אצירת שתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדמיית CT של שלפוחית שתן מוגדלת במצב של אצירת שתן

אצירת שתן היא מצב של חוסר יכולת להשתין. זהו סיבוך נפוץ ומוכר של מקרים בהם יש הגדלה שפירה של הערמונית, אולם מצב זה עלול להיגרם גם לאור הפרעה עצבית, עצירות, זיהום, שימוש בתרופות מסוימות וסיבות נוספות. הטיפול באצירת שתן והאבחנה של אצירת שתן נעשים במרבית המקרים על ידי הכנסת קטטר או התקנת תומכן בפרוסטטה.

תיאור רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצירת שתן מתוארת כזרם שתן חלש, עם זרימה לסירוגין, טפטוף שתן או תחושה של חוסר התרוקנות והיסוס במתן שתן. שלפוחית השתן מתמלאת ומצב זה יכול להביא בהמשך לעליה בתדירות ההשתנה ובריחת שתן, כמו גם השתנה לילית (נוקטוריה). אצירת שתן מוחלטת הינה מצב חירום רפואי, היות ששלפוחית השתן עלולה להתנפח לממדים עצומים ואף להיקרע במידה ולא ניתן טיפול בזמן. במידה והשלפוחית מתרחבת נגרמים כאבים, ושתן עלול לחזור חזרה אחורה במעלה השופכנים עצמם לכליות, ולגרום להידרונפרוזיס, זיהום כלייתי ואי ספיקת כליות. אדם הסובל מאצירת שתן חייב לפנות לטיפול רפואי מיידי.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצירת שתן יכולות לנבוע כתוצאה מהפרעות באיברים הבאים:

פגיעה בשלפוחית השתן עצמה (בעיה בספינקטר של שלפוחית השתן או בשריר הדטרוסור, בעיות עצביות כגון שלפוחית נוירוגנית לאור פגיעה בעצבי האגן, תסמונת זנב הסוס, נגע או גידול במסילה קורטיקולית או הפרעה באזור השולט על מרכז הריקון במוח, מחלות עם הפרעה במיאלין וכן מחלת פרקינסון, הצטלקות של צוואר השלפוחית- לעתים לאחר שימוש חוזר ונשנה בקתטר או פרוצדורות פולשניות כגון ציסטוסקופיה).

פגיעה בערמונית (פרוסטטה)- הסיבה השכיחה ביותר לאצירת שתן נובעת כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית. סיבות אחרות שהן כתוצאה מהערמונית כוללות את סרטן הערמונית, גידולים שונים באגן ודלקת הערמונית.

פגיעה בשופכה - אצל גברים, פגיעה בשופכה עצמה יכולה להביא לאצירת שתן. מצבים אלו כוללים היצרות של פתח השופכה כגון פימוזיס, ברית מילה, congenital urethral valves, חסימה של השופכה כתוצאה מהיצרות הנגרמת בשל מחלות מין למשל.

סיבות אחרות: כוללות פגיעה בחוט השדרה, נטילת חומרים שונים כגון MDMA, אמפטמינים וחומרים ממריצים אחרים, שימוש בתרופות שהן אנטגוניסטים מוסקריניים כגון אטרופין או סקופלמין או תרופות עם פעילות אנטי-כולינרגית.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה נעשית על ידי מבחני זרימת שתן. באולטרה סאונד, המתבצע לרוב כשלב ראשוני בהליך האבחון, ניתן לזהות פתולוגיות שונות, כגון הפרעה בזרימת השתן וכמות שתן גדולה הנותרת בשלפוחית לאחר השתנה. שארית הגדולה מ-50 מיליליטר של שתן בשלפוחית השתן לאחר השתנה היא שארית גדולה יחסית ומעמידה את החולה בסיכון לזיהומי שתן חוזרים. יש לבדוק תפקודי כליות וקראטינין כדרך למדוד האם קיים נזק לכליות כתוצאה מאצירת השתן. לעתים יש צורך בביצוע ציסטוסקופיה כדי לשלול חסימה בדרכי השתן, בשלפוחית עצמה או בסוגר השלפוחית ("ספינקטר").

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצירת שתן עלולה להתרחש ללא אזהרה-אצל חלק מהחולים מדובר בתהליך הדרגתי אולם אצל אחרים זה עלול לקרות בפתאומיות. סיבוכים כתוצאה מאצירת שתן כוללים פגיעה בכליות עד כדי אי ספיקת כליות, זיהומים בדרכי השתן, ואף סיבוכים במערכות אחרות כגון אוטם לבבי המשני לאצירת שתן חריפה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול באצירת שתן חריפה כולל השמת קטטר שתן, תומכן בפרוסטטה או ציסטוסטום-צינור המנקז שתן ישירות משלפוחית השתן, במקרים בהם לא ניתן לנקז שתן באמצעות קטטר. לטווח הארוך הטיפול עצמו תלוי בסיבה שהביאה לאצירת שתן. כך למשל אצירת שתן כתוצאה מערמונית מוגדלת יכולה להיות מטופלת על ידי טיפול תרופתי או ניתוחי להסרת הערמונית, ולעתים צנתור לסירוגין באופן עצמאי על ידי החולה באמצעות קטטר חד פעמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.