גבריאל יעקובסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גבריאל יעקובסון
Gabriel Jacobsohn
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 במאי 1923
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 19 במאי 1948 (בגיל 25)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
מוקד פעילות גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבריאל (בן-יעקב) יעקובסון (7 במאי 1923, ברלין19 במאי 1948, ירושלים) היה מלחין ישראלי, יליד גרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל יעקובסון נולד למשפחה יהודית אמידה בברלין, ונשלח עם "עליית הנוער", דרך שוודיה, לפלשתינה-א"י. יעקובסון הגיע לארץ ב-1939, הצטרף להכשרה, תחילה בקבוצת משמרות ולאחר מכן במעלה החמישה. הקרבה לירושלים אפשרה ליעקובסון להתחיל את לימודיו בקונסרבטוריון הארצישראלי. כשהקימו חבריו לקבוצה את קיבוץ גזר ב-1945, נשאר יעקובסון בירושלים אך שמר על קשר הדוק עם חבריו. לאחר סיום לימודיו פעל בירושלים ובקיבוצים בסביבתה כמורה וכמלחין. עם פרוץ מלחמת העצמאות הוא גויס, ונפל בקרב על העיר העתיקה ב-19 במאי 1948. לאחר המלחמה הקימו חבריו לקיבוץ קרן להוצאה-לאור של יצירותיו, ופעלו לביצוען בקונצרטים ולשידורן ברדיו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקובסון השתייך, כמו רוברט סטארר וצבי אבני, לדור הראשון של מלחינים אשר עלו לארץ בגיל צעיר ועברו את עיקר הכשרתם המוזיקלית והאמנותית בארץ. כתיבתו מפגינה שליטה סגנונית מעמיקה: עיבודיו ושיריו למקהלה (לטקסטים מישעיה ומקהלת) מודאליים, מלאי פאתוס וניכר כי נכתבו בתוך האקלים האמנותי בישראל של ראשית שנות הארבעים. לעומתם, השירים לקול ופסנתר ממשיכים את מסורת הליד הגרמני - הן בשפתם והן במקורות ההשראה שלהם (מן השירה הגרמנית והסינית), וביצירותיו הכליות הוא נאו-קלאסיציסט מובהק.

בין יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלישייה לאבוב, קלרנית וקרן (בלתי גמורה. שני פרקים - אדג'יו ואלגרו - פורסמו ב-1954, ופרק מינואט שלא הושלם - אבד)
  • סונטה לכינור ופסנתר (אבדה)
  • סונטה סולו לכינור (אבדה)
  • שירים לקול ופסנתר (ראו אור בדפוס)
  • שירים למקהלה (ראו אור בדפוס)
  • מוזיקה למחזה "דוד מלך ישראל" של יעקב כהן (תיאטרון הנוער "במתנו" בתל אביב, מרץ 1948) (אבדה)
  • תמונות-רחוב לפסנתר (מתוכה פורסם קטע אחד ב"גווילי אש" של משרד הביטחון)
  • רביעיית מיתרים (הוקלטה בשנת 1956 אך תוויה אבדו. הפרטיטורה שועתקה מההקלטה על-ידי החוקר אלון שב והיצירה המשוחזרת בוצעה מחדש על-ידי רביעיית כרמל ב-2023).


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]