יוחנן פאולוס השני
| יוחנן פאולוס השני | |
|---|---|
 |
|
| תחילת כהונה | 16 באוקטובר 1978 |
| סיום כהונה | 2 באפריל 2005 |
| הקודם | יוחנן פאולוס הראשון |
| הבא | בנדיקטוס השישה עשר |
| נולד | 18 במאי 1920 |
| מקום לידה | פולין |
| תאריך פטירה | 2 באפריל 2005 |
| מקום פטירה | קריית הוותיקן |
יוחנן פאולוס השני (בלטינית: Ioannes Paulus II; 18 במאי 1920 - 2 באפריל 2005), נולד בשם קרול יוזף ווֹיטילה (בפולנית: Karol Józef Wojtyła להאזנה (מידע · עזרה)) בוודוביצה שבפולין. ב-16 באוקטובר 1978 נבחר לתפקיד האפיפיור, בישוף העיר רומא וראש הכנסייה הקתולית.
יוחנן פאולוס השני היה האפיפיור הראשון מזה כ-400 שנים שאינו ממוצא איטלקי, והאפיפיור הראשון ממוצא סלאבי.
תקופת כהונתו הייתה השלישית באורכה, והיא היוותה ניגוד לכהונתו של קודמו, יוחנן פאולוס הראשון, אשר כיהן רק 33 ימים (ולזכרו בחר יוחנן פאולוס השני את שמו הרשמי). שניהם נקראים על שם שני קודמיהם, יוחנן העשרים ושלושה ופאולוס השישי.
בתקופתו של יוחנן פאולוס כונן הוותיקן קשרים עם מדינת ישראל, ובשנת 2000 ערך האפיפיור מסע היסטורי לארץ. יחסיו עם העולם היהודי היו טובים במידה חסרת תקדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
[עריכה] עד המינוי
קרול יוזף ווֹיטילה (Karol Józef Wojtyła) נולד ב-18 במאי 1920 בעיר ודוביצה שבדרום פולין, השוכנת כיום כ-30 ק"מ ממחנה ההשמדה אושוויץ. אמו נפטרה עליו בעודו ילד ועול גידולו נפל על אביו, אשר היה חייל בצבא הקיסרות ההבסבורגית. בצעירותו רכש חברים רבים מבין אנשי הקהילה היהודית של קרקוב. תחביביו העיקריים היו ספורט, משחק וכתיבת שירים ומחזות.
בזמן הכיבוש הנאצי של פולין עבד במחצבה ובמפעל כימיקלים.
ב-1942, בעקבות תאונה ולאחר מות אביו הוא החל ללמוד לימודי כמורה וב-11 בנובמבר 1946 הוסמך ככומר. לימד אתיקה באוניברסיטה היגלונית של קרקוב ובאוניברסיטה הקתולית של לובלין. ב-1958 מונה לבישוף משנה של קרקוב וב-30 בדצמבר 1963 מונה על ידי האפיפיור פאולוס השישי להיות הארכיבישוף של קרקוב, וכן השתתף במועצת הוותיקן השנייה והיה מבין מחברי "ההכרזה על חופש הדת" (Dignitatis Humanae).
ב-1967 מונה לחשמן (קרדינל), ובאוגוסט 1978 היה בין חברי מועצת החשמנים (מועצת הקרדינלים - הקונקלווה) שבחרה את אלבינו לוצ'יאני, קרדינל ונציה, להיות האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון. לאחר מותו של יוחנן פאולוס הראשון השתתף במועצת החשמנים השנייה של 1978, שבה בחרו אותו עצמו לתפקיד האפיפיור.
[עריכה] כהונתו בתפקיד האפיפיור
בגיל 58 מונה קרול יוזף וויטילה לאפיפיור, על אף גילו הצעיר ומוצאו הפולני. זמן קצר לאחר מינויו חזר לבקר במולדתו פולין כאפיפיור והתקבל בה בהתרגשות עצומה. יש המייחסים את נפילת הגוש המזרחי גם לעמידתו הנחושה מול האתאיזם הקומוניסטי ורדיפתו את הפולחן הדתי.
ב-13 במאי 1981 ניסה אזרח טורקי בשם מהמט אלי אג'ה להתנקש בחייו של האפיפיור, בכניסה לכיכר פטרוס הקדוש. לאחר ההתנקשות היו חוקרים, ובהם אדוארד ס' הרמן ונועם חומסקי, שסברו שהתנקשות זו הוזמנה על ידי הקג"ב של ברית המועצות באמצעות הקג"ב הבולגרי. ועדה פרלמנטרית איטלקית הגיעה למסקנה זהה בשנת 2006, אלא שהיא נקבה בגר"ו, המודיעין הצבאי הסובייטי, כמזמין עיקרי לפעולה - טענות שנדחו מכל וכל בידי דובר הארגון. על כל פנים, אג'ה ריצה תקופת מאסר בכלא באיטליה מאז ההתנקשות, עד שזכה לחנינה והוסגר לטורקיה בשנת 2000. בטורקיה נכלא לעשר שנים נוספות בשל רצח עיתונאי טורקי ב-1979.
