכות שחייה עירוניות. בהמשך בשנות ה-90 נבנה המרכז העירוני הראשי (מע"ר) ברובע הסיטי (מרכז העיר), ובו משרדי הממשלה, בתי הקולנוע, בית העירייה, תחנת האוטובוסים המרכזית, היכל הספורט העירוני וקריית התרבות והמרפ"ד (מרכזיה פדגוגית).

בשנת 1969 תשכ"ט נבנתה באזור ג', ישיבת גרודנא וסביבה שכונה דתית גדולה שנקראה קריית פוניבז'. ב-1970 הגיע לשכונה זו הרבי מפיטסבורג, הרב אבא לייפר, ואתו קהילה נכבדת של עולים דתיים מארצות הברית. היה זה הגרעין לשכונות דתיות חדשות, שקמו מאוחר יותר סביב שכונה זו. בקיץ 1972 תשל"ב הגיעו לשכונה זו עולים מגאורגיה. ההגעה התבצעה בשיירת אוטובוסים ארוכה, ובטקס מחולות וריקודים. מאוחר יותר, כל העולים שלא היו מוכנים להתחייב על שמירת שבת ודת, המשיכו ועברו לשכונות חדשות שנבנו עבורם (אזורים ה' ח' ו-ט').

שנות התשעים והלאה

ב-1990 החלה אשדוד להתפתח בתאוצה, בעיקר דרומה ומזרחה, לכיוון גשר עד הלום, באזור שהיה עד אז אזור-בר לא בנוי, ואוכלוסייה גדולה של העולים מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים התיישבה בעיר (בעיקר בשכונות ט', י' וי"ג). אזורי תעשייה ומסחר גדולים נפתחו, זו הייתה "תקופת הקניונים". ב-2001, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר וההסתה האנטי-ישראלית על רקע האינתיפאדה השנייה, החלו יהודי צרפת לחוש מאויימים באנטישמיות; שכונות-עשירים גדולות נבנו עבורם ליד החוף, בסגנון שהזכיר את הריביירה הצרפתית, ואוכלוסייה עשירה החלה לנהור לעיר, דבר ששינה את פניה.

ב-1995 החלה התחדשות רכבת ישראל והיא החלה להסיע נוסעים לתחנת הנוסעים החדשה באשדוד. עד לאותה עת שימשה מסילת הרכבת להובלת מכולות מהנמל בלבד.

כחלק מתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות של 2008, הוחלף ראש העיר הוותיק צבי צילקר ביחיאל לסרי. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך מחלף עד הלום בכביש 4, ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.

עם פריצתו של מבצע עופרת יצוקה, התפוצצו לראשונה בעיר רקטות גראד, ששוגרו על ידי מחבלי החמאס מרצועת עזה. תושבת עיר נהרגה מטיל שנחת במרכז העיר. בנוסף אירעו פגיעות ישירות בבניינים מרכזיים בעיר. בהתלקחות שלאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל פגעו בעיר רקטות גראד אחדות וגרמו לפצועים ולנזק. בהסלמת מרץ 2012 שוב הייתה אשדוד מטרה לרקטות הפלסטיניות, אך רובן יורטו על ידי סוללת "כיפת ברזל" שהוצבה בסמוך לעיר. במהלך מבצע עמוד ענן נורו אל העיר למעלה מ- 170 רקטות.

אחת התוכניות הבולטות לעתיד היא בנייתו של בית חולים בעיר, לאור גודלה של אוכלוסיית אשדוד, המשתמשת בשירותי המרכז הרפואי קפלן ברחובות והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים באשדוד 212,278 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 56.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 6,320 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

שלוש האוכלוסיות העיקריות בעיר כיום הן: צאצאים של עולי צפון אפריקה שעלו בשנות ה-50, עולי ברית המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 (קרוב ל-80,000 תושבים, הריכוז הגדול ביותר של יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל‏) והציבור החרדי על זרמיו השונים (שהוא השלישי בגודלו בארץ ^{[דרוש מקור]}). כמו כן, מתגוררים באשדוד עולים מאתיופיה וילדיהם, עולים מאמריקה הדרומית, מהודו ומצרפת.

שכונות העיר

רבי קומות במרכז העיר

ערך מורחב – רובעי אשדוד

העיר אשדוד מחולקת לרבעים. לרוב הרבעים בעיר יש שם בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), למעט רובע הקריה ("הסיטי") ורובע מע"ר דרום. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו.

ראשי העיר וראשי המועצה

בית עיריית אשדוד

ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:

• דב גור - נציג עצמאי מטעם משרד הפנים - מונה על ידי משרד הפנים לשמש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
• רוברט חיים - נציג מפא"י - בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. יליד מצרים, בעברו כלכלן.
• אבנר גרעין - נציג מפא"י - כיהן כראש מועצה משנת 1963 ומ-1968 כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
• צבי צילקר - נציג הליכוד - ראש העיר השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
• אריה אזולאי - נציג העבודה. ראש העיר השלישי. יליד מרוקו, בעברו איש חינוך.
• צבי צילקר - נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" - נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד בשנת 2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה.
• יחיאל לסרי - נציג אשדוד בתנופה - ראש העיר הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא. נבחר לתפקיד בשנת 2008.

תעשייה

נמל אשדוד ותעשיות עורף הנמל במבט ממעלה גבעת יונה

תעשיות עורף הנמל במבט ממעלה גבעת יונה

תחנת הכח אשכול באשדוד

באשדוד קיימים שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הקלה, אזור התעשייה הכבדה ואזור התעשייה הצפוני. ממזרח לחלק הדרומי של אשדוד קיים אזור תעשייה "עד הלום". רבים חושבים בטעות שאזור תעשייה זה שייך לאשדוד ולכן קוראים לו "אזר התעשייה הדרומי", אך למעשה, הוא איננו שייך לאשדוד מכיוון שהוא נמצא בשטח המועצה האזורית באר טוביה.

באשדוד פועל מפעל אלתא של התעשייה האווירית המוכר מאוד בעיר.

בשנת 1958 הושלמה בניית תחנת הכוח אשכול א' באשדוד, אשר כללה שלוש יחידות: שתי יחידות בנות 50Mw, ויחידה אחת בת 45Mw (עם יכולת התפלת מי-ים).

בשנת 1965 עבר מפעל אלתא ממתחם בדק לאשדוד.

בשנת 1969 החלו לפעול באזור התעשייה הצפוני מפעלי הטקסטיל "רוגוזין". חברה זו סבלה קשיים בשל ירידת ערך הטקסטיל בתחילת שנות ה-80.

באותה שנה החלו לפעול באזור המפעלים הפטרוכימיים, שקיימו זיקה עם הנמל. תושבי ניר גלים הסמוך טענו שבלולי התרנגולות הם רואים תופעות משונות של אפרוחים עם מוטציות, תמותה גבוהה, ואף של אנשים רבים מהרגיל החולים בסרטן. לאחר שבמשך שנים המאבק אותו ניהלו לא צלח, עזבו חלק מהתושבים את המשך פיתוח המשק החקלאי שלהם, ועברו לעבוד במפעלים שנגדם נלחמו.

בשנת 1973 החל לפעול בעיר בית זיקוק לנפט, ומעת שהופרט בשנת 2006 הוא בבעלותה של פז בית זיקוק אשדוד.

החל משנת 2004 פועלת תחנת הכוח אשכול באשדוד בגז טבעי אשר מסופק באופן ישיר מאסדה באתר "ים תטיס". האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז שבתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הוריד באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מהערפיח שהגיע מתחנות הכוח מיום היווסדה.

התעשייה והמסחר בעיר מסתייעים בדרכי התחבורה המפותחות שלה ובמיוחד בנמל אשדוד.

