ביצת חופש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביצי חופש על מדף בחנות מכולת ישראלית

ביצת חופש היא ביצה המגיעה ממשקים שבהם תרנגולות מטילות, או לעתים ברווזות, אינן חיות בכלובי סוללה אלא בסככות בהן יש לרוב גישה לחצר פתוחה.

שיטת גידול זו יעילה פחות מבחינה מסחרית, וכתוצאה מכך ביצי חופש יקרות מביצים רגילות, אך יש המעדיפים לשלם את המחיר הגבוה יותר מתוך העדפה מצפונית, במטרה לצמצם את סבלן של תרנגולות בתעשיית הביצים.

ארגונים למען רווחת בעלי חיים טוענים כי ביצי חופש מזינות יותר ובריאות יותר‏[1] ומחקרים מסוימים אף מצביעים על שכיחות פחותה של מחלות מסוימות בתרנגולות בלולי חופש.‏[2] עם זאת, נתונים אלה אינם מקובלים על כל החוקרים, שכמה מהם אף מצאו כי ביצי חופש מכילות רעלים בכמות גדולה יותר מאשר הביצים התעשייתיות.‏[3]

פעולתם של ארגוני זכויות בעלי חיים וארגונים אחרים לקידום צריכת ביצי חופש מצליחה לעתים. בשנת 2006 כ-30 אחוז מהביצים שנמכרו בבריטניה היו ביצי חופש, ו-3 אחוז היו אורגניות.‏[4] באוסטרליה עומדת צריכת ביצי החופש על 4-5 אחוז ובישראל על פחות מאחוז מסך צריכת הביצים‏[5].

רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים למען זכויות בעלי־חיים, לצד אגודי מגדלי ביצי חופש, מנסים לעגן בחקיקה המרת שיטת הגידול לזו הנהוגה בתעשיית ביצי החופש. באוסטריה, שווייץ, שבדיה והולנד נאסר גידול תרנגולות מטילות בכלובי סוללה. במדינות אחרות, נעשים ניסיונות לקבוע תקנים ברורים למשקי ביצי חופש.

במקומות רבים, התקנים להגדרת ביצי חופש אינם אחידים או מחייבים. בישראל קיים תקן בפיקוח עמותת חי-משק לרווחת בעלי חיים, הקובע בין היתר כי השטח המוקצב לכל תרנגולת יהיה כחמישית מטר רבוע בתוך המבנה (זהו שטח כפול מהשטח שבו חיות התרנגולות המוחזקות בכלובים) ועוד כחצי מטר רבוע בחצר (בסך הכול פי 12 מהשטח שבו חיות תרנגולות בכלובים). באוסטרליה התקן קובע גידול של תרנגולות בצפיפות של 750 לעשרה דונם, ובבריטניה נקבע תקן של 400 ל-4 דונם,‏[6] שאף הוא אינו תמיד אחיד. ‏[7] מצב זה הוביל לריבוי מקרים של הונאה, בהם ביצים המגודלות בשיטות שאינן חופשיות מוגדרות כביצי חופש.‏[8] בשנת 2012 ניתן בישראל "צו פיקוח על על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לביצי מאכל מסוימות), התשע"ב-2012"‏[9], שקבע את הדרישות הבאות לשם הגדרת ביצים כביצי חופש:

"ביצים שהוטלו בגידול חופשי בלולי חופש בלא כלובים, ושהצפיפות המרבית למטילות בחלקת האימון או בחלקת המרעה היא לא יותר מ-2 מטילות למטר רבוע, ושהצפיפות המרבית במבנה הלול היא לא יותר מ-6 מטילות למטר רבוע, שאורך מדף הלינה למטילה לא יפחת מ-18 ס"מ ושלכל 7 מטילות יהיה קן הטלה אחד לפחות או שטח של 120 סמ"ר לפחות למטילה בתא הטלה משפחתי"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Welcome to the Chicken and Egg Page! אתר mother earth news]
  2. ^ Methner, U., Diller, R., Reiche, R., & Bohland, K. (2006). [Occurence of salmonellae in laying hens in different housing systems and inferences for control]. Berl Munch Tierarztl Wochenschr, 119(11-12), 467-473; Souza, M. R., Moreira, J. L., Barbosa, F. H., Cerqueira, M. M., Nunes, A. C., & Nicoli, J. R. (2007). Influence of intensive and extensive breeding on lactic acid bacteria isolated from Gallus gallus domesticus ceca. Vet Microbiol, 120(1-2), 142-150.
  3. ^ Ramalho, H. M., Santos, V. V., Medeiros, V. P., Silva, K. H., & Dimenstein, R. (2006). Effect of thermal processing on retinol levels of free-range and caged hen eggs. Int J Food Sci Nutr, 57(3-4), 244-248; Van Overmeire, I., Pussemier, L., Hanot, V., De Temmerman, L., Hoenig, M., & Goeyens, L. (2006). Chemical contamination of free-range eggs from Belgium. Food Addit Contam, 23(11), 1109-1122.
  4. ^ Free range fortunes, BBC, 3 September 2006
  5. ^ אייל דץ, הקמת לולי סוללה: מחיר כלכלי ומוסרי כבד, באתר וואלה!, 14 במאי 2009
  6. ^ גודל השטח המוקצה בבריטניה.
  7. ^ ראו כאן
  8. ^ כתבה מאתר הגרדיאן.
  9. ^ צו פיקוח על על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק וקביעת רמת פיקוח לביצי מאכל מסוימות), התשע"ב-2012