תקופת הייאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של יפן

התקופה הפליאוליתית תקופת ג'וֹמוֹן תקופת יאיויי תקופת יאמאטו תקופת קוֹפוּן תקופת אסוּקה תקופת נארה תקופת הייאן תקופת קאמאקורה תקופת אשיקאגה תקופת אזוּצִ'י מוֹמוֹיאמה תקופת נאנבאן תקופת אֶדוֹ תקופת מייג'י תקופת טאישוֹ תקופת שוֹוַה תקופת ההתפשטות תקופת הכיבוש האמריקאי יפן בתקופה שלאחר הכיבוש האמריקאי תקופת הֶייסֶי

יפן

תקופת הייאן (ביפנית: 平安時代) היא התקופה האחרונה מבין התקופות שנכללות בעידן הקלאסי בהיסטוריה של יפן, שנמשכה בין שנת 794 לשנת 1185. תקופה זו נחשבת לתקופת השיא של השלטון הקיסרי ביפן והיא ידועה בשל ההתפתחות העצומה שחל בתחומי האומנות, בעיקר בתחומי הקדרות והספרות.

מאפיין נוסף של התקופה הוא התפתחות מעמד הסמוראים, מעמד הלוחמים, שזכה לעדנה וצבר כח רב בהיותו כח השיטור והשמירה של האצילים לבית פוג'יווארה, משפחת אצילים אשר שלטה למעשה ביפן תחת שלטונו של הקיסר.

משמעות המילה הייאן ביפנית הוא שלום, שם שנגזר מאופייה השליו של התקופה.