מסחר

שווקים

• השוק העירוני - שוק המציע לקונים פירות וירקות, כלי בית, דברי הלבשה, בשר טרי/קפוא, דגים טריים/קפואים ועוד. השוק ממוקם בסמוך למרכז המסחרי של רובע ב'.

• השוק הפתוח - השוק הגדול ביותר בעיר ואחד הגדולים ביותר באזור השפלה. בשוק זה מאות סוחרים מציעים את סחורתם לאלפי קונים הפוקדים את המקום. השוק הוא מגוון מאוד וניתן למצוא בו פירות וירקות, דברי מזון, בגדים, נעליים, כלי בית, כלי נוי, צעצועים, משחקים ועוד. השוק פועל ברחבת החנייה של חוף לידו בכל יום רביעי משעות הבוקר ועד לשקיעה.

מתחמי מסחר גדולים

• "סטאר סנטר" - מתחם רחב מאוד המוכר גם בשם "מתחם רביבו" עקב השקעתו הגדולה של הכדורגלן חיים רביבו בהקמתו. במתחם זה פועלות חנויות חשמל ואלקטרוניקה, רהיטים, כלי עבודה לבית, בגדים, נעליים, ספרים, חנויות מזון גדולות, מרכזי שירות של חברות סלולריות, מכון כושר ובריאות ובתי קפה. המתחם ממוקם בקצה הצפוני של רובע ב'.
• "טופ סנטר" - מתחם המכיל חנויות רהיטים, כלי עבודה לבית וחנויות מזון גדולות. המתחם ממוקם באזור התעשייה הכבדה ברחוב האורגים.
• "גן העיר" - מתחם חדש הנפתח בשנת 2012 בצמוד לקניון "הסיטי", מכיל חנויות בגדים, נעליים, חנויות מזון גדולות, בתי קפה ומסעדות.
• ביג FASHION אשדוד - מתחם קניות ענק המתוכנן להיפתח בשנת 2014. המתחם ימוקם ברובע המיוחד בצמוד לתחנת הרכבת עד הלום ולמחלף עד הלום. המתחם צפוי למשוך אליו קונים רבים מחוץ לעיר. תחנת מוניות העיר צפויה לעבור למתחם מקניון הסיטי והמתחם עתיד להכיל בית קולנוע, חנויות חשמל ואלקטרוניקה, בגדים, נעליים, ספרים, בתי קפה וחנויות מזון גדולות.

קניונים

הקניונים הראשונים באשדוד היו "קניון הפורום" באזור התעשייה הכבדה ו"קניון אשדוד" ברובע א'. ב"פורום" היו חנויות מסוגים שונים וביניהן חנות מזון גדולה וגם סניפי משרד הפנים, משרד מע"מ ומשרד המכס. לימים קניון "הפורום" התרוקן כמעט מכל החנויות ונכון ליום זה בניין זה כבר לא משמש לקניון והוא מכיל רק את משרד המע"מ, משרד המכס, תחנת משטרת תנועה וחנויות מעטות. הוא ממוקם באזור התעשייה ברחוב הבנאים.
ב"קניון אשדוד" היו חנויות רבות, ביניהן חנויות בגדים, נעליים, קוסמטיקה, ספרים, חנות מזון גדולה ועוד. כמו כן, הוא הכיל מסעדות אוכל מהיר, מסעדות לאירועים חגיגיים וגם תחנת מוניות. הקניון הכיל 3 קומות: קומת כניסה ו-2 קומות מתחת לקומת הכניסה. בשנת 2005 הקניון התרוקן כולו למעט תחנת המוניות שהייתה בו. עד היום המבנה של הקניון הזה נותר שומם וחסר פעילות למעט התחנת המוניות, כאמור. הוא ממוקם ברובע א' ברחוב נורדאו, בקצה המערבי של גן אלישבע.

• קניון "לב אשדוד" - הקניון הוקם בשנת 1994 וכיום הוא אחד מ-16 הקניונים של קבוצת קניוני ישראל בבעלותה של "בריטיש ישראל השקעות בע"מ". הקניון מיועד לאלפי התושבים שמבקרים בקניון מידי יום, ביניהם: אוכלוסיית אשדוד המונה כ-240,000 תושבים וישובי הסביבה: כגון יבנה, גן יבנה והמושבים הקרובים. קניון "לב אשדוד" משתרע על שלוש קומות רחבות הכוללות כ- 30,000 מ"ר, מתוכם כ- 16,000 מ"ר שטחי מסחר ו כ-700 מקומות חניה חינם ומונה כ - 150 חנויות ודוכנים המציעים מגוון נרחב של תחומים שונים כגון: אופנה והנעלה לכל המשפחה, קוסמטיקה, תכשיטים, כלי נוי ומתנות, ספרים, כלי כתיבה, מזון, פעילות לילדים ולנוער ועוד. בין החנויות, ניתן למצוא רשתות גדולות כמו: המשביר החדש לצרכן, ניו פארם, מגה בול, TOWER RECORDS, קרייזי ליין, רנואר ורנואר מן, גולף, הוניגמן, פוקס, ג'אמפ, גולברי, מתאים לי, תמנון, הפנינג, הלב הכחול, סטימצקי, קרביץ ועוד מגוון רחב של חנויות נבחרות. בתחום בתי קפה ומסעדות האוכל המהיר ניתן למצוא את הרשתות "ארומה אספרסו בר", מקדונלד'ס (הכשר), בורגר קינג ועוד. כמו כן, הקניון מכיל את מתחם "שבלול" המכיל את מרכז הרוק, סטודיו G, מועדון הנוער "הפוך על הפוך" ואת תיאטרון הרחוב "ברמוזה", משחקיית "פעלטון", מתחם החלקה על הקרח, במה קטנה להופעות ילדים, מרפאת "ביקור רופא" המשרתת גם את חיילי צה"ל, מרכז שיטור קהילתי, תאגיד המים "יובלים", סוכנות "דואר ישראל", בית כנסת, מרפאת CARE, מרפאת שיניים, חברת "High Q" ללימודי פסיכומטרי ותחנת מוניות. בעבר הקניון הכיל גם חנות חשמל ואלקטרוניקה ובית קולנוע "רב חן". הקניון ממוקם ברובע ה' ברחוב יהודה הלוי פינת משה אבן עזרא.

• קניון "הסיטי" - הוקם בשנת 1997. נקרא בימיו הראשונים קניון "מרכז העיר". בקניון פועלת תחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. בנוסף לכך, הקניון מכיל סניף בנק, חנויות בגדים, נעליים, קוסמטיקה, מוצרי תינוקות, ספרים, כלי יודאיקה, כלי נוי ומתנות, בתי קפה ובמה להופעות קטנות. בעבר הקניון הכיל גם חנות מזון גדולה ובית קולנוע. הקניון ממוקם ברובע הקריה במפגש הרחובות מנחם בגין והרצל.

• קניון "סי מול" ("Sea Mall") - הוקם בשנת 2003. הקניון החדש ביותר באשדוד והוא מכיל חנויות בגדים, נעליים, ספרים, מוסיקה, מחשבים, קוסמטיקה, בתי קפה, במה להופעות קטנות, בית קולנוע, מכון כושר ובריאות וסניף משרד הרישוי של אשדוד. מעל הקנין הזה בנויות מס' קומות משרדים המיועדות למוסד לביטוח לאומי של אשדוד, לחברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א), לחברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד ולחברה העירונית לתיירות "חופית". הקומות שמעל המשרדים מכילות מקבצי דיור (דיור מוגן) לזכאים בשם "רסידו-סי". הקניון ממוקם ברובע הקריה ברחוב הגדוד העברי.

