ארנולד דה לאנטינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארנולד דה לאנטינספלמית: Arnold de Lantins פעל בשנות ה-20' של המאה ה-15, נפטר לפני 2 ביולי 1432) היה מלחין פרנקו-פלמי מסוף ימי הביניים וראשית תקופת הרנסאנס. הוא בין המלחינים המעטים, שיצירתם מגלה היבטים סגנוניים הן של ימי הביניים והן של הרנסאנס, פעל במקביל לגיום דופאי בשנים שדופאי שהה באיטליה.

מעט מאוד ידוע על חייו של דה לאנטינס, להוציא את התקופה שבין 1420 בקירוב ל-1430. ההנחה היא, שמוצאו מפלנדריה או מסביבותיה. בראשית שנות ה-20' של המאה ה-15 היה כנראה בשירותה של משפחת מלאטסטה, או ברימיני או בפזארו, כיוון שדופאי הזכיר אותו בטקסט של רונדו שנכתב בין 1420 ל-1424. לאנטינס היה בוונציה ב-1428 וברומא ב-1431, בזו האחרונה כזמר במקהלת הקאפלה של האפיפיור, יחד עם דופאי. ברומא שהה רק שישה חודשים; אחר כך נעלם מדפי ההיסטוריה. רומא נכנסה לתקופה של חוסר שקט עקב פעילות המועצה לאחר מותו של האפיפיור מרטינוס החמישי בפברואר 1431; מוזיקאים רבים עזבו באותה תקופה או זמן קצר אחריה, וייתכן שלאנטינס היה ביניהם.

לא ידוע בוודאות, אם ארנולד דה לאנטינס היה קרוב משפחה של הוגו דה לאנטינס, מלחין שהיה פעיל באותה תקופה, אך מאחר שיצירותיהם מופיעות, במקרים רבים, יחד באותם קבצים ונראה שנמצאו באותם מחוזות גאוגרפיים, אין זה בלתי סביר. (שוני סגנוני חד בין יצירותיהם של שני המלחינים מלמד, שלא ייתכן שמדובר באותו אדם.)

למוזיקה של ארנולד נודעה הערכה רבה והיא התפרסמה לצד זו של גיום דופאי, ז'יל בנשואה ויוהנס צ'יקוניה בכתבי יד מקובצים מאותה תקופה. מוטט אחד בייחוד - Tota pulchra es - נמצא במקורות שזכו לתפוצה רחבה; כיון שמדובר בתקופה שקדמה להופעת טכנולוגיית הדפוס, מקובל לראות בתפוצה רחבה של העתקים אות לתהילתו של מלחין ולפופולריות שלו. ארנולד כתב מיסה שלמה, שנמצאה ב"בולוניה Q15" (כל הפרקים מצויים ב-OX 213, אם כי השניים האחרונים נפרדים - רק שלושת הפרקים האחרונים נמצאים ב"בולוניה 2216"), וכן נמצאים ב"בולוניה Q15" כמה חלקי מיסה לא שלמה, שנועדו להרחיב פרקים שכתב יוןהנס צ'יקוניה. יש כמה דוגמאות למלחינים, שהוסיפו פרקים למיסות חלקיות שכתבו מלחינים אחרים, לדוגמה זאקארה דה טראמו, בייחוד בבולוניה Q15. מבחינה מוזיקלית, פרקי המיסה של ארנולד פשוטים למדי; הוא משתמש בשלושה קולות ובטכניקה של מוטיב ראשי ונמנע מכתיבת אימיטאטיבית. חלק משאר מוזיקת הקודש שלו, כמו המוטטים המריאניים שלו, מכילה כתיבה מלודית עתירת קישוטים ושימוש מסוים באימיטאציה.

ארנולד דה לאנטינס כתב גם מוזיקה חילונית, הכוללת באלאדות ורונדו, כולם בצרפתית, וכן כמה יצירות דתיות קצרות יותר. כמה מהן מתייחסות לאירועים או אנשים מוגדרים, אבל אף לא אחת מאלה לא זוהתה באופן חותך ומכריע.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Arnold de Lantins, Missa Verbum Incarnatum, Ricercar CD RIC 207, sung by the Capilla Flamenca Psallentes. Also contains the motet O pulcherrina mulierum, as well as music by Johannes Brassart and Johannes Cesaris.
  • Listen to a free recording of a song from Umeå Akademiska Kör.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Article "Arnold de Lantins", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
  • Hans Schoop/J. Michael Allsen: "Arnold de Lantins", Grove Music Online ed. L. Macy (Accessed January 6, 2005), Grove Music Online
  • Alejandro Planchart, "Guillaume Du Fay", Grove Music Online ed. L. Macy (Accessed July 19, 2005), Grove Music Online
  • Lidia Kućmierz, "Construction of music in non-mass works of Arnold de Lantins", Master Thesis, Jagiellonian University of Cracow, Faculty of History, Cracow 1995.