בלוטת התימוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום התימוס בבית החזה

בלוטת התִּימוּס (בעברית: הֶרֶת) היא מבנה ורדרד ופחוס הממוקם בתוך חלל בית החזה מתחת לעצם החזה ולפני כלי הדם הגדולים וקנה הנשימה, ומשמש ליצירת תאים של המערכת החיסונית, ולתפקידים נוספים שטרם הובררו די צרכם.

התימוס מורכב משלוש אונות, שכל אחת מהן מחולקת למספר אוניות שעטופות ברקמת חיבור.

התימוס פעיל מאוד במהלך שנות החיים הראשונות, שבהן הוא ממלא תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות המערכת החיסונית. תאי האפיתל והתאים הדנדריטיים המאכלסים את התימוס הכרחיים להבשלת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T. תאים אלו נוצרים במח העצם ומגיעים אל התימוס להתמיינות. התאים מסייעים לגוף להילחם בזיהומים - וכינויים נגזר מן האות T, האות הראשונה של המילה "תימוס".

מבחינה תפקודית מחולק התימוס לקליפה (קורטקס) וליבה (מדולה) שבהן מתרחשים שלבים שונים בהתפתחות תאי T.

גופיפי הסל נראים בליבה אך תפקידם אינו ברור.

התימוס מגיע לשיא גודלו במהלך תקופת ההתבגרות המינית, ולאחריה הוא מתחיל להתכווץ וגופיפי ההסל גדלים ומתנוונים. בגיל זקנה האיבר נעלם כבר כמעט לגמרי.

תפקיד התימוס לא היה ידוע עד לשנות השבעים, ומאמצע שנות השישים הוא זוהה כבלוטה המפרישה חלבוני תימוזין, שנחשבו הורמון. כיום ידוע שחלבונים אלו נמצאים ונוצרים ברקמות רבות בגוף האדם, יש סוגים רבים של חלבונים אלו, ולהם מגוון תפקידים, ביניהם במערכת החיסונית. חלבוני התימוזין זוהו כגורמי שינוי צורה (בעולם החי).

התימוס של כמה בעלי חיים (בעיקר עגלים) משמש גם כמאכל. שמו העממי השגוי של חלק זה בבשר העגל הוא "שקדי עגל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.