בסמיכות לאשדוד קיים קניון "עד הלום ONE" אשר בעברו נקרא "פאוור סנטר". קניון זה לא נמצא בשטחה המוניציפלי של אשדוד אלא בזה של המועצה האזורית באר טוביה ולכן אין הרחבה עליו במסגרת ערך זה. הקניון ממוקם מערבית לצומת עד הלום שנמצא על כביש 4.

• 

  קניון "לב אשדוד"

• 

  קניון "הסיטי"

• 

  קניון "סי מול"

מתחמי קניות ייחודיים

• "מוֹנְמָרְטְר" - יריד מכירות של כלי נוי, חפצי אמנות, תכשיטים, תגים, בובות, צעצועים, תמונות קיר, בגדים, כובעים ועוד. היריד מתקיים בטיילת של חוף "גנדי" ("הקשתות") בשבתות של חודש אוגוסט משעות אחר הצהריים ועד הערב.
• שוק בגדי יד שנייה - מכירה של בגדים משומשים במחירים זולים המתקיימת במס' מועדים בשנה בבית ויצ"ו ברובע א' או במרכז הקליטה "בית קנדה" ברובע א'.
• שוק המכוניות המשומשות - שוק שבו ניתן לקנות ולמכור מכוניות יד שנייה, להתעדכן בשוק הרכב ולהתרשם מרכבי אספנות. שוק זה מתקיים ברחבת החנייה של חוף לידו בימי שלישי החל משעות הצהריים.

תחבורה

אשדוד שוכנת מערבית לכביש 4 ודרומית לכביש 41. לעיר שתי כניסות, כניסה צפונית במחלף אשדוד וכניסה דרומית במחלף עד הלום. תחנת הרכבת אשדוד עד הלום שוכנת על מסילת לוד - אשקלון, ובנמל אשדוד תחנת קצה של רכבות משא.

נמל אשדוד

ערך מורחב – נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. הנמל הוא חברה ממשלתית ולכן אין לעירייה סמכויות כלשהן לגביו. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת והוא משמש גם למעבר סחורות עבור ממלכת ירדן.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר כעבור שנתיים הוא הופעל לראשונה לפריקה ולטעינה, עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".

בשנת 2005 נחנך באשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן, ע"ש רפאל איתן שכיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה. איתן, שניהל את פרויקט ההקמה, נהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. הנמל הוקם בהשקעה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו של נמל אשדוד כשער כלכלי חשוב לישראל.

תחבורה ציבורית

באשדוד ואליה מופעלים מספר פתרונות תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית:

• קווי האוטובוס העירוניים מופעלים על ידי חברת אגד תעבורה.
• קווי האוטובוס הבין-עירוניים מופעלים ברובם על ידי חברת ויאוליה (שנקראה בעבר "קונקס"). שאר קווי האוטובוס הבין-עירוניים מופעלים על ידי החברות אגד, מטרופולין וסופרבוס. חלק מהקווים הבינעירוניים הם קווי מהדרין. קווים אלו אינם עוצרים בתחנה המרכזית באשדוד ובעיר היעד, אלא הם אוספים ומפזרים נוסעים בשכונות החרדיות בלבד באשדוד ובערי היעד. מכיוון שאוטובוסים אלו משרתים בעיקר את הקהילה החרדית, נהוג שהגברים יושבים בחלק הקדמי של האוטובוס ואילו הנשים בחלק האחורי.
• מונית שירות עירוניות ובין-עירוניות מופעלות על ידי חברת "מוניות העיר". המוניות הבין-עירוניות מתחילות את מסלולן ממרכז א'.
• קיימות כעשר תחנות של מוניות מיוחדות (ספיישל).
• רכבת הנוסעים של חברת רכבת ישראל מחברת כיום את תחנת הרכבת אשדוד עד הלום עם יבנה, רחובות, לוד, תל אביב ובנימינה מצפון ועם אשקלון מדרום.

• 

  התחנה המרכזית באשדוד

• 

  אוטובוס פנימי של "אגד תעבורה" באשדוד

• 

  תחנת הרכבת באשדוד

חינוך והשכלה גבוהה

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

באשדוד מתגוררים כ-40,000 תלמידים המתפרשים על כ-85 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מוסדות השכלה גבוהה:

• המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון - מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: הנדסת חשמל ואלטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין והנדסת כימיה. המכללה שוכנת ברובע ב'.
• המכללה למינהל - מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי. המכללה שוכנת בקצה הצפוני של רובע ב'.
• האוניברסיטה הפתוחה - נקראת באשדוד גם בשם "מכללת אשדוד". סניף של האוניברסיטה הפתוחה אשר עוסקת בעיקר בלימודי מקצועות הומניים לתואר ראשון. סניף האוניברסיטה שוכן במתחם "המכללה למנהל".

בריאות ורפואה

בית חולים

נכון לשנת 2013, באשדוד לא קיים בית חולים והתושבים נעזרים בשירותיהם של המרכז רפואי ברזילי באשקלון ושל המרכז רפואי קפלן ברחובות.

ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח הנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט'.

בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד. אך למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" אשר מנע את יישומו.

בשנת 2008 ולאחר מאבקים רבים של תושבי העיר והנהגתה, החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית חולים ציבורי באשדוד והוציאה מכרז להקמתו. לצורך כך הממשלה אפשרה לחברות שונות להגיש הצעותיהן למכרז זה עד דצמבר 2010. בתחילה ניגשו למכרז מס' חברות, אך עם הזמן רובן החליטו דווקא להסיר את המועמדות שלהן.

בחודש אפריל שנת 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של קופת חולים "מכבי" במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד, אשר עד 25 אחוזים משירותיו יהיו פרטיים. בניית בית החולים צפוי להסתיים במאי 2017 והוא ימוקם ברובע המיוחד בעיר (דרומית לרובע ט' ומזרחית לרובע י').

מכונים רפואיים

• "מכון מור" - מכון המבצע בדיקות אורטופדיות, שדה ראייה, אולטרה-סאונד של השד ועוד. המכון שוכן ברובע הקריה.
• "אסותא" - מכון רפואי של "אסותא מרכזים רפואיים". מבצע בדיקות CT, דימות רפואי, אקו לב, מיפוי גוף, אולטרה-סאונד של השד ועוד. המכון שוכן במרכז "כלניות" ברובע ח'.
• "קולן" - מכון המתמחה בשמיעה ובדיבור. מבצע בדיקת שמיעה, בדיקת ליקויים בדיבור וטיפול בליקויי דיבור ומוכר מכשירים לשיפור השמיעה. המכון שוכן ברובע הקריה.
• "קליניקה סאן" - מכון המאבחן והמטפל בבעיות אורטופדיה, במחלות עור ועוד. כמו כן, ניתן לעבור כאן ניתוחים פלסטיים. המכון שוכן ברובע ה'.

תיירות

טיילת ספורט אשדוד

כיכר המפרשיות, אחד מסימני ההיכר הבולטים של העיר אשדוד

בשנים האחרונות החלה מגמת תנופה תיירותית באשדוד, לאחר זמן רב בו אשדוד סבלה מהזנחה בתחום התיירות ונשארה הרחק מאחורי ערי החוף האחרות בתחום זה.

חברת "חופית", החברה העירונית לפיתוח התיירות באשדוד החלה להוציא לפועל תכניות רבות אשר ישנו את פניה של העיר בפן התיירותי. תכניות אלה עתידות להפוך את אשדוד למוקד אטרקטיבי תיירותי באגן הים התיכון.

