ברטה השמנה
ערך זה עוסק בתותח מצור גרמני. אם התכוונתם לתותח שירה על פריז מ-130 ק"מ, שנקרא לעתים בטעות "ברטה השמנה", ראו תותח פריז.
| ברטה השמנה | |
|---|---|
 ברטה השמנה |
|
| מדינה |  גרמניה |
| שנה | 1914 |
| מערכה | מלחמת העולם הראשונה |
| קליבר | 419 מ"מ |
| אורך | 5.88 מטר |
| אורך קנה | 5.04 מטר (12 קליבר) |
| משקל | 43 טון |
| צוות | 285 חיילים |
| סוגי תחמיש | נפיץ |
| משקל פגז | 820 ק"ג |
| זווית צידוד | 4° |
| זווית עלרוד | 40° עד 75° |
| קצב אש | 8 פגזים בשעה |
| מהירות לוע | 400 מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי | 12.5 ק"מ |
ברטה השמנה או ברטה הגדולה (גרמנית: Dicke Bertha) היה כינויו של תותח-על מטיפוס הוביצר מתוצרת קרופ שהיה בשימוש צבא האימפריה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. שמו הרשמי היה M-Gerät 14 Kurze Marine-Kanone. התותח הענק נבנה במיוחד על מנת לנפץ את הביצורים שהקימה בלגיה על גבולה עם גרמניה, שלב חיוני במימוש תוכנית שליפן הגרמנית לכיבוש צרפת.
שירות[עריכה]
תכנון התותח החל לפי הזמנת משרד המלחמה של האימפריה הגרמנית, ב-1904 מתוך למידת טכנולוגיות שבירת המצור בפורט ארתור, במהלך מלחמת רוסיה-יפן, על ידי ארטילריה כבדה במיוחד אותה הפעילו היפנים אשר השתמשו בתותחי-חוף בקוטר 280 מ"מ אותם עקרו מתושבתם הקבועה והשתמשו בהם לירי תלול-מסלול מול הביצורים, כך שהפגזים נפלו מלמעלה על גג הביצור. בהדרגה נבנו על ידי קרופ מספר אבות טיפוס, בעלי קליבר גדול יותר ויותר, שהפכו גדולים ומסורבלים מדי ולאחר שנבחנו נזנחו כיוון שניתן היה להניע אותם רק על גבי מסילת ברזל. התותח הסופי היה שונה מאבות הטיפוס שקדמו לו כיוון שיוצר תוך הקפדה על יכולת הובלה בכביש (בעל גלגלים ונגרר על ידי טרקטור, ולא על גבי מסילת ברזל), תפעול על ידי צוות קטן יחסית וקצב אש גבוה ככל האפשר. במרץ 1914 הודגמה הגרסה הסופית של ההוביצר, שזכה לכינוי "ברטה השמנה" על שם אשתו של בעל מפעלי קרופ, ברטה קרופ, בפני וילהלם השני, קיסר גרמניה ובכירים נוספים.
עם פרוץ המלחמה באוגוסט היו מוכנים רק שני תותחים, אך ייצורם נמשך לאורך המלחמה. הופעתו הראשונה של התותח בשדה הקרב הייתה עם פרוץ המלחמה במתקפות על ביצורי לייז', נאמור ואנטוורפן בבלגיה וקו הביצורים בצפון צרפת. ההתקפה הצליחה לפורר את הביצורים וזיכתה את התותח בתהילה של "נשק פלא" (גרמנית: Wunderwaffe). יכולת "פלאית" זו נבעה מהסיבה שהביצורים נבנו בשנות ה-80 של המאה ה-19 מבטון לא מזוין. בהתקפה על ביצורי ורדן בפברואר 1916 כשלה ההפגזה למוטט את הביצורים שנבנו מבטון מזוין, אך גרמה להם נזק. כישלון זה גרם להפסקת ייצור התותחים, בסך הכל נוצרו בין 12 ל-18 פריטים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- Gerald V. Bull, Charles H. Murphy, Paris Kanonen: The Paris Guns (Wilhelmgeschutze) and Project HARP, E. S. Mittler, Herford, 1988
- Herbert Jäger, German Artillery of World War One, The Crowood Press, ISBN 1-86126-403-8
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ברטה השמנה באנציקלופדיית המלחמה (באנגלית)
- אתר מקיף בנושא עם המחשות ותמונות (באנגלית)
- ברטה השמנה באתר "מונחי המלחמה" האנגלי (באנגלית)
