אלן גרייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלן גרייסון
13 במרץ 1958 (בן 56)
אלן גרייסון
מקום לידה ברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
דת יהודי
תפקיד

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

מחוז ייצוג המחוז ה-8 של פלורידה
סטטוס מכהן
מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
בת זוג לוליטה גרייסון
http://grayson.house.gov/

אלן מארק גרייסון (באנגלית:Alan Mark Grayson; נולד ב-13 במרץ 1958, בברונקס, ניו יורק), הוא פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית. כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-8 של פלורידה בשנים 2009-2011 ומשנת 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייסון נולד למשפחה יהודית בברונקס בניו יורק. הוא סיים שם תיכון למדעים ורכש תואר ראשון בהצטיינות מבית הספר למשפטים של הארוורד ותואר שני בממשל מבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פ. קנדי באותה אוניברסיטה.

לאחר לימודיו, גרייסון הלך לעבוד כעוזר לשופט בבית המשפט לעירעורים במחוז וושינגטון די.סי., כשהוא עובד אצל כמה שופטים שהיו מאוחר יותר לשופטי בית המשפט העליון, כגון, השופטת היהודייה הראשונה בבית המשפט העליון, רות ביידר גינסבורג, כמו גם אנטונין סקאלייה, והתובע הכללי לשעבר, רוברט ברוק. גרייסון סייע להקמת הארגון ללא מטרת רווח "הברית למחקר ההזדקנות" למחקר של מחלות כרוניות בהזדקנות, חינוך בריאות הצרכן ומדיניות בריאות ציבורית. הוא מכהן כיום גם כמזכיר מועצת המנהלים של גוף זה.

מאוחר יותר, גרייסון חזר לעסוק במשפטים, כשהוא עוסק בחוזים ממשלתיים, ובאומרו כי הוא רואה "את הרע שיוצא מהטוב, תחת ממשלו של הנשיא בוש", הוא יצא בתקיפות כנגד מרמה בחוזים פרטיים עבור עיראק, בחברות נשק פרטיות מול ממשל בוש, אותם כינה "הפשע של המאה". הוא הגיש תביעות כנגד חברות עם חוזים מול הממשל, כגון, החברה של סגן הנשיא דיק צ'ייני האליברטון וחברת הבת לשעבר שלהם "קיי.בי.אר".

גרייסון נשוי ללוליטה גרייסון ולזוג חמישה ילדים.

המרוץ לקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006, גרייסון עשה את הניסיון הראשון שלו להיבחר לקונגרס, כשהוא מודיע על מועמדותו עבור המחוז ה-8 של פלורידה. הוא הפסיד את הפריימריס הדמוקרטים כנגד צ'ארלי סטיוארט, איש עסקים מקומי ומכובד מהשמאל-מרכז של המפלגה הדמוקרטית, בהפרש של 48%-36%. סטיוארט המשיך לרוץ בבחירות הכלליות והפסיד את המרוץ לחבר הקונגרס המכהן ריק קלר, בהפרש של 53%-46%.

בסוף 2007, גיירסון הכריז כי הוא ישוב להתמודד כמועמד לקונגרס עבור המושב של המחוז ה-8 של פלורידה. הוא שוב עמד בפניי המתחרה שלו בפריימריס מהסיבוב הקודם, צ'ארלי סטיוארט. במהלך הפריימריס, הקמפיין שלו שכר את שרותיו של ביל הילסמן, מנהל פרסום שלקוחותיו הקודמים כוללים, בין השאר את פול וולסטון ונד לאמונט, הקמפיין למשרת המושל של המועמד העצמאי, ג'סי ונטורה וקינקי פרידמן, כמו גם את הקמפיין הנשיאותי של ראלף ניידר. מודעת הבחירות הראשונה של הילסמן עבור גרייסון עם הכותרת "תיק סגור", התמקדה במאבקו של גרייסון כנגד מרמה של עסקני חוזים צבאיים, כשהיא עושה דרמטיזציה של כמות הכסף המעורב במזוודה המכילה 1 מיליון דולר במזומן וחניון מטוסים, שלכאורה, יכל להכיל את הכסף הנ"ל שנגנב בידי עסקן החוזים הצבאיים. המודעה התפשטה כבאש בשדה קוצים ברחבי האינטרנט ברחבי בלוגים שמאלנים למיניהם, כולל בבלוג של "פייר-דוג-לייק" ובאתר החדשות הליברלי "האפיטינגטון פוסט", והעורכה כמודעה אפקטיבית מאוד. מודעת בחירת שנייה בכותרת "ריק", גם כן התייחסה למרמה של עסקני החוזים הצבאיים, הפעם המודעה הציגה פריטי רכישה מזויפים, כגון, מטף לכיבויי אש ריק, מצנחים פגומים, אשר נמכרו לממשל. מודעה זו גם כן נחשבה לאפקטיבית מאוד. מודועת בחירות אחרות שהופקו בידי הילסמן, כללו את "רשימת המס", מודעה אשר בה הוצג מונטאז' של שחקנים ששמם מוסר באופן סרקסטי מרשימה של מוצרים שמחירם יעלה במקרה וחוק "מס הוגן" של קלר יעבור, ומודעה בשם, "חלק חשוב", אשר בה גרייסון תוקף את קלר על שהצביע כנגד הקצאה לאיברים תותביים ליוצאי צבא. מודעה נוספת בשם, "שוד משלם המסים", אשר חיברה בין תהליך רפיסה ברגולציות על המערכת הפיננסית לבין תוכנית ההצלה לבנקים, ותוארה במודעה כשוד מזוין.