• בית המלון "West" השייך לרשת מלונות Tamares, הינו מלון בוטיק יוקרתי ברמת חמישה כוכבים שפרץ דרך בתחום התיירות באשדוד. המלון נפתח בשנת 2012.
• בית המלון "קראון פלזה אשדוד" - ינוהל ע"י חברת המלונות אפריקה ישראל. המלון ברמת החמישה כוכבים עתיד להיפתח בסיומה של שנת 2013.
• טיילת ספורט ונופש ע"ש רוברט חיים אשדוד - טיילת חדשה הנסללה לאורך רצועת החוף של אשדוד, נקודת התחלתה נמצאת בירידה לחוף לידו הצפוני וסיומה בכיכר "עין השמש" בריביירה הדרומית. הטיילת נבנתה בהשקעה של כ-40 מיליון ש"ח. בטייילת ישנם מסלול הליכה ולאורכו ריהוט בטון מעוצב, מתקני אימון וכושר מהחדישים ביותר, פרגולות דקורטיביות ושולחנות פיקניק.
• קאנטרי קלאב אשדוד - נבנה ע"י חפ"א - החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ וממוקם ברובע י"ג. עבודות הבנייה של האתר הופסקו בהמתנה למכרז חדש אך בשנת 2012 הם חודשו והבנייה עתידה להסתיים בסוף שנת 2013.

תרבות

אולמות מופעים

המשכן לאומנויות הבמה הפיס אשדוד בתכנון האדריכל חיים דותן

בית יד לבנים

• המשכן לאומנויות הבמה הפיס אשדוד - אולם המופעים המרכזי של העיר אשר קרוי בלשון העם "היכל התרבות של אשדוד". המשכן נפתח מעשית באפריל 2012 עם כנס המימונה האקדמי ונפתח רשמית במאי 2012 עם קונצרט חגיגי לכבוד 9 במאי-יום הניצחון על גרמניה הנאצית. הוא מכיל כ-930 מקומות ישיבה, מתוכם כ-300 ביציע.
• בית יד לבנים - אולם מופעים שהיה אולם המופעים המרכזי של העיר עד שנפתח רשמית המשכן לאמונויות הבמה בשנת 2012. הוא נמצא סמוך לבניין העירייה. הוא הוקם בשנת 1991 ומכיל כ-400 מקומות ישיבה. באולם מוצגים מחזות בעברית של התאטראות המובילים בארץ, מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי, טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל וכן "טקס חלוקת פרסי אשדוד" הנערך ביום הולדתה של העיר.
• מתנ"ס "דיונה" - אולם מופעים השוכן בתוך מתנ"ס הנמצא באזור י'. הוא הוקם בשנת 1996 ומכיל כ-400 מקומות ישיבה. באולם מוצגים הצגות לתלמידי בתי ספר בשעות הבוקר, מחזות בעברית, מופעי סטנד-אפ, קונצרטים של התזמורת הסימפונית אשדוד, מופע של בלט פאנוב אשדוד, מופעים ומחזות ברוסית של זמרים, שחקנים ולהקות מרוסיה ושכנותיה, פסטיבל להצגות יחיד "סולומונו" ביוזמת החברה העירונית לתרבות הפנאי, פסטיבל "העיירה היהודית" ("מיין שטעטעלע") - מופעי מוסיקה ביידיש ובעברית בסגנון העיירה היהודית באירופה בתמיכת המחלקה לקליטת עלייה של העירייה, טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה (בשפה יידיש) וטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
• "אודיטוריום נעים לתרבות" - אולם מופעים על שמו של מר רמי נעים ז"ל, לשעבר מנהל בית הספר מקיף ד'. הוא שוכן סמוך לבית הספר מקיף ד' ומכיל 389 מקומות. באולם מוצגות מחזות בעברית, ברוסית וביידיש, קונצרטים, מופעי בלט וכן מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי.
• היכל הספורט העירוני "הקריה" - אולם ספורט אשר בתחום הפעילות התרבותית מארח במהלך השנה תחרויות לריקודים סלוניים וריקודי עם בערב יום העצמאות. בעברו הוא גם אירח את פסטיבל הג'אז הבינלאומי "Ashdod Super Jazz".
• מתנ"ס "בית לברון" - אולם מופעים ותיק השוכן בתוך המתנ"ס של רובע ו'. הוא מכיל כ-200 מקומות. באולם מוצגים הצגות ילדים, מופעי שירה של זמרים, מופעים מיוחדים שהם חלק מפסטיבלים שיוזמת העירייה והחברה העירונית לתרבות הפנאי וכן סרטי קולנוע בליווי הרצאה אחת לשבוע.
• אודיטוריום "מונארט" - אולם מופעים השוכן בתוך מרכז מונארט לאמנויות. הוא מכיל כ-200 מקומות. האולם משמש לחזרות עבור תלמידי הקונסרבטוריון "אקדמא" וכן עבור מופעים של מוזיקה קלאסית.
• מתנ"ס ט' - אולם מופעים קטן השוכן בתוך מתנ"ס ט'. הוא יכול להכיל כ-120 צופים, אשר לרוב יושבים סביב שולחנות עם אוכל ושתייה. באולם מוצגים מחזות של שחקנים חובבים, הרצאות וסרטי קולנוע עם תרגום לרוסית.
• המרכז העירוני לנוער "קופף" - אולם מופעים קטן השוכן ברובע ב'.

מתחמי הופעות פתוחים

• אמפיתיאטרון - שוכן בפארק "אשדוד ים" ומכיל כ-8000 מקומות ישיבה. הוא נחנך ב- אוקטובר 2012 עם הופעתו של שלמה ארצי ולהקתו.
• אמפי-חוף אורנים - אמפיתיאטרון הנמצא על שטח גדול של חוף ים דרומית לחוף "אורנים". הוא קרוי בלשון העם גם "אמפי-חוף לידו". מדי שנה הוא מארח את פסטיבל "חלון לים התיכון".
• חוף מי-עמי - שטח חוף גדול בעל דשא. מדי שנה הוא מארח את פסטיבל הבירה "גולדסטאר".
• אמפי-מונארט - אמפיתיאטרון של דשא השוכן בסמיכות למרכז האמנויות "מונארט". הוא איננו מכיל אמצעי ישיבה קבועים כך שיושבים בו על הדשא או על כיסא מבחוץ. בעברו הוא אירח את הפסטיבלים "עולים על הגל", "תוצרת הארץ", "Ashdod Super Jazz" ואת מופעי "לילה לבן".
• פארק "בן-גוריון" - גן ציבורי רחב ידיים הנמצא באזור ב'. מדי שנה ביום המימונה הוא מארח את המופע "מימונה בפארק" עם זמרים ים-תיכוניים.

אמנות

אחת מהתמונות המוצגות דרך קבע במוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן

