גוריונוב SG-43

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוריונוב SG-43
מידע כללי
סוג מודל כלי ירי עריכת הנתון בוויקינתונים
תכנון Peter Maksimovich Goryunov עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן מפעל דגטיאריוב, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעצב Peter Maksimovich Goryunov עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1943–1968 (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מלחמת האזרחים הסינית, החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קליבר 7.62×54mmR עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
SGMB גרסה של המקלע על רק"מ סיור מסוג BRDM-1

גוריונוב SG-43רוסית: Горюнов СГ-43), מקלע בינוני סובייטי שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי פיוטר גוריונוב. בארץ לפעמים נקרא בטעות "גוריאנוב".

המקלע נכנס לשירות בצבא האדום בשנת 1943 והוא התאפיין בין היתר בקנה מקורר אוויר והתקן נשיאה על כן המצויד בזוג גלגלים. המקלע פותח כתחליף למקלע מקסים אשר היה באותו זמן בשירות הצבא האדום. בשנת 1942 החל הפיתוח של המקלע במטרה לפתח "מקלע כבד נייד המותקן על כן (עגלה) המוזן בקליעי רובה סטנדרטיים".

בתחילת 1943 נוצר אב הטיפוס הראשון ובמרץ של אותה שנה כבר הוצא המקלע לבדיקות צבאיות. כעבור כחודש וחצי, נכנס לשירות בצבא האדום. המקלע יוצר עד סיום המלחמה. לאחר המלחמה, אחרי ששופר הוא יוצר תחת השם SGM (ה-M מייצגת את המילה модернизированный שפירושה משופר) והיווה את המקלע הכבד הנייד המרכזי של הכוחות המזוינים של ברית המועצות עד שהוצא משירות באמצע שנות השישים (ייצורו הופסק ב-1961) והוחלף על ידי ה-PKS - גרסה של ה-PK שמותקנת על כן (ללא גלגלים).

ה-SG-43 זכה לייצוא המוני ושווק למדינות רבות ביניהן: קוריאה הצפונית, מדינות דרום מזרח אסיה (כדוגמת וייטנאם) ואחרות, בנוסף, סין יצרה העתק של המקלע תחת השם Type 53.

Type 53 הגרסה הסינית של המקלע

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • SG 43 (רוסית: СГ-43) - הגרסה המקורית של המקלע משנת 1943.
  • SGM (רוסית: СГМ) - גרסה משופרת של המקלע שיוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה.
  • SGMT (רוסית: СГМТ) - גרסת המקלע המותקנת על טנקים.
  • SGMB (רוסית: СГМБ) - גרסת המקלע המותקנת על נגמ"שים.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרון הפעולה של המקלע התבסס על רתע הקליע מפליטת הגזים לאחר הירי, ושרשיר הקליעים שלו, בניגוד למקלע ה"מקסים", היה מתכתי והוא יוצר והתאים גם למקלעי PK ו-PKM .

ה-SG-43 נחשב למקלע הכבד הנייד הראשון שהשתמש בשרשיר מתכתי של קליעי 7.62 שיוצר על ידי ברית המועצות. המקלע נחשב כעצמתי ואמין אך חסרונו התבטא בחוסר התמרון שלו שנגרם ממשקל הכן בעל הגלגלים, המיגון (שריון) וממדיו הגדולים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קליבר: מ"מ 7.62x54
  • קצב ירי: 500-700 קליעים לדקה
  • מהירות לוע התחלתית: 800 מטר/שנייה
  • טווח כוונות: 1.1 ק"מ
  • אורך: 1150 מ"מ- גוף, 720 מ"מ- קנה
  • משקל (ללא קליעים): 13.8 ק"ג (41 ק"ג על כן ללא קליעים)
  • קיבולת הצרור: 250 או 200 קליעים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]