ארנה ברטה

ארנה ברטה
Barta Ernő
	אין תמונה חופשית
לידה	14 בפברואר 1878; סקשפהרוואר, הונגריה
פטירה	6 באוקטובר 1956 (בגיל 78); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Braun Ernő
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט
השכלה	אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב (1899)
חתימה

ארנה ברטה (במקור בראון, בהונגרית: Barta Ernő; סקשפהרוואר, 14 בפברואר 1878 – בודפשט, 6 באוקטובר 1956)^[1] היה צייר וגרפיקאי יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה בראון נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ בראון ושל אסתר נוימן. הוא למד ציור דקורטיבי בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט (שמה כיום אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב) בשנים 1894–1899, ולאחר מכן למד בבתי הספר הפרטיים של הצייר הסלובני אנטון אז'בה ושל הוגו וולף במינכן עד 1903. שם הציג גם כמה מיצירותיו (רקדנית, יהודה) בשנים 1901–1902. בשנת 1900 הצטרף לתנועת האר נובו במינכן. ברטה התגורר בבודפשט משנת 1903 ולקח חלק בעבודת מושבת האמנים של סולנוק, ובין השנים 1907–1912 בילה בברלין ובדרזדן באמצעות מלגות. משנת 1912 נודע בבודפשט בזכות גרפיקת השעתוק (רפרודוקציה) והפוסטרים שלו, ובשנת 1916 פתח סטודיו גרפיקה עצמאי בבודפשט. הוא עיצב כרזה מרשימה בשם "תעבדו" בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. חוויותיו ממלחמת העולם הראשונה ביטא בסדרת הליטוגרפיות "שדות קרב שנאלמו" (1915), ומלחמת העולם השנייה קיבלה ביטוי אצלו ב"ריקוד מקברי" (Dance Macabre) מעובד בתיקייה גרפית אחרי המלחמה (1945–1946). מ-1932 ארגן מספר תערוכות גרפיקה קבוצתיות בדנמרק ובשוודיה. ברטה חי בהולנד בין השנים 1938–1939 וזכה במדליית מסדר בית אוראניה-נסאו על פועלו בתחום יחסי התרבות.

בעשור האחרון לחייו הוא צייר פסטלי נוף בשארושפטק. במיוחד ציורי פחם וגיר בעלי גוונים ובליטוגרפיה שמקבלים ביטויי סגולות הנטורליזם העדין, המסוגנן מעט, של ארנה ברטה. הוא אהב את סוגת סצנת הז'אנר, היו קרוב אליו מוטיבים של החיים בעוני העירוני והכפרי, אותם הנציח באווירה מאופקת ומלנכולית. ברטה אייר יצירות בעלות תוכן דתי (יהודי) בשנות ה-40. ב-1948 הציג תערוכה קולקטיבית בגלריה סלמאשי, ולאחר מכן ב-1949 בפסק (Fészek). עבודותיו מתאפיינות בנטורליזם מפורט. הגלריה הלאומית של הונגריה משמרת בעיקר את התחריטים והליטוגרפיות שלו.

אשתו הייתה אלה צ'רס (במקור: גולדברגר), איתה התחתן ב-15 ביולי 1906 בבודפשט^[2]. אווה ברטה היא ביתו.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות גרפיות ואלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1915: שדות קרב שנאלמו
1925: לחם (ליטוגרפיה)
1927: תמונות חיים הונגריות, ריקודים הונגרים
1928: בודפשט (תחריט נחושת)
1930: אקווינקום (תחריט נחושת)
1945: פסטורלה
1945–1946: Dance Macabre

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראנד פרי בגרפיקה בתערוכת הסלון הלאומי, 1904
מדליית כסף בתערוכה העולמית של מילאנו, 1906
מדליית כסף בתערוכה הבינלאומית של סן פרנסיסקו, 1914
מסדר בית אוראניה-נסאו (על פועלו בתחום יחסי התרבות), 1939

תערוכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1912 – סלון קנבש קלמן (Könyves Kálmán Szalon)
1945 – איורים לסימפוניה מס' 6 של בטהובן. מועדון פסק
1948 – גלריית סלמאשי (עם בתו, אווה ברטה)
1955 – אולם אדולף פנייש. בודפשט (קטלוג, עם הקדמה מאת אישטוואן זאדור)
1978 – תערוכת זיכרון, הגלריה הלאומית של הונגריה, בודפשט

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1900 – הפרדה (Secession), מינכן
1901 – תערוכת חורף, הסלון הלאומי, בודפשט
1903 – ציור צבעי מים, רישום וחריטה, הסלון הלאומי
1904 – תערוכת גרפיקה, הסלון הלאומי
1916 – התערוכה החמישית של אגודת ציירי צבעי המים וציירי הפסטל ההונגרים, הסלון הלאומי
1922 – תערוכת חורף, היכל האמנות (בודפשט)
1929 – אגודת לאסלו פאל. תערוכה, הסלון הלאומי
1931 – תערוכת מאיירי עיתונים הונגרים, הסלון הלאומי
1947 – התערוכה ה-32 של בית האמנים תערוכה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ארנה ברטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2090/1956. folyószáma alatt".

[2] "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 820/1906. folyószáma alatt".

[1]

[2]