מוזיאון אשדוד לאמנות

• מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן - המוזיאון הראשון שהוקם באשדוד. זהו מוזיאון להיסטוריה של אשדוד, לארכיאולוגיה ולאומנות. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע הארכיאולוגית "עולמם של הפלשתים" המספרת על העיר אשדוד של תקופת התנ"ך ועל תרבותם של הפלשתים שגרו בה. כמו כן, מוצגות במוזיאון תערוכות אמנות המתחלפות אחת לכמה חודשים. המוזיאון מקיים לעתים אירועי תרבות, כנסים מקצועיים, סדנאות לכל המשפחה, מפגשים והרצאות, סיורים מודרכים, סיור חוצות העיר אשדוד וסעודה בסגנון פלשתי למעוניינים בכך. המוזיאון שוכן ברובע ד' ברחוב השייטים.
• מוזיאון אשדוד לאמנות - המוזיאון נפתח בשנת 2003 והוא מעוצב כמבנה ספירלי בן שלוש קומות. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של אמנות ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה. המוצגים בתערוכות דורשים מחשבה ודמיון כדי להבינם. כמו כן, ניתן למצוא במוזיאון את "הצוללת הירוקה" שהיא חדר בו לומדים מה ניתן לעשות כדי לשמור על איכות הסביבה. המוזיאון מקיים לעתים אירועי תרבות, כנסים מקצועיים, סדנאות, מפגשים והרצאות, השתלמויות, שיח גלריה, מפגשי אמן, סיורים מודרכים וסיור פסלי חוצות העיר אשדוד. המוזיאון שוכן בתוך מרכז מונארט לאמנויות ברובע הקריה.
• בית אמני אשדוד ("בית האמנים") - נמצא בחלקו הצפוני של רובע א'.
• תערוכות אמנות - תערוכות של ציורים וצילומים שהכינו אמנים מקצועיים וחובבים. רוב המוצגים מתאימים לקהל הרחב ולא צריך להיות אמן כדי להבינם. התערוכות מוצגות בגלריית "דואט" בקניון "לב אשדוד", בבית העולה העירוני "איתן", במתנ"ס "דיונה", באודיטוריום ע"ש רמי נעים ובמרכז מונארט לאמנויות והן מתחלפות אחת לכמה חודשים.
• בלט פאנוב אשדוד - להקת בלט שהוקמה על ידי האמן ולרי פאנוב ומנוהלת על ידו עד ימים אלו. להקת הבלט עורכת מופעי בלט קלאסיים באשדוד ובערים אחרות בארץ.
• קרקס "ארנה" - קרקס המבצע להטוטים, תרגילי תנועה אמנותיים וקסמים. הקרקס מורכב בעיקר מילדים. הקרקס מתאמן ברובע ג' באולם הספורט של ביה"ס "המגינים". הקרקס עורך מופעים במועדים שונים במהלך השנה באולם האימונים שלו וגם בגנים ציבוריים בעיר, באולמות מופעים ובטיילת של חוף גנדי.
• קרקס "Circus Art" - קרקס המבצע להטוטים, תרגילי תנועה אמנותיים וקסמים. הקרקס מורכב בעיקר מילדים. הקרקס מתאמן ברובע א' במתנ"ס "עוזיאל", ברובע ט' במתנ"ס ט' וברובע ט"ו במתנ"ס "דקל".
• תיאטרון רחוב "ברמוזה" - תיאטרון המכשיר את השחקנים לשחק בתיאטרון רחוב הכולל קרקס, ג'אגלינג, הליכה על קביים וליצנות. התיאטרון יוצר הצגות ומיצגים שאיתם הוא מופיע באשדוד ובמקומות נוספים בארץ. התיאטרון ממוקם בקניון "לב אשדוד".
• ריקודי עם - ריקודי עם המלווים במוזיקה ובשירים המושמעים מרמקולים. הריקודים נערכים בחוף גנדי מדי יום שבת בצהריים בחורף או בערב בקיץ.

מוסיקה

• התזמורת הסימפונית אשדוד - התחילה את דרכה כ"התזמורת הקאמרית אשדוד" בשנת 1992 בתמיכת העירייה. בתזמורת למעלה מ-20 נגנים, תושבי אשדוד, המנגנים על כלים קלאסיים שונים בניצוחו של ואג פפיאן. התזמורת מנגנת מנגינות קלאסיות מכל הזמנים ועורכת קונצרטים למבוגרים ולילדים.
• התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד - תזמורת המנגנת מוזיקה בסגנון חבל ארץ אנדלוס שבדרום ספרד. התזמורת מופיעה באשדוד וכן בערים נוספות בארץ ומארחת פייטנים השרים לצידה. תזמורת זו היא תולדה של "התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד" שזכתה בפרס ישראל. היא התפצלה לשתי תזמורות קטנות יותר: "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד" ו"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית".
• קונסרבטוריון "אקדמא" - מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח משרד החינוך, הוקם בשנת 1966, ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים. הקונסברטוריון ממוקם במרכז מונארט לאמנויות.
• המרכז לפיוט ושירה - מרכז המכשיר צעירים ומבוגרים לשיר שירי תפילה וחזנות. תלמידי המרכז מבצעים את המופע "שירת הבקשות" בבתי כנסת שונים באשדוד במהלך השנה. המרכז ממוקם במתנ"ס "תקוותנו" ברובע ב'.
• מקהלות קשישים - מקהלות השרות בשפות עברית, יידיש, רוסית ואוקראינית. המקהלות מבצעות חזרות ומופעים לקהל במועדוני קשישים ובבתי עולה בעיר. נכון לשנת 2011 פועלות בעיר 6 מקהלות קשישים הקרויות בשמות: "עושה שלום", "אגדה", "אורכידאה", "הדס", "ווטרנים" ו"אל הדרך".
• מקהלות ולהקות ייצוג של ארגוני עולים - בעיר פועל ההרכב "סחלב שחור" ולהקה קווקאזית.
• להקות ילדים - בעיר פועלים מס' להקות ילדים אשר שרות בעברית, ברוסית ולעתים ביידיש וגם רוקדות:

1. להקת "פרחי אשדוד" בניהולה של יבגניה שור אשר מבצעת חזרות במתנ"ס ט'.
2. להקת "הלוואי" בניהולה של לריסה שילין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
3. להקת "שלומצ'יק" בניהולה של לריסה שיפרין אשר פועלת בחסות ביה"ס "לקט" ומבצעת חזרות ברובע א' במקלט.
4. להקת "קשת" אשר מבצעת חזרות ברובע ט' בבית התאחדות עולי ברית המועצות.
5. להקת "תפוח בדבש" אשר מבמת חזרות ברובע י' במתנ"ס "דיונה".

• מרכז הרוק - מרכז המכיל מס' להקות רוק של בני נוער חובבים. בני הנוער מתנסים שם בנגינה על כלי נגינה המותאמים לרוק ובשירה המותאמת לרוק. מדי פעם הלהקות של המרכז הזה עורכות מופעי רוק לקהל הרחב. המרכז ממוקם בקניון "לב אשדוד" במתחם "שבלול".

