אנציקלופדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

'אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָהאנגלית: encyclopædia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף היווני הִיפְּיָאס איש אֶלִיס טבע את המונח εγκυκλοπαιδεια (אֶנְקִיקְלוֹפָּאידִיָה, ובגרסה לטינית מאוחרת "אנציקלופדיה"), ביוונית עתיקה: εγκύκλιος (בתעתיק לטיני enkyklios) - עגול, מקיף, וπαιδεία (בתעתיק לטיני paideia) - חינוך, הדרכה. מכאן שεγκύκλιος παιδεία פירושו "חינוך מקיף".

נסיונות למציאת מונח עברי מקביל לא צלחו, והשמות "יען", "מכלל" (ששמשה בימי הביניים כמילה העברית לאנציקלופדיה, והיה שמה של אנציקלופדיה פופולרית לילדים בארץ בעבר) ודומיהם אינם משמשים כיום, ואף האקדמיה ללשון העברית מבכרת את הכינוי "אנציקלופדיה"‏[1].

התפתחות האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Den Store Danske Encyklopædi

ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ברומא העתיקה, בחיבוריהם של פליניוס הזקן ומרקוס טרנטיוס וארו. חיבורו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע" (Naturalis Historia מלטינית) מן המאה ה-1 לספירה, היא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם בימי הביניים, וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.

האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום.

האנציקלופדיה הגדולה ביותר שחוברה אי פעם היא זו שנערכה על-פי דרישתו של הקיסר הסיני, קאנג הי, במאה ה-17, והכילה 5,020 כרכים.

אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:

התפתחותו של המחשב בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו להיות דומיננטיים:

בתחילת 2012 הכריז המו"ל של אנציקלופדיה בריטניקה על הפסקת הפקתה של גרסת דפוס לאנציקלופדיה.

מאפייני האנציקלופדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלא תלות באמצעי שעליו מאוחסנת האנציקלופדיה, עליה למלא חמש דרישות בסיסיות:

  • כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך.
  • הפנייה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו. באנציקלופדיה מקוונת זהו תפקידם של הקישורים הפנימיים.
  • הפניות למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה. באנציקלופדיה מקוונת - קישורים לאתרים חיצוניים.
  • הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו.
  • מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.

על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה, עריכה, הגהה, תיקון, ומדי פעם - עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.

רמת הפירוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "לקסיקון", ואפילון "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:

  • "מילון פונטנה למחשבה מודרנית" (בהוצאת עם עובד) - כלל אינו מילון, אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
  • "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" (הוצאת דביר) - כשמו כן הוא.

בשנת 2005 יצא לאור "סופר לקסיקון כרטא", בכרך אחד שבו 959 עמודים ובהם כ-12,000 ערכים, כך שכל אחד מערכים אלה קצר ביותר, ואינו מספק יותר מאשר מושג בסיסי ביותר על נושא הערך. אחד ממקורותיו של לקסיקון זו הוא "אנציקלופדיה כללית כרטא", אשר אף היא בכרך אחד, שבו 1,492 עמודים. אנציקלופדיה זו מספקת מעט יותר מידע על כל ערך, אך גם היא מכילה מידע מועט למדי. בהקדמה ללקסיקון משתקפת תפיסת עולמו של יוצרו, כשבין השאר נכתב בה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח". אל מול אלה עומדת האנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה (נוסף ל-5 כרכי מילואים ותוספות), המאפשרים פירוט והעמקה ניכרים.

אנציקלופדיה כללית ואנציקלופדיה תחומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיה עשויה להיות באחת משתי קטגוריות:

  • כללית - כלומר מכילה ערכים מכל תחומי הידע, דוגמת אנציקלופדיה בריטניקה
  • תחומית - לתחום ידע מסוים, כגון אנציקלופדיה לרפואה או אנציקלופדיה לפילוסופיה. Encyclopaedia Judaica, לדוגמה, בעולם היהודי על כל היבטיו.

אנציקלופדיות כלליות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיות אינטרנט כלליות עבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא באינטרנט אנציקלופדיות אחדות - כלליות או תחומיות - הכתובות בעברית:

אנציקלופדיות תחומיות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיות אינטרנט תחומיות עבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנציקלופדיות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האנציקלופדיה היהודית - בשנים 1901-1906 יצאה לאור בארצות הברית אנציקלופדיה אנגלית בת 12 כרכים ו- 15,000 ערכים בשם Jewish Encyclopeida. היא כללה ערכים בנושאים הקהילה היהודית, רבנים ואישים יהודיים והיסטוריה של עם ישראל, לצד ערכים כלליים. האנציקלופדיה הפכה לנחלת הציבור והיא נגישה באמצעות האינטרנט.
  • אנציקלופדיה אוצר ישראל - יצאה לאור בשפה העברית ב-10 כרכים, בעריכת יהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות) בין השנים 1907-1913. אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. נועדה להרחיב מעבר לתחום המצומצם של הג'ואיש אנציקלופדיה.
  • אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) בגרמנית 1928-1934, לא הושלמה בעקבות עלית הנאצים לשלטון בגרמניה.
  • אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) באנגלית 16 כרכים ו-25,000 ערכים, בעריכת ד"ר ססיל רות, 1972-1991. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל. מהדורה חדשה יצאה ב-2007 ב-22 כרכים.
  • אנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה הפונה לציבור החרדי בישראל, והיא נכתבה כך שתתאים להשקפת עולמו של ציבור זה. האנציקלופדיה בנויה מ-20 כרכים, והיא כוללת ערכים כלליים רבים.
  • אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית - Краткая еврейская энциклопедия, (האגודה לחקר תפוצות ישראל, 11 כרכים, 1976-2005, ירושלים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון למונחי הספרנות (תשל"ו), האקדמיה ללשון העברית, 1976