גבירתנו מפאטימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הילדים להם נגלתה
עיתון מ-1917 ובו תמונות הקהל הצופה בהתגלות
הקהל הצופה בשמש המרקדת
דמותה של גבירתנו מפאטימה בבזיליקה שהוקמה במקום

גבירתנו מפאטימהפורטוגזית: Nossa Senhora de Fátima) הוא כינוי לאימו של ישו, לכבוד הופעתה כפי הנטען בפני שלושה ילדים בכפר פאטימה בפורטוגל ב-13 לחודש במהלך שישה חודשים עוקבים במהלך שנת 1917, החל ב-13 במאי של אותה שנה.

ההתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ילדי רועים, לוסיה דוש סנטוש בת ה-10 ושני בני דודיה, פרנסישקו בן ה-9 וז'אסינטה בת ה-7, יצאו מהכפר הקטן פאטימה שבפורטוגל עם הכבשים שתחת אחריותם ופגשו גבירה ישובה על עץ, לבושה שמלה לבנה ועוטה רעלה. כפי שסיפרו הילדים, האישה הורתה להם לחזור לאותו מקום בכל 13 לחודש בכל אחד מהחודשים הבאים, עד שיגיע המועד שבו תחליט לגלות להם את זהותה.

ז'אסינטה הייתה הראשונה לספר על ההתגלות שחזו. לדבריה, אף שהיה זה יום שמש, היו כמה ברקים ואז הופיעה האישה מגובה של כמה מטרים והתיישבה על עץ, לבושה בשמלה לבנה צחורה כשכפות ידיה משולבות כבתפילה סביב מחרוזת תפילה. הגבירה דיברה פורטוגזית צחה, אולם לוסיה הייתה זו שמסרה את מסריה של הגבירה "גברתנו הראתה לנו ים עצום של אש שנראה כנמצא מתחת לפני הארץ. טבולים בתוך האש היו שדים ורוחות בצלם אנוש, כמו גחלים שקופות בוערות, מושחרות כולן או בוהקות כארד..."

הילדים צייתו להוראה שקיבלו, והגבירה אכן פגשה אותם לדקות ספורות בכל 13 לחודש, עד שב-13 באוקטובר דיברה אליהם באריכות, הציגה עצמה בשם "גבירת מחרוזת התפילה", הורתה להם לדקלם כל יום את מחרוזת התפילות שלהם וביקשה שבמקום בו היא יושבת תוקם כנסייה לכבודה. באותו יום נכחו במקום כ-70 אלף בני אדם שהשמועה על בואה הגיעה אליהם. לפי עדויות רבות, התגלותה של הבתולה באותו יום הייתה מלווה באירועים בלתי מוסברים, כמו תנועה ו"ריקוד" של השמש בשמים לעיני הנוכחים באירוע. המופע האסטרונומי התבצע על פי לוסיה על ידי כוכב שביט, שעלול לחזור יום אחד ולייבש את האוקיינוסים והימים ויביא לכמישת חלק ניכר מהצמחייה בעולם.

הנבואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבירה מסרה לילדים נבואת זעם בת שלושה חלקים, וזו נמסרה לוותיקן, שם היא שמורה. שני החלקים הראשונים ניבאו, לדעת המאמינים, את מלחמת העולם השנייה, את המשטר הטוטליטארי ברוסיה ואת חזרתה של רוסיה הקומוניסטית לנצרות.

את הנבואה השלישית היה האפיפיור אמור לקרוא רק בשנות ה-60 של המאה ה-20. ידוע שהאפיפיור יוחנן פאולוס השני אמנם קרא את הנבואה, אבל תוכנה לא פורסם ועובדה זו פתחה פתח לניחושים רבים באשר לתוכנה. תאוריית קשר טוענת שהוותיקן מסתיר את החלק האחרון, שמנבא את חורבן הכנסייה ושהאפיפיור יפתח לשטן את הדלת.

הנבואה הראשונה של הגבירה: "עיניכם רואות את הגיהנום, לשם הולכות נשמות החוטאים האומללים, כדי להצילם, מבקש האל לכונן על פני האדמה את פולחן הלב הטהור. אם יצייתו לדברים שאומר דרככם, יינצלו נשמות רבות, ובארץ ישרור שלום. המלחמה תבוא אל סיומה. אך אם ימשיכו לעשות את הרע בעיני האל, מלחמה נוראה עוד יותר תפרוץ בימי כהונתו של פיוס ה-11".

הנבואה דיברה על מגפה שתפרוץ מיד אחרי המלחמה הגדולה, ואכן ב-1919 הייתה מגפת שפעת כלל עולמית שבין קורבנותיה היו פרנסישקו וז'אסינטה. הנבואה דיברה על רעב, ואכן באותן שנים נפגעו כרמים רבים על ידי סוג של פטריה.

הנבואה השנייה: "... אם בקשותי יישמעו, רוסיה תחזור בתשובה, ויהיה שלום. אם לא, היא תפזר את שגיאותיה ברחבי העולם, תגרום למלחמות ולרדיפות של הכנסייה"

את הנבואה השלישית לא היו מוכנים הילדים למסור. לוסיה אמרה שזוהי נבואה בעלת חשיבות רבה לעולם כולו, שתביא צער לחלק מהאנושות ואושר לחלק אחר. לוסיה רשמה את הנבואה ומסרה אותה במעטפה סגורה לבישוף של לייריה בפורטוגל, ואמרה שיש לפתוח את המעטפה באירוע המוקדם מבין מותה או שנת 1960. ב-1957 עברה המעטפה לוותיקן, (תקופתו של פיוס ה-12). השמועות אמרו שהאפיפיור יוחנן ה-13 פתח את המעטפה, קרא את הנבואה וזה גרם לו להתייפח.

גורל הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הילדים הצעירים יותר, פרנסישקו וז'אסינטה, מתו ממחלת השפעת, לוסיה הצטרפה למנזר והפכה לאחות מריה דַש דוֹרֶש.

הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הפך לאתר עלייה לרגל. הוותיקן לא אישר שהתגלותה של הגבירה היא התגלמותה עלי אדמות של מרים, אם ישו, אבל ב-1932 אישר למאמינים לסגוד לגבירה מפאטימה ולהקים שם כנסייה. על פי האמונה הקפלה שנבנתה במקום המדויק של ההתגלות היא בעלת סגולות מרפא. במקום נבנתה בזיליקה ענקית, הכנסייה הנוצרית הרביעית בגודלה בעולם עם מגדל בגובה 65 מטר.

ב-1967, במלאת 50 שנה להתגלות, ביקר האפיפיור פאולוס השישי בפאטימה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטיב ברי, הסוד השלישי הוצאת מטר, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]