פסטיבלים ואירועי תרבות מיוחדים

• ערב המימונה - ערב חגיגי לכבוד המימונה. האירוע כולל מוזיקה מרוקאית מסורתית, ריקודים של להקות רקדניות עירוניות וחלוקת דברי מתיקה (כולל מופלטות). האירוע מתקיים כל שנה באולם ספורט אחר בעיר.
• מימונה בפארק - אירוע זמר ים תיכוני לכבוד המימונה בו משתתפים זמרים ים-תיכוניים מהמובילים בארץ. האירוע מתקיים בפארק בן-גוריון.
• ערב יום העצמאות - מופעי בידור וזיקוקי דינור לכבוד יום העצמאות. לאורך שדרות הרצל ברובע הקריה מוצבות במות בהם מופיעים זמרים מהמובילים בארץ, הרכבים מוזיקליים, מוצגים מופעים לילדים ומוזיקה חסידית.
• צעדת יום הניצחון - צעדה לכבוד יום השנה לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית. באירוע משתתפים לוחמי מלחמת העולם השנייה כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. ראש העיר וחברי מועצת העיר מכבדים את הלוחמים בנוכחותם. הצעדה מתקיימת בבוקר ב-9 במאי או בסמוך אליו במרכז העיר (רחוב רוגוזין).
• צעדת יום ירושלים - צעדה לכבוד יום ירושלים בה משתתפים אנשי הציונות הדתית ואחרים הנושאים בידיהם את דגלי המדינה. הצעדה מתחילה במרכז תנועת הנוער "בני עקיבא" ברובע ה' וצועדת אל עבר רחבת העירייה ברובע הקריה. הצעדה נערכת ביום ירושלים בצהריים.
• פסטיבל תוצרת הארץ - פסטיבל זמר עברי המתקיים בהפקת החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים של העיר אשדוד, במהלכו נערכים מופעים של זמרים ישראליים ותיקים במתנ"סים ובאולמות מופעים בעיר. הפסטיבל מתפרס על פני שבוע שלם בחודש יולי כל שנה.
• פסטיבל צלילי הים - פסטיבל המתקיים בהפקת אגף תרבות עולים של החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים, החל משנת 2005 במוצאי שבת בחודש אוגוסט בחוף גנדי (הקשתות) בו מספר במות עם הצגות מוזיקליות: מוזיקה קלאסית, מוזיקה חסידית, מוזיקת ג'אז ועוד.
• פסטיבל "חלון לים התיכון" - מופע מוזיקה ישראלית פופולרית שמתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט למשך יומיים. הפסטיבל מתקיים באמפי-חוף הנמצא דרומית לחוף אורנים.
• פסטיבל היין - אירוע שהחל בשנת 2009 המארח עשרות יקבים מרחבי הארץ המציגים יינות ישראלים ויינות מחו"ל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורך פארק לכיש בו מתקיים הפסטיבל.
• יום יהדות גיאורגיה (גאורגיה) - מופע גדול המציג את התרבות הגיאורגית במיטבה עם שלל השירים והריקודים האוטנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באצטדיון הי"א העירוני ברובע א' והכניסה אליו חופשית.
• פסטיבל "עולים על הגל" - פסטיבל אמנותי של מוזיקה, שירה, אופרה, ריקודים ובָּלֵט הבא לתת ביטוי לתרבויות של העולים החדשים והוותיקים. הפסטיבל מתקיים במהלך שבוע אחד בעונת הסתיו בכל שנה.
• פסטיבל הג'אז הבינלאומי "Ashdod Super Jazz" - מופע ג'אז ענק בכיכובם של נגני ג'אז וזמרי ג'אז בינלאומיים ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי המפורסם ליאוניד פטשקה. הפסטיבל נערך יומיים ברצף בעונת הסתיו. המחירים לפסטיבל מסובסדים.
• תחרות בינלאומית לריקודים סלוניים ולטינו אמריקניים - נערכת באולם הספורט "הקריה" ברובע הסיטי בהשתתפות משלחות ושופטים מ 20 מדינות.

מוסדות מורשת

• בית יד לבנים - מוסד המיועד בראש ובראשונה להנצחת חללי מערכות ישראל מאשדוד ולהנחלת מורשתם. במבנה ישנו חדר הנצחה עם שמות החללים, ספרים ומחשב לחיפוש מידע ותמונות. המוסד נמצא ברובע הקריה.
• מוזיאון הגבורה היהודית והשואה - מוזיאון המספר והממחיש את סיפור לחימתם וגבורתם של החיילים היהודים במלחמת העולם השנייה שהיו חיילים בצבאות בעלות הברית, לוחמי מחתרות ופרטיזנים ולחמו מול הנאצים במלחמת העולם השנייה. מלחמה שבה הושג ניצחון על גרמניה הנאצית. המוזיאון מספר גם על תרומתם של לוחמים אלו להקמת צה"ל ולניצחון במלחמת העצמאות. המוזיאון נמצא ברובע ח' במועדון "הדס".

גנים ציבורים גדולים (פארקים)

• פארק לכיש אשדוד (פל"א) - פארק הנמצא בצפון העיר בין אזור התעשייה הכבדה לבין נמל אשדוד והוא משתרע לאורך הגדה הדרומית של נחל לכיש. בפארק מתקיימת לעתים פעילות של החברה להגנת הטבע. מזרחית לפארק זה נמצא "פארק אתגרים" המכיל מתקני ספורט אתגריים, מתקני שעשועים ופינת חי.
• גן אלישבע - גן ציבורי גדול המצא ברובע א' וקרוי על שם אלישבע אשכול - אשת ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, אשר תרם רבות לפיתוח אשדוד בשנותיה הראשונות. בגן זה נמצאת אנדרטה לחללי חיל הים ומדי שנה בסמוך לה מתקיים טקס זיכרון. בעבר התקיימו בגן זה מופעי "עיר ערוץ הילדים" וטקסי הסיום של "מרוץ אשדוד".
• פארק בן-גוריון - פארק הנמצא בחלקו המזרחי של רובע ב' וקרוי בפי העם "פארק המשטרה" בגלל הימצאותו קרוב לתחנת המשטרה בעיר. מדי שנה ביום המימונה נערך בפארק זה מופע "מימונה בפארק" שבו מופיעים זמרים ים תיכוניים.
• פארק "אשדוד ים" - בשנת 2013 אמורה להסתיים הקמתו של פארק זה ויהיו בו מרחבי דשא, טיילת היקפית להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מצפורי נוף, מגרשי מיני גולף, אגם מלאכותי ומזרקת מים מוסיקלית. בנוסף, הפארק מכיל אמפיתיאטרון אשר יארח מופעי מוסיקה גדולים.

ספורט

קבוצות ספורט

אצטדיון הי"א במבט מדרום

האצטדיון ה"רב תכליתי"

הכניסה להיכל הספורט העירוני "הקריה"

• כדורגל - קבוצת מועדון ספורט אשדוד (או בקיצור "מ.ס. אשדוד") משחקת בליגת העל בכדורגל ומייצגת את העיר. משחקי הבית של הקבוצה מתקיימים באצטדיון הי"א ברובע א'.
• כדורסל - קבוצת הגברים של מכבי אשדוד, משחקת בליגת העל בכדורסל וקבוצת הנשים של מכבי אשדוד משחקת בליגת העל בכדורסל נשים, שתיהן מייצגות את העיר בענף זה. משחקי הבית של הקבוצה מתקיימים באולם הקריה ברובע סיטי. בנוסף, קיימות עוד שלוש אגודות כדורסל המשחקות בליגות הנמוכות. הפועל אשדוד, אליצור אשדוד ובית"ר אשדוד.
• כדוריד - הפועל אשדוד, קבוצת הגברים משחקת בליגת העל. וקבוצת הנשים משחקת בליגה הראשונה.
• שחייה אמנותית - בעיר פועלת קבוצת הפועל אשדוד, המתאמנת במתנ"ס בית לברון.
• שחייה תחרותית - אגודת מכבי אשדוד מגדלת שחיינים צעירים למצוינות.
• בדמינטון (כדור נוצה) - מכבי אשדוד מועדון ותיק ומוביל בארץ.
• טניס - מכבי אשדוד במספר מוקדים בעיר, בכל הגילאים.
• טניס שולחן (פינג פונג) - הפועל אשדוד מועדון טניס שולחן מהמובילים בארץ, מגדלת שחקני נוער ובוגרים למצוינות.
• כדורת (באולינג) - קבוצת "באולינג אשדוד" ממרכז הבאולינג באזור התעשייה וקבוצה נוספת של שחקנים המייצגים את העיר אשדוד אך האימונים שלהם מתקיימים בעיר ראשון לציון.