ב-26 באוגוסט 2008, במהלך הפריימריס הדמוקרטים, גרייסון ניצח ניצחון מפתיע בפרש גדול של הקולות, עם 48.5%. סטיוארט קיבל 27.5% מהקולות, ושלושה מועמדים אחרים קיבלו כל אחד 24% מהקולות. במהלך הקמפיין בבחירות הכלליות, גרייסון החזיק ביתרון יציב על פני קלר הרפובליקני, שבקושי ניצל מהפסד בפריימריס הרפובליקנים כנגד עורך הדין טוד לונג, וזאת לאחר ששבר את ההסכם הוולנטרי למגבלה עצמית בגובה הסכומים שהקמפיינים ישתמשו בהם. זה האחרון, ביחד עם העובדה כי היתרון הקל שהיה תמיד לרפובליקנים ברישום להשתתפות מצביעים במחוז, נמחק, סייעה לסחף לניצחון של גרייסון. ביום הבחירות, גרייסון סחף 172,802 קולות, שהם 52% מצביעים, לעומת 159,426 קולות שלקח קלר, כ-48% מקולות המצביעים. למרות שקלר זכה בשלושה מחוזות קטנים מתוך ארבעה מחוזות, גרייסון זכה בהפרש של 55%-45% במחוז אורנג', המחוז עם מספר האוכלוסייה הגדול ביותר.

גרייסון הוא הדמוקרט השני לייצג מחוז זה מאז היווסדו במפקד האוכלוסין של שנת 1970 (במקור הוא היה המחוז ה-5 בין 1973-1993 והפך למחוז ה-8 משנת 1993 ואילך). חבר הקונגרס הידוע ביותר של המחוז, ביל מקולום, החיזק במושב המחוז בין השנים 1983-2001, לפני שפרש במטרה לרוץ לסנאט האמריקאי, אך כשל. הוא מכהן כעת כתובע הכללי של פלורידה. הדמוקרט השני היחידי מהמחוז, ביל גאנטר, ויתר על התפקיד רק לאחר כהונה אחת בודדה, במטרה לרוץ בפריימריס למושב בסנאט האמריקאי, אך גם הוא כשל.

גרייסון וסוזאן קוסמאס, שגם כן נבחרה ב-2008, הם הדמוקרטים הלבנים הראשונים לייצג חלק נכבד מהעיר אורלנדו שבפלורידה מאז 1989.

קריירה בקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בינואר 2009, במהלך השימוע הראשון שלו כחבר בוועדה לשירותים פיננסיים, גרייסון תשאל את סגן היושב ראש של הבנק הפדרלי, דולנאלד כהן בנוגע להסדר של 1.2 טריליון דולר של משלם המסים, הסדר שהממשל הפדרלי הילווה כחלק מתוכנית 2008 להצלת הבנקים. בעוד הוא שואל את כהן כמה כסף ניתן למוסדות פיננסיים ספציפיים, כגון "קרדיט סוויס" ו"סיטי בנק", ואלו ערבונות הלוואות ניתנו בתמורה, כהן סירב להשיב על מידע ספיציפי בנוגע לחברות שקיבלו הלוואות מימון, והעיר כי זה אינו מידע שצריך להיות זמין לציבור הרחב, מפני שחברות עלולות לסרב לקבל את כספי מימון ההצלה הממשלתיים אילו הדבר יהפוך למשהו שידוע לכל, שהם אכן מלווים כספים כאלו. גרייסון השיב לו כי "האם זה באמת קרה אי פעם? האם אנשים אי פעם אמרו אנחנו לא ניקח את ה-150 מיליארד דולר שלכם בגלל שאנשים יוכלו לעלות על כך?", והמשיך להטיל ספק בסמכות של הבנק הפדרלי לקבל החלטה שכזו ללא התייעצות עם הקונגרס. חילופי הדברים בין השניים הועלה לאתר YouTube, וצפו בהם למעלה מ-50,000 איש במהלך השבוע הראשון שהקטע הועלה לאתר. לאחר שחילופי הדברים משך תשומת לב ציבורית מכמה רשתות תקשורת ארציות, גרייסון התראיין לבלוגר של האתר השמאלני, Salon.com, גלן גרינוולד, ראיון שבו אף העמיק את הביקורת שלו הן על תוכנית ההצלה לבנקים והן על מזכיר הבנק הפדרלי, באותו עניין.

בתחילת 2009, גרייסון הגיב להערות שנויות במחלוקת של מגיש הרדיו השמרני, ראש לימבו, הערות שבהם לימבו הצהיר כי הוא מעוניין שהנשיא ברק אובמה "ייכשל", באומרו כי "ראש לימבו הוא לוזר צבוע, שמשתוקק לתשומת לב. הטרוף של הימניות שלו נשמעת כמו מיכאל גורבצ'וב, כשהוא מהלל את המעלות של הקומוניזם. לימבו היה למעשה יותר צלול כשהוא היה מכור לסמים. אם אמריקה אי פעם הייתה מבצעת 1% ממה שהוא [לימבו] רוצה לעשות, הרי שכולנו היינו נזקקים לכדורים נגד כאבים".

בספטמבר 2009 עורר גרייסון סערה כשאמר בנאום בקונגרס במהלך הדיונים על הרפורמה בשירותי הבריאות שהתוכנית הרפובליקנית למערכת הבריאות היא: "אל תחלו, ואם אתם חולים - מותו מהר!"‏[1]

בבחירות לקונגרס ב-2010 הפסיד את מושבו למועמד הרפובליקני דן ובסטר, כשקיבל 38% מהקולות לעומת 58% לובסטר. בבחירות ב-2012 ניצח והחל בכהונה נוספת בינואר 2013.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Don't Get Sick! And if You Do Get Sick, Die Quickly!"‎ - הנאום, בערוץ היוטיוב של גרייסון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]