אמא ארמניה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה אדריכלי, מונומנט  |
| כתובת |
Victory Park |
| מיקום |
ירוואן |
| מדינה |
ארמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1967 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1967 |
| חומרי בנייה |
נחושת |
| אדריכל |
Rafael Israelyan |
| מידות | |
| גובה |
22 מ' |
| קואורדינטות | 40°11′43″N 44°31′29″E / 40.19525°N 44.524817°E |
 | |
  | |
אמא ארמניה (בארמנית: Մայր Հայաստան; מבוטא "מַאייר הִיאַסְטַאן") היא האנשתה של ארמניה. העיבוד החזותי הידוע ביותר של הדמות הוא הפסל המונומנטלי בפארק הניצחון, המשקיף על עיר הבירה של ארמניה.
פסלה של אמא ארמניה בירוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל הנוכחי בפארק הניצחון החליף פסל של יוסיף סטלין שנבנה כאנדרטה לזכר הניצחון הסובייטי במלחמת העולם השנייה. במהלך שלטונו של סטלין בברית המועצות, גרגור הרוטיוניאן, המזכיר הראשון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הארמנית פיקח על הקמת האנדרטה יחד עם עוד חברי הממשלה. הבנייה הושלמה ונחשפה לציבור ב-29 בנובמבר 1950, לכבוד שלושים שנה לשלטון הסובייטי בארמניה. הפסל נחשב ליצירת מופת של האמן סרגיי מרקורוב. המעמד עוצב על ידי האדריכל רפאל ישראליאן. ישראליאן חזה כי מה שישכון מעל המעמד יכול להתחלף, ועיצב את המעמד כיצירה שעומדת בפני עצמה, בדמות שלושה עמודי התווך בבזיליקה של הכנסייה הארמנית. שנים לאחר מכן הוא דיבר על כך: ”ידעתי כי תהילתם של דיקטטורים היא זמנית, אז בניתי [דבר] ארמני”.[1]
באביב 1962 הוסר פסלו של סטלין. הדבר קרה בעקבות ההחלטה לגנות את סטלין בוועד המרכזי במוסקבה בשנת 1956, שבגינה הוסרו כל המונומנטים לכבודו ברחבי ברית המועצות, אך המעשה בארמניה נדחה מספר שנים. היו שמועות שזה היה מפני שמזכ"ל המפלגה הארמנית ניצל את ההזדמנות להראות שאין הוא כפוף למרכז, אך נראה שהסיבה האמיתית הייתה טכנית, מכיוון שהשיטה להסרת הפסל מבסיסו פותחה רק ב-1962. עם זאת, האירוע לא עבר בשלום: הפסל נפל, וחייל אחד נהרג, ורבים נפצעו במהלך ההסרה.
הפסל של "אמא ארמניה", דמות קלאסית של אישה מחזיקה בחרב רחבה בידיה,[2] אשר עוצבה על ידי יעארה הרוטיוניאן, הוצב על המעמד בפארק כעבור חמש שנים. הפסל נישא לגובה של 22 מטרים, ויחד עם הבסיס, הגובה הכולל של האנדרטה הוא 51 מטרים. הפסל בנוי מנחושת מרוקעת, והבסיס מאבן בזלת.[3]
שמו הרשמי של הפארק בו שוכן הפסל הוא "פארק הניצחון", אך לאחר שהוסר הפסל של סטלין, החלו תושבי ירוואן לקרוא לו "פארק המונומנט".
עם השנים, הפסל צבר לכלוך רב. נעשו מספר ניסיונות לנקותו, אך עד כה הצליחו לטפל רק בחלקו התחתון. נאמר על כך בירוואן ש"נאלצים לסמוך על הגשם" לטיפוח הדמות הסמלית.[1]
סמליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמות של אמא ארמניה מסמלת שלום באמצעות כוח. מטרתה, באמצעות הפסל, היא להזכיר לצופים בה דמויות נשים בולטות בהיסטוריה של ארמניה, בהן סוסה מייריג ואחרות, אשר הצטרפו לגברים במאבק המזוין למען שחרור ארמניה נגד החיילים הטורקים והמיליציות הכורדיות. היא מסמלת גם את החשיבות המיוחסת לאישה המבוגרת בקרב המשפחה הארמנית.
מיקומה של "אמה ארמניה" על גבעה המשקיפה על ירוואן – ובה בעת פונה לעבר טורקיה – ממצב אותה כשומרת הבירה הארמנית. ב-9 במאי מדי שנה בשנה מבקרים אלפי ארמנים את "אמא ארמניה" ומניחים פרחים לרגליה, כדי להנציח את הנופלים הארמנים במלחמת העולם השנייה. בבסיס הפסל שוכן "המוזיאון הצבאי - אמא ארמניה", של משרד הביטחון הארמני. בעת הקמתו ב-1970 שכן בו מוזיאון צבאי ייעודי למלחמת העולם השנייה. ב-1995 הוקדש חלק גדול משטח התצוגה למלחמת נגורנו קרבאך הראשונה (1988–1994). המוצגים הם חפצים אישיים – כלי נשק ומסמכים – של הלוחמים, והקירות מעוטרים בדיוקנאות שלהם. בין שאר החפצים ההיסטוריים מוצגת מפה שעליה הכוחות הארמנים תכננו את מבצע הכיבוש של העיר שושה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Mother Armenia" needs care (In Armenian), a1plus, May 7, 2010
- ^ MOTHER ARMENIA STATUE, iArmenia, Oct 22, 2017
- ^ Monuments of Yerevan