בשנת 1994 נבחר יוחנן פאולוס השני לאיש השנה של השבועון טיים.
[עריכה] נסיעות בעולם
בתקופת כהונתו ביקר יוחנן פאולוס השני ביותר ארצות מכל האפיפיורים שקדמו לו גם יחד. בסך הכול ערך 104 מסעות מחוץ לותיקן.
הוא ביקר בארצות שביקר בהם האפיפיור פאולוס השישי שכונה "האפיפיור העולה לרגל", כגון ישראל וארצות הברית, אך גם במדינות שבהן לא ביקר אף אפיפיור מעולם.
היה האפיפיור הראשון שביקר באנגליה, שם נפגש עם המלכה אליזבת השנייה, היא ראש הכנסייה האנגליקנית, והתפלל יחד עם הארכיבישוף מקנטרברי בקתדרלת קנטרברי.
ביקר בין היתר בפורטוגל, אירלנד, מקסיקו, קובה וצרפת.
ניסיון נוסף להתנקש בחייו היה בעת ביקורו במנילה שבפיליפינים, בינואר 1995. במהלך הביקור ניסה מחבל מתאבד מארגון אל קעידה להתקרב אליו באמצעות אופנוע תופת ולהתפוצץ לידו. במקרה פרצה שריפה בדירת אחד ממתכנני הפיגוע, רמזי יוסוף, ובמקום נמצאו תוכניות הפעולה של המחבלים.
ב-1999 ביקר יוחנן פאולוס השני ברומניה, והיה האפיפיור הראשון שביקר במדינה שבה רוב האוכלוסייה נוצרית אורתודוקסית.
[עריכה] בעיות רפואיות
יוחנן פאולוס השני נבחר לאפיפיור בגיל צעיר יחסית ובבריאות טובה. קודם לבחירתו היה ספורטאי שנהג לשחות ולעשות סקי.
לאחר ניסיון ההתנקשות שפגע קשות בבריאותו, חלה יוחנן פאולוס השני בסרטן מספר פעמים. בשנת 2003 אושר רשמית כי הוא חולה במחלת פרקינסון.
בפברואר 2005 אושפז פעמיים בבית חולים ברומא בשל שפעת אשר חששו כי תתפתח לדלקת ריאות, ואף עבר ניתוח טרכאוסטומיה לפתיחת קנה הנשימה. במהלך מרץ הידרדר מצבו הבריאותי, וב-31 במרץ נערך לו סקרמנט המשיחה האחרונה. הוא פיתח דלקת בדרכי השתן. ב-1 באפריל עבר התקף לב, ונפטר למחרת היום, ב-2 באפריל.
[עריכה] הלווייתו
לאחר מותו הוצבה גופתו בכנסיית פטרוס הקדוש ומאות אלפי בני אדם עברו על פניה.
הלווייתו התקיימה ב-8 באפריל והשתתפו בה כ-4 מיליון בני אדם. מאות אלפים הגיעו מפולין, ארץ הולדתו. בהלוויה השתתפו גם כ-200 ראשי מדינות והיא תוארה כהלוויה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם.
החלק הציבורי של ההלוויה נערך בכיכר פטרוס הקדוש, ולווה במחיאות כפיים בלתי פוסקות של הקהל. לאחר מכן הוכנס הארון אל המערה שמתחת כנסיית פטרוס הקדוש (שם קבורים האפיפיורים הקודמים), ושם נערך טקס פרטי בהשתתפות הקרדינלים.
ביום ראשון באחד במאי 2011 הוצא ארונו של יוחנן פאולוס מקברו והועמד במרכז כיכר פטרוס הקדוש. בתום מיסה חגיגית במהלכה בירכו האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ויתר חשמני ובישופי הכנסייה הקתולית את האפיפיור המנוח. אירוע זה הוא העלאתו של יוחנן פאולוס למעמד של מבורך, השלב לפני הדרגה העליונה, מעמד של קדוש.
