בזיליקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בזיליקה
תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות
חתך רוחב של מבנה בזיליקה

בזיליקהיוונית: Basiliké Stoà) היא צורת מבנה שמקורה באדריכלות הרומית. היא מורכבת ממבנה מלבני המחולק ל-3 חלקי אורך המופרדים זה מזה בעזרת שורות עמודים.

בתרבות הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות הרומית שימשה הבזיליקה כמבנה ציבורי, כגון בית-משפט, משרדים או מסחר. הכניסה אליה הייתה דרך קיר האורך של המבנה. גג המבנה היה עשוי בדרך כלל מקורות עץ והעניק לכנסייה (ולאולם האורך) את השם 'ספינה', כיוון שהיה עשוי בטכניקה של בניית ספינות. אור חדר לבזיליקה דרך סדרת חלונות בחלק העליון של קירותיה. הבזיליקה העתיקה ביותר הידועה כיום היא "בזיליקה פורקיה", אשר נבנתה ברומא, לצד בית הסנאט, על ידי מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס, בשנת 184 לפנה"ס, בתקופה בה שימש כקנסור. בזיליקה זו שימשה כמקום מושבם הרשמי של הטריבונים מטעם הפלבאים.

באדריכלות הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדריכלות הנוצרית, משמשת הבזיליקה ככנסייה במבנה ארוך, עם אולם תווך (ספינה) ושתי סיטראות המופרדים אלה מאלה בטורי עמודים. הכניסה אל המבנה הופכת להיות דרך קיר הרוחב של המבנה ובו שלוש דלתות (אחת לכל סיטראה). מול הכניסה נמצא בדרך כלל ה"אפסיס". זהו חלל בצורת חצי עגול אשר בו שוכן המזבח של הכנסייה. מזבח זה מחליף את פסלו של הקיסר אשר היה מוצב במבנה הבזיליקה הרומי ויש בזיליקות בהן הוספו קפלות שונות במבנה. לעתים, נוספה לבזיליקה קומה שנייה או קומת תאורה (clear-story), אשר הכניסה אור לחלל הכנסייה.

סביב המאות ה-11 וה-12, נוספו לבזיליקה מבנה אורך - טרנספט, כך שנוצרה תבנית של צלב, וכן מגדל אשר בנוי בהצטלבות בין אולם האורך והרוחב.

בין הבזיליקות המפורסמות כיום ניתן למנות את כנסיית פטרוס הקדוש ברומא.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

מבנה הבזיליקה אומץ גם באדריכלות של בתי-הכנסת הקדומים בארץ ישראל. לקבוצה זו המכונה בתי כנסת המאוחרים שייכים בתי-כנסת מן התקופה הביזנטית, שהפאר העיקרי שלהן הוא כלפי פנים בעיקר בצורת שטיח פסיפס. ה"אפסיס" של הבזיליקה מכוון לרוב לירושלים. דוגמאות לכך הם בית הכנסת בבית אלפא וחמת טבריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]