יעקב כהן (משורר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב כהן, 1946

יעקב כהן (כהאן) (26 ביוני 1881, סלוצק, בלארוס20 בנובמבר 1960, תל אביב) היה משורר, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, חתן פרס ישראל.

תוכן עניינים

ביוגרפיה[עריכה]

יעקב כהן נולד בעיירה סלוצק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) בשנת 1881, ובשנת 1934 עלה לארץ ישראל. והתגורר שנים רבות ברחוב ביאליק בתל אביב. בימי חייו כתב שירה, ספרות, מחזות, תרגומים ושירי ילדים.

בעקבות פרעות קישינב ב-1903 כתב כהן את שירו "שיר הבריונים"‏[1], שזכה ללחן מאת אברהם צבי אידלסון (שאף ביצע אותו).

פזמונו "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום" היה לסיסמת "השומר", ולימים שיר רוויזיוניסטי מושר ומוכר. שירו "שיר הצבאות" היה להמנונה של התנועה הדתית-לאומית ברית החשמונאים. כהן היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, והיה מאנשי הצה"ר. בשל המחלוקת על דרכהּ של התנועה מול עמדת זאב ז'בוטינסקי, חבר כהן ב-1933 אל מאיר גרוסמן להקמת מפלגת המדינה העברית.

בשנת 1938 זכה בפרס ביאליק לספרות יפה על ספרו "ליד הפירמידות".

כהן תרגם מגרמנית את החלק הראשון של פאוסט, את טרקבטו טסו ואת איפיגניה בטאוריס ליוהאן וולפגנג פון גתה ומבחר שירים של היינריך היינה. על מלאכת התרגום זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי: בשנת 1945 על פאוסט ובשנת 1958 על שירי היינה.

כהן כיהן כנשיא PEN, "האיגוד הבינלאומי למשוררים, סופרים ומחזאים".

בשנת 1953 וב-1958 זכה בפרס ישראל לספרות יפה. כהן נפטר בשנת 1960.

מכתביו[עריכה]

יצירות מפרי עטו[עריכה]

כרך א': שירים
כרך ב': כתבים דרמתיים

תרגומים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

הקודם:
יעקב שטיינברג
פרס ביאליק
1938
הבא:
יהודה בורלא, אשר ברש
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.