גאלא פלקידיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאלא פלקידיה על מטבע שטבע בנה, ולנטיניאנוס השלישי. על הצד השני מוצג צלב טיפוסי למטבעות של גאלא פלקידיה, כייצוג לאמונתה הנוצרית

גאלא פלקידיה (לטינית: Galla Placidia; בערך 390 עד 27 בנובמבר 450) הייתה בתו של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון מאשתו השנייה, גאלא ובתו של הקיסר ולנטיניאנוס הראשון. היא הייתה אחותם למחצה של הקיסרים הונוריוס וארקדיוס.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאלא פלקידיה בילתה את עיקר שנות ילדותה בבית סטיליקו הונדלי ואשתו סרנה. סטיליקו היה אז האיש החזק בקיסרות המערבית ולטענתו גם במזרחית. בשנת 408 נרצח סטיליקו בהוראת אנשים מן הסנאט והונוריוס וככל הנראה בהסכמתה, בשתיקה לפחות, של גאלא פלקידיה.

אחרי מותו של סטיליקו, עברו רוב הכוחות הלא-איטלקיים של רומא לצידו של אלאריק הויזיגותי שניצל זאת לפלוש לאיטליה ולבזוז את רומא. אחרי ביזת רומא ב-24 באוגוסט 410 נלקחה גאלא פלקידיה בשבי הוויזיגותים ונדדה עם אלאריק וצבאו ברחבי איטליה ואחר–כך הועברה לגאליה.

ב-1 בינואר 414 בנארבו (נארבונה) היא נישאה לאטהאולף, שהיה אחיו של אלאריק ומלך הוויזיגותים אחרי מותו. ככל הנראה, החלו היחסים ביניהם כבר בשלב מוקדם יותר, ככל הנראה ב-411. גאלא פלקידיה ילדה לאטהאולף בן, תאודוסיוס, שמת בילדותו ונקבר בברצלונה. שנים רבות אחרי כן הוצאה גופתו ונקברה מחדש במוזולאום האימפריאלי בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. אטהאולף נפצע פצעי מוות על ידי משרת של ראש שבט גותי ולפני מותו בסוף קיץ 415 הורה לאחיו להשיב את גאלא פלקידיה לרומים. המלך הגותי ואליה, יורשו של אטהאולף, ביצע זאת בתמורה להסכם ואספקה בתחילת שנת 416.

אחיה הונוריוס כפה עליה כאן להנשא לגנרל שלו, קונסטנטיוס השלישי, בינואר 417. היא ילדה לקונסטנטינוס את הקיסר לעתיד ולנטיניאנוס השלישי ואת יוסטה גראטה הונוריה, שנהנתה ממעט יותר כוח רצון מדודה ואחיה הנרפים. קונסטנטיוס הפך לאוגוסטוס-במשותף בשנת 421, אך מת זמן קצר אחרי כן.

גאלא עצמה, נאלצה לעזוב זמן קצר אחרי כן את האימפריה המערבית ולעבור לקונסטנטינופול בגלל שערורייה שפרצה כאשר נראו היא והקיסר, אחיה למחצה, מתגפפים באופן מיני בפומבי. אחרי מות הונוריוס בשנת 423 ואחרי דיכוי מרידת יואנס בשנת 424, למרות תמיכתו של פלביוס אאטיוס, מונה לתפקיד הקיסר בנה הצעיר ולנטיניאנוס, שהפך לולנטיניאנוס השלישי בשנת 425.

גאלא פלקידיה ניסתה לשלוט בשמו של בנה, אך בהדרגה הצליח אאטיוס להטות על צידו את הגנרלים ובעת בה זכה למינוי כפטריקיוס כבר היה השלטון בפועל בידו. גאלא פלקידיה הגיעה להסכמה בשלום עם אאטיוס.

באביב שנת 450 כתבה בתה של פלקידיה, יוסטה גראטה הונוריה, לאטילה ההוני (שהתחנך בחצר הרומית) וביקשה ממנו להציל אותה מנישואים לא רצויים לסנאטור מהמשפחה המלכותית. התוצאה הרת האסון של המכתב הייתה שאטילה הפנה את תשומת לבו מקונסטנטינופול מערבה. גאלא פלקידיה הצליחה, באמצעות תחנונים, לשכנע את אחיה של יוסטה גראטה לא להוציאה להורג בשל כך. זו הייתה פעולתה האחרונה: היא מתה בנובמבר שנת 450, לפני שאטילה הגיע ובזז את איטליה בין השנים 451-453, כשהוא ניתלה במכתבה של יוסטה כנימוק היחידי למעשיו.

גאלא פלקידיה נותרה כל חייה קתולית אדוקה ובשנותיה המאוחרות תרמה לכמה כנסיות בראוונה. המאוזוליאום של גאלא פלקידיה, הקרוי על שמה בעיר הוא אחד מאתרי השימור של אונס"קו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ralph W. Mathisen, "Galla Placidia". In Weigel, Richard D (ed.), An Online Encyclopedia of Roman Emperors, Loyola University Chicago.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]