ג'וני סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני סמית'
Johnny Smith
לידה 25 ביוני 1922
ברמינגהאם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביוני 2013 (בגיל 90)
קולורדו ספרינגס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.johnnysmith.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וני סמית' (באנגלית: Johnny Henry Smith II;‏ 25 ביוני 1922, בירמינגהאם - 11 ביוני 2013, קולורדו ספרינגס) היה גיטריסט ג'אז ומורה לגיטרה אמריקאי. בשנת 1984 הוא נכלל ב"אולם התהילה של הג'אז" של מדינת אלבמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השפל הגדול משפחתו של סמית' עזבה את בירמינגהאם בה הוא נולד ולאחר מעבר בין מספר ערים התיישבה בפורטלנד. סמית' למד לנגן גיטרה באופן עצמאי וכבר בגיל 13 החל ללמד ילדים אחרים. הוא הצטרף להרכב מוזיקלי מקומי. ביחד הם סיירו עם הופעות ברחבי מיין. בהדרגה הוא עזב את מוזיקת קאנטרי והחל להתרכז בנגינת ג'אז. בעקבות כך הוא עזב את ההרכב בו ניגן והצטרף ל-Airport Boys.

סמית' למד לטוס מחבריו. בעקבות כך הוא נרשם לקורס טיס רשמי של חיל האוויר האמריקאי. במהלך הקורס התגלו בעיות ראייה וסמית' החליט לעבוד ללהקה צבאית.

לאחר סיום הרשות הצבאי סמית' עבר לניו יורק. בשנות ה-50 סמית' היה נגן הבית של מועדון "Birdland" בניו יורק. בנוסף לכך הוא היה חבר בתזמורת של NBC. בין ההקלטות המפורסמות שלו היה Moonlight in Vermont משנת 1952 בה הוא שיתף פעולה עם סטן גץ. הקלטה זו זכתה לפופולריות רבה וזכתה למהדורות חוזרות לרבות על CD בשנת 2002.

היצירה הידועה ביותר שלו Walk, Don't Run הוקלטה בשנת 1954. להקת The Ventures הקליטה אותה מחדש בשנת 1960 והיא הגעה למקום השני במצעד Billboard.

בשנת 1957 אשתו של סמית' נפטרה במהלך לידה של ילד השני. בעקבות כך הוא שלח את ביתה לקולורדו ספרינגס בה התגוררה משפחתו. כעבר שנה הוא עזב את הקריירה בניו יורק ועבר לקולורדו. בהיותו בעיר הוא פתח חנות לכלי נגינה, לימד מוזיקה והקליט מספר תקליטים עבור Royal Roost ו-Verve. הוא סירב לכמה הצעות לערוך סיבוב הופעות. יוצא מן הכלל היחיד היה סבב הופעות של בינג קרוסבי באנגליה בשנת 1977.

בשנת 1998 הוענקה לו מדליה על תרומתו למוזיקה. בשנת 2018 הוצא תקליט The Maid With The Flaxen Hair: A Tribute To Johnny Smith בו ניגן ביל פריזל שהיה תלמיד של סמית' בשנות ה-70.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jazz at NBC Series (Johnny Smith Quintet featuring Stan Getz) (Royal Roost, 1952)
  • Jazz at NBC Series, Vol. 2 (Johnny Smith Quintet featuring Stan Getz) (Royal Roost, 1953)
  • In a Mellow Mood (Roost, 1954)
  • In a Sentimental Mood (Roost, 1954)
  • Johnny Smith Plays Jimmy Van Heusen (Roost, 1955)
  • The Johnny Smith Quartet (Roost, 1955)
  • The New Johnny Smith Quartet (Roost, 1956)
  • The Johnny Smith Foursome (Roost, 1957)
  • The Johnny Smith Foursome, Volume II (Roost, 1957)
  • Flower Drum Song (Roost, 1958)
  • Easy Listening (Roost, 1959)
  • Johnny Smith Favorites (Roost, 1959)
  • Designed for You (Roost, 1959)
  • My Dear Little Sweetheart (with the Irwin Kostal Orchestra) (Roost, 1960)
  • Guitar & Strings (with the Irwin Kostal Orchestra) (Roost, 1960)
  • Johnny Smith Plus The Trio (Roost, 1960)
  • The Sound of the Johnny Smith Guitar (Roost, 1961)
  • The Man and the Blue Guitar (Roost, 1962)
  • Reminiscing (Roost, 1965)
  • Johnny Smith (Verve, 1967)
  • Johnny Smith's Kaleidoscope (Verve, 1968)
  • Phase II (Verve, 1968)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של ג'וני סמית'

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27וני_סמית%27&oldid=34280119"