מקומות ללימוד ולקיום פעילויות ספורטיביות

• אצטדיון הי"א - אצטדיון הכדורגל הרשמי של העיר אשדוד, בו נערכים משחקי הכדורגל הביתיים של קבוצת "מ.ס. אשדוד" שבליגת העל. האצטדיון קרוי על שם י"א (11) הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. הוא שוכן ברובע א'.
• אצטדיון "רב תכליתי" - אצטדיון המשמש לקבוצות הנוער של הכדורגל בעיר. בעבר הוא שימש קבוצות בוגרים בעיר, עשוי דשא סינתטי
• היכל הספורט העירוני "הקריה" - אולם ספורט רחב ידיים המשמש בעיקר למשחקי כדורסל וכדוריד. לעתים נערכות בו תחרויות של ריקודים סלוניים. ההיכל שוכן ברובע הקריה.
• המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן במכון וינגייט - שלוחה באשדוד של המכללה האקדמית בווינגייט. שלוחת המכללה באשדוד מכשירה מדריכי חדר כושר, כדורסל, מחול אירובי, פילאטיס, התעמלות לגיל הרך ועוד. הלימודים העיוניים נערכים בכמה מתנ"סים בעיר והלימודים המעשיים מתקיימים בכמה אולמות ספורט וחדרי כושר בעיר.
• מגרשי ספורט בבתי הספר ובמתנ"סים - מגרשים המיועדים לכדורגל ולכדורסל. המגרשים משמשים את התלמידים בשעות הלימוד ובשעות אחה"צ חלק מהם פתוחים לקהל הרחב.
• חדרי כושר עירוניים - במתנ"ס "עוזיאל" ברובע א', במתנ"ס "טנה" ברובע ה', במתנ"ס "בית לברון" ברובע ו' ובמתנ"ס "חרצית" ברובע ח'. בעיר קיימים גם הרבה חדרי כושר פרטיים.
• בריכות עירוניות - במתנ"ס "בית לברון" ברובע ו', במתנ"ס "חרצית" ברובע ח' ובסמוך לביה"ס "מקיף ב'" ברובע ב' (בריכה טיפולית).
• מגרשי טניס - במתנ"ס ד', במתנ"ס "בית לברון" ובמתנ"ס "עם שלום".
• שולחנות טניס שולחן (פינג פונג) - בחוף "מי עמי", בגן "אלישבע" ברובע א', בגן הציבורי "הלוחמים" ברובע ב', בגן הציבורי "בורדו" ברובע ד', בגן הציבורי ברובע ח', בגן הציבורי ברובע ט', בגן הציבורי "גולדה" ברובע י"א, בגן הציבורי "ספרא" ברובע י"ב, בחצר המחשקים של רחוב "שבט אשר" ברובע י"ב, בגן הציבורי ברובע י"ז, בפינה ירוקה ברחוב העצמאות ברובע הקריה.
• מרכז הבאולינג - מרכז גדול למשחק כדורת ("באולינג") המשמש למשחקי ליגה רשמיים ולמשחקים חובבניים לכלל הציבור.
• מועדון השחמט - מועדון העוסק במשחק החשיבה הספורטיבי "שחמט". לימוד המשחק מבוצע באמצעות שיעורים עיוניים ובאמצעות משחקים מעשיים. המועדון מכיל שולחנות משחק, ספרים ולוח קיר גדול עבור המדריכים. המועדון שוכן ברובע א' בסמוך לביה"ס "גאולים".
• המטווח העירוני - שוכן באזור התעשייה הקלה.
• מתקני כושר ציבוריים - מתקני כושר לחיזוק הגוף. מתקנים אלו הם מכניים ואינם צורכים חשמל. המתקנים פזורים בהרבה גנים ציבוריים בעיר בכמויות שונות וגם לאורך הקטע הדרומי של שדרות משה דיין. המוקדים בהם מרוכזים כלל מתקני הכושר האפשריים הם: הגן הציבורי שבין ביה"ס מקיף ג' לבין שדרות משה דיין ברובע ד', הגן הציבורי ברובע ח', הגן הציבורי ברובע י' בין הרחובות שמואל הנביא ודניאל הנביא והגן ציבורי "ספרא" ברובע י"ב.

אירועי ספורט עירוניים

• "מרוץ אשדוד" - ריצה עממית ותחרותית על גבי כביש ישר ורחב בעיר. המרוץ מארח אנשים, צעירים ומבוגרים, מאשדוד ומשאר חלקי הארץ, המעוניינים להתנסות בריצה ביחד עם קבוצת אנשים גדולה. המרוץ נערך פעם בשנה לאורכו של כביש משה דיין בעיר המקביל לים.
• הטריאתלון - המתקיים כבר עשרות שנים - הפך בשנת 2007 לתחרות "טריאתלון אשדוד", שזוכה להצלחה רבה. בשנת 2005 המרוץ נערך במסגרת המכביה ה-17.
• מרוץ אופניים - מרוץ אשר מתקיים באשדוד החל משנת 2005. במרוץ משתתפים מדי שנה כ-200 רוכבים מהארץ המתחלקים למקצים שונים: עממי, בוגרים, נערים, נערות ועוד. המרוץ מתקיים לאורך טיילת חוף הים (הקפה אחת 6.5 ק"מ).
• משחק כדורגל "בעד הניצחון" - משחק ידידות בכדורגל לכבוד יום הניצחון על גרמניה הנאצית. במשחק משתתפים מנחי טלוויזיה, מגישי רדיו ודיפלומטים. במשחק צופים לוחמי מלחמת העולם השנייה (ה"ווטרנים") ואורחים נוספים. המשחק מתקיים אחת לשנה בסמוך ליום הניצחון (9 במאי) ונערך במגרש הכדורגל אשר בפארק בן-גוריון.
• צעדת הגמלאים - צעדה בהשתתפות גמלאים אשר מארגנת עיריית אשדוד על מנת להעלות בקרב האוכלוסייה המזדקנת את המודעות לאורח חיים בריא. הצעדה מתקיימת אחת לשנה באחד מימי הקיץ והיא עוברת בדרך המקבילה לקו החוף ומתסיימת ברחבת בית העירייה.

חופי רחצה מוכרזים

באשדוד ישנם שבעה חופי רחצה מוכרזים. להלן החופים באשדוד מצפון לדרום:

• חוף "מי עמי" - חוף הרחצה הצפוני ביותר בעיר והקרוב ביותר לנמל. החוף נמצא מערבית מרובע א'. החוף מכיל מתקני כושר ומתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף שוכנים אולמות אירועים, מסעדות, בניין "לה מימוניה" ובתי המלון "אשדוד ביץ'", "מיאמי" ו"אורלי".
• חוף "לידו" - אחד מחופי הרחצה שנמצא מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" וכמה מסעדות. פעם בשבוע מגיע לחוף "השוק הפתוח" שהוא השוק הקלאסי הגדול ביותר בעיר.
• חוף "אורנים" - החוף הראשון בעיר שנהיה חוף רחצה מוכרז. החוף נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה נערך סמוך לחוף הפסטיבל "חלון לים התיכון".
• חוף "גנדי" (חוף "הקשתות") - החוף המרכזי של העיר. הוא שוכן מערבית מרובע ד'. החוף מכיל טיילת ומתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים לחתונות ולשמחות משפחתיות. בימי שבת נערכים ריקודי עם בכיכר הציבורית הגדולה ובטיילת הרוכלים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצעועים. מדי קיץ נערך בטיילת של החוף פסטיבל "צלילי הים".
• החוף הנפרד - חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי. החוף נמצא מערבית מרובע י"א. בשעות מסוימות החוף פתוח לגברים בלבד ובשעות אחרות הוא פתוח לנשים בלבד. החוף מכיל מתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
• חוף י"א - אחד מחופי הרחצה הנמצאים מערבית מרובע י"א. בחוף ממוקמים מתקני שעשועים לילדים, מסעדה ושתי בתי קפה.
• חוף "הריביירה" - חוף הרחצה הדרומי ביותר בעיר. הוא נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. החוף מכיל מתקני שעשועים לילדים. סמוך לחוף נבנה בית מלון תיירותי ברמה של 5 כוכבים.

לאחרונה הוענק לשני חופים באשדוד - חוף לידו וחוף י"א תו האיכות הסביבתי הבינלאומי "הדגל הכחול" על עמידתם בתנאי התקן הסביבתיים.

