אפקט ביפלד-בראון
אפקט Biefeld-Brown הוא אפקט שנתגלה סביב שנת 1920 על ידי ד"ר פאול אלפרד ביפלד משווייץ, ועוזר המחקר שלו, תומאס טאונסנד בראון מארצות הברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] האפקט
כאשר מחברים מקור מתח ישר (DC) בעל מתח גבוה (30KV ומעלה) לקבל שהלוחות שלו הם בעלי צורה שונה אחד מהשני (א-סימטרי), מופעל כח וקטורי כלפי הלוח הקטן יותר. האפקט מתגלה גם בעוצמות זרם נמוכות במיוחד (1ma).
[עריכה] שימושים אפשריים ומחקרים תעשייתיים
במשך עשרות שנים הדיעה המקובלת הייתה שמדובר בתופעה שולית וחסרת תועלת. בעשורים האחרונים נחשף כי מספר חברות נחשבות, וביניהן בואינג ונאסא קיימו מחקרים בנושא, שתוצאותיהם לא פורסמו - אם בשל תוצאות דלות ואם בשל סודות תעשייה.
אם נכונות טענות חלק מהחוקרים בתחום מדובר בשיטת הינע שיש לה פוטנציאל עצום, וצפויה להחליף את מנגנוני העילוי המקובלים ואת ההינע הרקטי בתוכניות החלל.
[עריכה] מחלוקת על מקור התופעה
במשך עשרות שנים מקובל היה שהאפקט מקורו בתנועת יונים. בשנים האחרונות נסיינים רבים קוראים תיגר על הסבר זה, ולעת עתה אין הכרעה סופית בשאלת מקור התופעה, או אפילו בשאלה באילו תנאים היא מתקיימת.
לטענת חוקרים צרפתיים ניסויים בני כמה ימים רצופים שעשו השניים באותן שנים במכון מחקר בצרפת גילו כי קיים יחס ישר בין עוצמת המתח לבין עוצמת הכח. כמו כן, גילו החוקרים כי קיימים הבדלים בעוצמת הכח בין יום ללילה ואפילו בין זמני גאות לשפל. כמו כן נטען כי הניסוי נעשה בתנאים מבוקרים ברמה גבוהה, כולל ואקום גבוה מאד, שעצם קיום התופעה בו שולל את ההסבר המסורתי.
מודלים קטנים שמשקלם גרמים בודדים עד עשרות גרמים כבר "הורמו" בהצלחה באמצעות שימוש באפקט הזה, על ידי עשרות אנשים ברחבי העולם. מודלים כאלו נקראים לרוב "Lifters". קיימות הדרכות רבות ברשת האינטרנט כיצד לשחזר את התופעה בבנייה ביתית.
מספר פטנטים נרשמו על האפקט הזה על ידי ממציאיו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Electrohydrodynamics
- Biefeld%E2%80%93Brown_effect
- ניסויים שנערכו במעבדת ARL
- עוד מידע ונסיון להסביר את התופעה
- דגמי LIFTER שנבנו
- אייל בירנברג, התפוח לא נופל. נקודה כתבה מקיפה בעברית על ה"ליפטר" בבטאון חיל האוויר, גיליון 147 (248) 01/10/02
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.
