גו-שירקאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקיסר גו-שירקאווה

הקיסר גו-שׁירָקַאוָוה (Go-Shirakawa-tennō 後白河天皇‏; 18 באוקטובר 1127 - 26 באפריל 1192) היה הקיסר ה-77 של יפן, לפי השושלת המסורתית של קיסרי יפן. שלטונו נמשך משנת 1155 עד שנת 1158.

שמו של קיסר זה מהמאה ה-12 נגזר משמו של הקיסר שירקאווה, והתחילית גו (後) מתורגמת ל-"אחרי" או "מאוחר יותר", ולכן הוא לעתים מכונה "הקיסר שירקאווה המאוחר." המילה היפנית גו מקבלת אף את המשמעות "שני", ולכן במקורות ישנים יותר הוא עשוי להופיע בתור "הקיסר שירקאווה השני" או "שירקאווה II."

גנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם עלייתו לכס הקיסרות, שמו הפרטי היה מָסַהיטוֹ-שׁינוֹ (雅仁親王).

הוא היה בנו הרביעי של הקיסר טוֹבָּה ואביו של הקיסר ניג'ו, הקיסר טָטַקוּרָה והנסיכים מוצ'יהיטו ונוריהיטו.

אירועים בחייו של גו-שירקאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד התאריך מופיעים התאריכים לפי לוח השנה היפני
  • 22 באוגוסט 1155 (קיוֹג'וֹ 2 היום ה-23 בחודש השביעי): בשנה ה-14 לשלטונו נפטר הקיסר קונואֶה בגיל 17 מבלי להותיר אחריו יורשים.
  • 23 באוגוסט 1155 (קיוג'ו 2, היום ה-24 בחודש השביעי): על אף הסכסוך שבא בעקבות מות הקיסר סביב זהות מחליפו כשליט, מלומדי התקופה הכריזו כי תואר הקיסרות עובר לאחיו הצעיר של קונואה, הבן ה-14 של הקיסר לשעבר טובה. זמן קצר לאחר מכן, גו-שירקאווה קיבל על עצמו את התואר.

לאחר מרד הוגן החל גו-שירקאווה לצבור כוח בהתמדה. בשנת 1158 הוא ויתר על כסו לטובת בנו, אך המשיך להחזיק בהשפעה רבה בחצר הקיסרות. הוא ניסה להפחית מהשפעתו של בית פוג'יווארה ולהגביר את כוחם של הסמוראים. מדיניותו איפשרה לטאירה נו קיומורי לצבור כוח רב, ובסוף ימיו איפשרה למינאמוטו נו יוריטומו להקים את שוגונות קמאקורה. ייסוד השוגונות (או בּאקוּפוּ) היוותה את תחילתה של השליטה הסמוראית במדינה, שנמשכה כ-700 שנה עד רסטורציית מייג'י באמצע המאה ה-19.

כאשר הקיסר קונואה נפטר בשנת 1155, הקיסר לשעבר טובה תמך בבנו גו-שירקאווה לרשת את כתר הקיסרות, זאת כנגד רצונו של בנו הבכור, הקיסר לשעבר סוטוקו, אשר ראה בבנו שלו היורש האמיתי. הוא ציפה מגו-שירקאווה להחזיק בתואר הקיסר עד אשר בנו, ניג'ו, יהיה מספיק מבוגר בשביל לרשת אותו. הכתרתו של גו-שירקאווה הגבירה את המתח ששרר בין טובה לסוטוקו. בתחילת תקופת שלטונו של גו-שירקאווה, הקיסר שלעבר טובה עדיין החזיק בסמכויות רבות בחצר הקיסרות.

  • 20 ביולי 1156 (הוגֶן 1, היום השני בחודש השביעי): הקיסר לשעבר טובה נפטר בגיל 54.

בשנת 1156 נפטר הקיסר לשעבר טובה, וזמן קצר לאחר מכן פרץ מרד הוגן. גו-שירקאווה נהנה מתמיכתם של מינאמוטו נו יושיטומו וטאירה נו קיומורי, ואלה הביסו את צבאו של סוטוקו. עם תום המרד שלט גו-שירקאווה ביפן לבדו.

בשנת 1158 ויתר גו-שירקאווה על כס הקיסר לטובת בנו, ניג'ו, אך המשיך לשלוט בענייני החצר לאורך תקופת שלטונם של חמישה קיסרים - ניג'וּ, רוֹקוּג'וֹ, טָקַקוּרה, אָנטוֹקוּ וגו-טוֹבָּה - עד מותו בשנת 1192.

בין גו-שירקאווה וקיומורי שררו תחילה יחסים טובים. קיומורי החל במסחר עם סין, והגיש לקיסר תמיכה צבאית וכלכלית.

שבט מינאמוטו הפסיד במרד הייג'י ושבט טאירה נטל את השליטה על הבירה. עם עליית כוחו של קיומורי לשיאים חדשים, נפגמו היחסים הטובים ששררו בינו לבין גו-שירקאווה. גו-שירקאווה ניסה לבצע הפיכה בשנת 1177, אך נכשל, וקיומורי שם אותו תחת מעצר בית בארמונו של אביו הקיסר לשעבר טובה, עד שנת 1179. בשנת 1178 הכיתר קיומורי את נכדו, בנו של הקיסר טטקורה ובתו טאירה נו טוֹקוּקוּ, ככקיסר אנטוֹקוּ.

גו-שירקאווה תכנן לזכות בכוח מחדש, ושלח את בנו, הנסיך מוצ'יהיטו, למסור הודעה לשבט מינאמוטו בה הכריז גו-שירקאווה כי טאירה הם אויבי הקיסר, וקרא לבני מינאמוטו להלחם בהם. בשנת 1180 התחילה מוצ'יהיטו ומינאמוטו נו יורימאסה את ההתמרדות הראשונה. זו נכשלה, אך מספר סמוראים נוספים המשיכו בעקבותיהם. בשנת 1181 נפטר קיומורי, והחלה נפילתו של שבט טאירה. בשנת 1183 מינאמוטו נו יושינאקה הביס את צבא טאירה ונכנס לבירה קיוטו. לאחר מאבק פנימי בתוך שבט מינאמוטו, חיסל מינאמוטו נו יושיטסונה, אחיו של מינאמוטו נו יוריטומו, את שבט טאירה בקרב דאן נוֹ אוּרה בשנת 1185.

יחסיו של גו-שירקאווה עם מינאמוטו נו יוריטומו התדרדרו, ולבסוף יושיטסונה הוקרב. יוריטומו חשד ביושיטסונה כי הוא אינו נאמן לו, ולבסוף נהרג האחרון בקרב בשנת 1189. לאחר מותו של יושיטסונה תוקנו יחסיהם של יוריטומו וגו-שירקאווה, ויוריטומו הורשה לייסד את השוגונות שלו.

  • 26 באפריל 1192 (קֶנְקְיוּ 3, היום ה-13 בחודש השלישי): הקיסר לשעבר גו-שירקאווה נפטר בגיל 66.

החצר הקיסרית קבעה את מקדש Hōjū-ji no Misasagi בקיוטו כמאוזולאום הרשמי של הקיסר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]