• 

  מרכז לתרבות מרוקו המשמש גם כאולם אירועים בחוף "מי עמי"

• 

  מגדל השעון בחוף "לידו"

• 

  חוף "גנדי" (חוף "הקשתות")

• 

  חוף אשדוד לעת שקיעה

• 

  המרינה הכחולה באשדוד

אתרי עניין

הדיונה הגדולה באשדוד

מצודת אשדוד-ים

טיילת חוף לידו

גבעת יונה

• מצודת "אשדוד ים" - מצודה אשר נבנתה בתקופה הערבית הקדומה (בין השנים 640 ל-1099 לספירה) והיא קרויה בערבית "קלעה אל-מינה" (שפירושה "מצודת הנמל"). המצודה הייתה חלק מן העיר הקדומה "אשדוד-ים" או "אזוטוס פאראליוס" כפי שנקראת במקורות היסטוריים. המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות. שטחה הוא 40*60 מטר. הארכיאולוגים מעריכים שהכניסה למצודה הייתה ממזרח. חלקה המזרחי של המצודה שימש לחדרי מגורים, חלקה הדרומי כלל חצר גדולה שנראה ששימשה כמקום לאורוות של הפרשים שהיו חלק מהחיילים ששמרו על החוף. המצודה ממוקמת ברצועת החוף של אשדוד, בין חוף י"א לבין חוף הריביירה.
• הדיונה הגדולה - שמורת טבע של חול, והיא אחת הבודדות שנותרו בארץ בשטח שבין חדרה לגדרה. גובה הדיונה 30 מטר, אורכה 350 מטר ואורך שיפועה 35 מטר. בדיונה ובחולות שסמוכים לה חיים עשרות צבאים, סמורים, תנים, שועלים, ארנבות וגם זוחלים כגון הכוח האפור, חרדון החולות, מדברית פסים, נחש כיפה ומטבעון מדבר. המקום משמש גם כאתר לטיולי ג'יפים. הדיונה הגדולה נמצאת מזרחית לרובע י"ג.

מונומנטים

באשדוד יש מספר אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל:

• בבית יד לבנים עומדת אנדרטה המוקפת מים ועליה רשומים כל בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל מקום המדינה ועד ימינו.
• בפארק בן-גוריון, בכניסה לרובע ב' (פינת שדרות יצחק הנשיא ושדרות בני-ברית), עומדת אנדרטת אבן לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות (מבצע פלשת). היא הוקמה במקור כאנדרטה לאחד-עשר בני ראשון לציון מחיילי גדוד 52 של חטיבת גבעתי, שנהרגו במבואות אשדוד ב-9 בינואר 1948 (קרב סוכריר).
• בגן אלישבע ניצבת האנדרטה לחללי חיל הים. בתחילה היא הוקמה לזכר 47 חללי המשחתת אח"י אילת שטובעה ב-20 באוקטובר 1967 ליד נמל פורט סעיד, ולאחר זמן מה היא נקבעה כאנדרטה לכל חללי חיל הים במערכות ישראל. האנדרטה מעוצבת בצורת אוניה וטקס הזיכרון השנתי לחללי חיל הים נערך בה מדי שנה.
• בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב1971 על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
• בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי אוניות המעפילים סטרומה ומפקורה
• בשדרות בן-גוריון פינת שדרות הרצל נמצאת אנדרטה לזכר 10 עובדי נמל אשדוד שנרצחו בפיגוע כפול ב-14 במרץ 2004. האנדרטה עשויה כגשר מתכת מבוקע ומעליו מרחפים שחפים.
• על יד גשר עד הלום ניצב אובליסק לזכר החלל המצרי שהוקם במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

• 

  אנדרטה לנרצחים בפיגוע בנמל אשדוד

• 

  אנדרטת הנר לזכר בני אשדוד שנפלו במערכות ישראל (ברובע א')

• 

  האנדרטה לחללי חיל הים (בגן "אלישבע" ברובע א')

• 

  אנדרטה לזכר הלוחמים שנפלו בקרב באזור הקרוי היום "עד הלום" במלחמת העצמאות

• 

  אנדרטה לזכר מעפילי ספינת "אגוז" (ברובע ו')

• 

  אנדרטה לזכר מעפילי הספינות "סטרומה" ו"מפקורה" (בצומת הרחובות משה דיין ומפקורה)

• 

  אנדרטה לציון ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה (בכיכר התנועה המחברת את הרחובות דוד המלך, עובד בן עמי והמייסדים)

• 

  אובליסק לזכר החללים המצריים בעד הלום

ערים תאומות

אלן ז'ופה, ראש העיר התאומה בורדו, בביקור באשדוד, עם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.

• בורדו, צרפת
• טמפה, פלורידה, ארצות הברית
• באיה בלנקה, ארגנטינה
• ווהאן, סין
• זפורוז'יה, אוקראינה
• שפנדאו, ברלין, גרמניה
• בתומי, גאורגיה
• ברסט ליטובסק, בלארוס
• ארחנגלסק, רוסיה
• אטאראו, קזחסטן
• בהר דר, אתיופיה

מבט פנורמי על העיר אשדוד מכיוון מחלף אשדוד

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אשדוד בוויקישיתוף

אתרי מידע אודות אשדוד ומוסדותיה

• אתר עיריית אשדוד
• אתר החברה העירונית לפיתוח אשדוד - חפ"א
• אתר החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד
• אתר החברה העירונית לתיירות - "חופית"
• אתר נמל אשדוד
• אתר המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
• אתר ביה"ס "לקט"
• אתר קבוצת הכדורגל "מועדון ספורט אשדוד"
• אתר הקתדרה העממית "אופק"
• אתר עמותת קית"ר (ברוסית ובאנגלית)
• אתר המרכז העירוני לצעירים - "כיוונים"
• אתר הארגון "אשדוד מתעוררת"
• אתר מידע וחדשות (ברוסית)
• אתר מוזיאון אשדוד לאמנות
• אתר התזמורת הסימפונית אשדוד
• אתר התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד
• אתר המרכז לפיוט ושירה
• אשדוד 3D תמונות תלת ממד של אשדוד באתר "המימד השלישי"
• מיכאל יעקובסון: על בניין המשכן לאמנויות הבמה החדש בעיר, 27.04.11, Xnet

סרטונים

• סרט אודות העיר משנת 1965. בימוי: נתן גרוס
• סרט תיעודי על אשדוד בשנותיה הראשונות - צילומים נדירים ! המקור לסרט: ארכיון הסרטים היהודיים של שפילברג
• סרט תדמית על אשדוד בעברית
• סרט תדמית על אשדוד ברוסית

אתרי חדשות

• אתר "אשדוד news"
• אתר אשדודנט
• אתר Ashdod4u
• אתר העיתון "השבוע באשדוד"
• אתר ASHDOD RU (ברוסית)
• אתר ASHRUS (ברוסית)

כתבות

• אביב באשדוד: החופשה שלכם כ"כ קרובה לבית, באתר ynet‏, 5 באפריל 2012
• שרידי מצודה מתקופת בית ראשון נמצאו באשדוד 02/2012 היסטוריה על המפה
• המגדלור של הגבעה הכי גבוהה בעיר

קריאה נוספת

• ניסים כהן (2011). "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד". בתוך: ה. זובידה וד. מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר. עמ' 93-123.
• אביב באשדוד: החופשה שלכם כ"כ קרובה לבית
• ספר "אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים" בעריכת בועז רענן. יצא לאור על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 1990.
• ספר "אשדוד 2000" מאת בועז רענן. יצא לאור על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 2000.

ראשי עיריית אשדוד
ראשי המועצה המקומית: דב גור | רוברט חיים | אבנר גרעין ראשי העירייה: אבנר גרעין | צבי צילקר | אריה אזולאי | צבי צילקר | יחיאל לסרי

_{קואורדינטות: 31°47′40″N 34°38′50″E}