בדיקת אולטרה סאונד רפואית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בדיקת אולטרה סאונד של הלב (אקו-קרדיוגרפיה) אצל תינוק.
שלפוחית שתן (במתאר פרפר שחור) וערמונית מוגדלת בהדמיית אולטרה סאונד
הדמיית אולטרה סאונד תלת ממדית של עובר בשבוע ה-20 לחייו
הדמיית אולטרה סאונד דופלר של עורק תרדמני

בדיקת אולטרה סאונד או בדיקה על-שמעית היא בדיקת הדמיה בעזרת אולטרה סאונד (על-שמע), המשמשת בעיקר להדמיית איברים פנימיים, גודלם, המבנה שלהם ופגיעות בהם.

בדיקות אולטרה סאונד נמצאות בשימוש נרחב ברפואה, בעיקר בגסטרואנטרולוגיה (רפואת הקיבה והמעיים), קרדיולוגיה (רפואת לב), גינקולוגיה (רפואת נשים) ומיילדוּת, אורולוגיה (רפואת דרכי השתן), אנדוקרינולוגיה (רפואת מערכת ההפרשה וההורמונים) ואורתופדיה, ואף בתחום ההנדסי בבדיקות לא הורסות.

בדיקת אולטרה סאונד דופלר הינה הדמיה של תנועה באיבר - בדיקה בעזרת אולטרה סאונד של זרימת דם לאיבר הנבדק, המתבססת על אפקט דופלר. לדוגמה: בדיקת דופלר של ציסטה, או בדיקת דופלר של כלי דם באישה בהריון, הבודקת את זרימת הדם בחבל הטבור.

עיקרון פעולת בדיקת האולטרה סאונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר האולטרה סאונד מבוסס על עיקרון בסיסי: ההד.

המכשיר מורכב מיחידת עיבוד ותצוגה וממתמר. המתמר ממיר אותות חשמליים לגלי קול ואת הגלי קול שמוחזרים לאותות חשמליים. במהלך הפעולה המתמר מפיק גלי קול שעוברים בגופו של החולה .גלי הקול עוברים בתווכים שונים בגוף,ועל כן הם נעים במהירות שונה בכל אזור בגוף.

האותות החשמליים עוברים אל יחידת העיבוד והתצוגה. יחידת העיבוד והתצוגה מתרגמת בעזרת תוכנת מחשב את האותות החשמליים לתמונה הנראית לנו במסך.

יתרונות הדמיה באמצעות אולטרה סאונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדמיה טובה של שרירים ושל רקמות רכות; שימושי במיוחד להתווית נקודות המפגש בין מוצקים לחללים מלאי נוזלים.
  • התמונות הן "בשידור חי", כך שהמפעיל יכול לבחור באופן דינמי את החתך המתאים ביותר לבדיקה ולאיתור שינויים, מה שבמקרים רבים מאפשר דיאגנוזה מהירה.
  • מראה את המבנה כמו גם את היבטים מסוימים של תפקוד האיברים.
  • הבדיקה לרוב איננה בדיקה פולשנית, ולא גורמת כל תופעות לוואי אצל הנבדק.
  • למעט צום בחלק מהדמיות האולטרה סאונד, אין צורך בכל הכנות נוספות כמו בבדיקות אחרות, בהן יש צורך לבלוע חומר מסוים או לקבל זריקת טשטוש.
  • הבדיקה עצמה גורמת אי-נוחות לנבדק רק לעתים נדירות.
  • ציוד הבדיקה נפוץ מאוד וגמיש יחסית; ניתן לבצע בדיקות בצד המיטה.
  • צוות הבדיקה יכול ברוב המקרים לכלול רק אדם אחד (רופא או טכנאי).

חסרונות הדמיה באמצעות אולטרה סאונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אולטרה סאונד לא יכול לחדור דרך עצמות, ומתפקד גרוע כאשר יש אוויר בין מכשיר הסריקה לבין האיבר הנבדק. למשל, גזים במערכת העיכול עשוים להפריע לבדיקת הלבלב (עקב כך מורחים על אזור הבדיקה ג'ל או נוזל צימוד שיימנע חדירת אוויר בין האזור הנבדק לגשיש הבדיקה).
  • גם ללא עצמות או אוויר, עומק החדירה של אולטרה סאונד מוגבל, מה שמקשה על בדיקת איברים הרחוקים מפני הגוף, בעיקר אצל חולים שמנים במיוחד.
  • השיטה תלויה במפעיל. נדרשת מידה רבה של כשרון כמו גם ניסיון רב כדי להפיק הדמיות באיכות טובה ולבצע אבחונים מדויקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיה באמצעות אולטרה סאונד הומצאה ב-1953 באוניברסיטת לונד על ידי הקרדיולוג אינגֶה אדלר וקרל הלמוט הרץ (בנו של חתן פרס נובל גוסטב לודוויג הרץ), שהיה סטודנט בלימודי מוסמכים במחלקה לפיזיקה גרעינית.

אדלר שאל את הרץ אם ניתן יהיה להשתמש במכ"ם כדי להתבונן אל תוך גוף האדם, אך הרץ אמר שהדבר אינו אפשרי. עם זאת, הוסיף, אולי ניתן לעשות זאת בתדרים על-קוליים. הרץ הכיר מכשירים שאפשרו בדיקת חומרים בעזרת תדרים על-קוליים, ויחדיו הם פתחו את הרעיון להשתמש בשיטה זו ברפואה.

המדידה המוצלחת הראשונה של פעילות לב התבצעה ב-29 באוקטובר 1953, בעזרת מכשיר שהושאל מחברה לבניית אוניות. ב-16 בדצמבר באותה השנה, השתמשו בשיטה לביצוע סריקה אולטרה סונית של המוח. בדיקות המיילדוּת הראשונות התבצעו בסקוטלנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



בדיקות לא הורסות בתעשייה

בדיקות ויזואליותרדיוגרפיהאולטרסוניקהבדיקת חלקיקים מגנטייםבדיקה באמצעות זרמי ערבולתשירוגרפיההדמאה תרמיתבדיקת נוזל חודרבדיקת הקשה