[עריכה] אמונותיו
יוחנן פאולוס השני היה בעל גישה שמרנית מאוד בנוגע לאמונה, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהתנגדות נחרצת להפלות, לתכנון המשפחה, למתן לגיטימציה להומוסקסואליות ולנישואי כמרים. חרף זאת עשה מספר צעדים תקדימיים מבחינה היסטורית. הראשון שבהם הוא חיזוק ההכרה בכך שהיהודים אינם אשמים במותו של ישו, תהליך שאותו התחיל יוחנן העשרים ושלושה, שהיה בעל גישה חיובית לעם היהודי. למרות שמרנותו בנושאי אמונה הכניס רוח מודרנית במוסדות הכנסייה כשהוא מקים שני מרכזי טלוויזיה ורדיו. בשנת 2001 עשה צעד היסטורי כשפנה אל ציבור מאמיניו דרך אתר אינטרנט שהקים גם כן.
האפיפיור הכריז על מספר גדול של קדושים, צעד שמטרתו לחזק את האמונה ברחבי העולם. הוא ביטל את מוסד פרקליט השטן, שמטרתו לימוד קטגוריה על מועמדים לקדושים.
[עריכה] יחסיו עם העם היהודי
יוחנן פאולוס נחשב לידיד העם היהודי, הוא הביע פעמים רבות צער על העוולות שגרמו נוצרים ליהודים בהיסטוריה, וקבע כי הנצרות אינה מאשימה את היהודים בדבר.
כאשר שימש בתפקיד כמורה אחרי השואה סירב להטביל ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים ופעל להשיבם אל היהדות.
כ-3 חודשים בלבד לאחר בחירתו כאפיפיור בעת ביקורו באושוויץ כרע ברך בפני המצבה הראשית במקום, ביקש מחילה מהעם היהודי והתנצל על סבלם של קורבנות השואה.
יוחנן פאולוס השני היה האפיפיור הראשון שביקר בבית כנסת יהודי - הוא ביקר בבית הכנסת הגדול של רומא בשנת 1986. את היהודים כינה בהזדמנות זו "אחינו הבכורים והאהובים".
ב-1994, לאחר מאמצים דיפלומטים של שגריר ישראל באיטליה, כונן הוותיקן לראשונה יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
ב-21-26 במרץ 2000 ביקר בישראל כחלק מאירועי שנת 2000, והיה האפיפיור השני שביקר בישראל (לפניו ביקר בשנת 1964 פאולוס השישי ואחריו בנדיקטוס השישה עשר בשנת 2009). בישראל ביקר בין היתר ביד ושם, ובכותל המערבי, שם הטמין פתק שהוכן מראש וזה לשונו:
"God of our fathers,
You chose Abraham and his descendants
to bring your Name to the Nations:
we are deeply saddened
by the behaviour of those
who in the course of history
have caused these children of yours to suffer,
and asking your forgiveness
we wish to commit ourselves
to genuine brotherhood
with the people of the Covenant.
Jerusalem, 26 march 2000".
תרגום: "אלוהי אבותינו, אתה בחרת באברהם ובצאצאיו להביא את שמך אל העמים. אנו נעצבים עמוקות על התנהגותם של אלה שלאורך ההיסטוריה גרמו סבל לילדיך אלה ומבקשים את מחילתך. ברצוננו להתחייב לאחווה אמיתית עם אנשי הברית. ירושלים, 26 מרץ 2000".
נשיא איחוד הקהילות היהודיות של איטליה, עמוס לוצאטו, אמר כי "יוחנן פאולוס השני היה האפיפיור שעשה הכי הרבה, באופן מעשי וחומרי, לטובת העם היהודי, עם ביקורו ההיסטורי בבית הכנסת ברומא, חילופי המשלחות הדיפלומטיות עם מדינת ישראל וביקורו בכותל המערבי".
לאחר מות האפיפיור פרסם משרד החוץ בישראל הודעה, ובה נאמר כי מותו הוא "אבידה גדולה בראש ובראשונה לכנסייה הקתולית על מאות מיליוני מאמיניה, אך גם לאנושות כולה. יוחנן פאולוס השני הצעיד את הכנסייה הקתולית ליחסים טובים יותר עם ישראל והעם היהודי. בפעילותו הציבורית והדתית, פעל לקדם את ההבנה והדיאלוג בין הדתות, תוך התמודדות עם העבר ומחויבות עמוקה ליצירת עתיד של אחווה ושלום בין העמים. העם היהודי, מדינת ישראל והעולם כולו איבדו היום לוחם גדול למען הפיוס והקרבה הבין דתית".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוחנן פאולוס השני בוותיקן
- ד"ר אריה קיזל על הצלתה של ילדה יהודיה (אדית צירר) על ידי קרול וויטולה, יוחנן פאולוס השני
- יוחנן פאולוס השני, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
- מצגת על ביקורו של יוחנן פאולוס השני ביד ושם, בתור אתר יד ושם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| הקודם: יוחנן פאולוס הראשון |
אפיפיור (רשימה) |
הבא: בנדיקטוס השישה עשר |
