סטן גץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


סטנלי גייטסקיאנגלית:Stanley Gayetzky;‏ 2 בפברואר 1927 - 6 ביוני 1991), המוכר בשם הבמה שלו סטן גץ (Stan Getz), היה אחד מנגני הסקסופון הבולטים בג'אז, במחצית השנייה של המאה ה-20. היה מחלוצי הבוסה נובה ונגן קול ג'אז מפורסם.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גץ נולד בפילדלפיה, אך גדל בניו יורק במשפחה יהודית שמוצאה מרוסיה. הוא ניגן במספר כלי נגינה לפני שאביו קנה לו את הסקסופון הראשון שלו בגיל 13. בשנת 1943, כשהיה בן 16, הצטרף לתזמורתו של הטרומבוניסט ג'ק טיגרדן. לאחר שניגן במספר תזמורות אחרות (זו של סטן קנטון ב-1944; זו של ג'ימי דורסי ב-1945; וזו של בני גודמן בשנים 1945-1946), הוא התפרסם כסולן בתזמורתו של וודי הרמן בשנים 1947-1949. הסולו המלודי והלירי שניגן בקטע "סתיו מוקדם" ("Early Autumn") שחיבר רלף ברנז הפך ללהיט. כמעט בכל ההקלטות בהן השתתף החל משנת 1950, גץ היה המנהיג המוזיקלי.

בשנות החמישים צבר גץ פופולריות כנגן קול ג'אז, כשניגן לצידם של הוראס סילבר הצעיר, אוסקר פיטרסון, ורבים אחרים. בחטיבות הקצב שליוו אותו באותן השנים השתתפו גדולי הנגנים של התקופה, ביניהם נגני חטיבת הקצב של צ'ארלי פרקר - המתופף רוי היינס, הפסנתרן אל הייג, והבסיסט טומי פוטר. בשנת 1958, במסגרת נסיונותיו להתמודד עם התמכרותו לסמים, עבר גץ לקופנהגן שבדנמרק (בשנת 1954 הוא בילה חצי שנה בכלא בלוס אנג'לס בעוון שוד של בית מרקחת, ממנו ניסה לשדוד מורפיום).

לאחר שחזר לארצות הברית ב-1961, היה גץ אחד מחלוצי סגנון הבוסה נובה. יחד עם הגיטריסט צ'ארלי בירד הוא הקליט ב-1962 את התקליט "ג'אז סמבה", שזכה להצלחה מסחרית גדולה. שיר הנושא של התקליט היה עיבוד ליצירה "Só Danço Samba" של המלחין והגיטריסט הברזילאי אנטוניו קרלוס ז'ובים. גץ זכה בפרס הגראמי לביצוע קטע ג'אז של שנת 1963 על נגינתו בקטע "Desafinado" בתקליט זה.

הצעד הבא של גץ בתחום הבוסה נובה היה מפגש עם הנגנים הברזילאיים עצמם - המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים, הגיטריסט ז'ואו ז'ילברטו ואשתו הזמרת אסטרוד ז'ילברטו. שיתוף הפעולה עם מוזיקאים אלה הוליד ב-1963 את התקליט "גץ/ז'ילברטו", שכלל את השיר "הנערה מאיפנימה" ("The Girl from Ipanema"). התקליט זכה להצלחה אדירה - הוא זכה בשני פרסי גראמי לשנת 1965 (התקליט הטוב ביותר והסינגל הטוב ביותר) - ודחק ממצעדי הפזמונים את "לילה של יום מפרך" ("A Hard Day's Night") של הביטלס. באמצעות התקליט התוודעו מיליוני מאזינים למוזיקת הבוסה נובה והוא סלל את הדרך למוזיקה הברזילאית ולכלי הנגינה הברזילאיים לתוך מוזיקת הג'אז.

גץ הבין היטב את שפת הבוסה נובה ונגינתו נשמעת טבעית ובוטחת במחיצת נגנים ברזילאיים. ב-1967 הוא החל להיות מושפע ממוזיקת פיוז'ן וכן מהתפתחויות אחרות בסגנון הפוסט בופ, והקליט מספר אלבומים עם צ'יק קוריאה וסטנלי קלארק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]