גרייס סליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרייס סליק
Grace Slick RCA records publicity photo.jpg
גרייס סליק, סוף שנות השישים
מידע כללי
מקור שיקגו, אילינוי
שנות פעילות 1967-1990 (מוזיקה)
1998-היום (אמנות וויזואלית)
סוגה רוק פסיכדלי

גרייס סליקאנגלית: Grace Slick; נולדה כגרייס ברנט ווינג ב-30 באוקטובר 1939 בשיקגו, אילינוי ארצות הברית) היא זמרת אמריקאית וכותבת שירים, אשר היוותה זמרת חשובה בהרכבי הרוק דה גרייט סוסייטי, ג'פרסון איירפליין, ג'פרסון סטארשיפ, סטארשיפ. ובנוסף לכך יצאה לקריירת סולו, כל זאת בקרוב לשלושה עשורים, החל מאמצע שנות השישים עד לאמצע שנות התשעים. סליק היא דמות מפתח בז'אנר הרוק פסיכדלי של שנות השישים, הידועה בזכות כתיבת השירים שלה שהייתה מושפעת רבות מ-LSD.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סליק נולדה באזור שיקגו, לאיוון ו. ווינג (ממוצא נורבגי-שבדי) ולאשתו, וירג'ניה ברנט. ב-1949, חודש לפני יום הולדתה העשירי, אחיה, כריס ווינג, נולד. בהיותה נערה צעירה עברה משפחתה אל סן פרנסיסקו, ולבסוף השתקעה בפאלו אלטו, קליפורניה. היא החלה את לימודיה בתיכון פאלו אלטו, לפני שעברה לבית ספר התיכון קסטיליה, אשר בו לומדת בנות בלבד, שגם נמצא בפאלו אלטו. משסיימה את לימודיה בתיכון, למדה בין השנים 1956-1957 בפינץ' קולג' אשר נמצא בניו יורק, ולאחר מכן עברה ללמוד באוניברסיטת מיאמי מ-1957 עד 1958.

בטרם נכנסה לעולם המוזיקה, דיגמנה למשך זמן קצר בראשית שנות ה-60.

סליק הייתה ידועה גם בעצם העובדה שהייתה חברה של ג'ניס ג'ופלין, חברות אשר החלה בשלב מוקדם של הקריירה המוזיקלית שלה, ותמה עת מותה של ג'ניס ממנת יתר של הירואין ב-4 באוקטובר 1970. בנוסף לכך, הייתה ידידה של ג'ים מוריסון, וע"פ הביוגרפיה שלה, אירע בין השניים קשר מיני חד פעמי, בזמן סיבוב הופעות באירופה בשנת 1968. אף על פי כך, ג'ף תמרקין, הביוגרף של ג'פרסון איירפליין, ציין כי הדבר לא היה מעולם. סליק גם הייתה גם חברה טובה של ג'רי גרסיה מהגרייטפול דד.

עד כה נישאה סליק פעמיים, תחילה לג'ראלד "ג'רי" סליק בין השנים 1961-1971, ולאחר מכן הייתה נשואה בין השנים 1976-1994 לסקיפ ג'ונסון, מעצב התאורה של ג'פרסון סטארשיפ. יש לה בת אחת, צ'יינה ווינג קנטנר (נולדה ב-25 בינואר 1971). אביה של צ'יינה הוא פול קנטנר, הגיטריסט לשעבר של ג'פרסון איירפליין, איתו הייתה לסליק מערכת יחסים מ-1969 עד 1975.

סליק היא טבעונית, ואמרה בעבר כי "להיות טבעוני מצריך קצת עבודה, אבל עכשיו באמת אפשר לאכול דברים טעימים יותר, וזה טוב יותר עבורך. אני אומרת שהמבחן הטוב ביותר הוא ללכת הכי רחוק שאתה יכול ולראות איך אתה מרגיש. באופן אישי, אני מרגישה נהדר." עם זאת, היא גם אמרה כי "אני לא טבעונית אדוקה, כי אני חזירה הדוניסטית. אם אני רואה עוגת שוקולד גדולה שעשויה עם ביצים, אני אוכלת אותה."‏[1]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה המוזיקלית שלה, סליק הייתה חברה במספר להקות רוק: דה גרייט סוסייטי, ג'פרסון איירפליין, ג'פרסון סטארשיפ וסטארשיפ.

שירים ראויים לציון אשר הקליטה יחד עם ג'פרסון איירפליין כוללים את: "White Rabbit" (אשר טענה כי כתבה אותו במשך שעה בלבד), "Somebody to Love" (שנכתב על ידי גיסה של סליק, ולא על ידה), "Lather". השירים "Somebody to Love" ו"White Rabbit" מופיעים במצעד 500 השירים הטובים ביותר בכל הזמנים של הרולינג סטון. שני האחרונים תחילה בוצעו על ידי דה גרייט סוסייטי, ובשיר White Rabbit היה לסליק סולו על אבוב. אלבומי הסולו של סליק כוללים את: Manhole, Dreams, Software ו Welcome to the Wrecking Ball.

יחד עם בת זמנה שהייתה קרובה אלייה, ג'ניס ג'ופלין, סליק הייתה דמות מפתח בהתפתחות הרוק גם בשנות ה-60' המאוחרות, והייתה מבין כוכבות הרוק הראשונות. קולה הייחודי, וסגנונה, היוו השראה רבה לעוד זמרות אשר יבואו בעתיד, כגון סטיבי ניקס, פטי סמית', סנדי דני ודולורס או'ריורדן. כמו כן, אישיותה הבלתי מתפשרת והחזקה, עזרה לפתוח אפשרויות חדשות בפני זמרות, ונתנה לגיטימציה לנשים בתור זמרות ראשיות בעולם המוזיקה אשר ברובו נשלט על ידי הגברים.

התנגשויות עם החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס סליק ב-2008

סליק וטרישה ניקסון, בתו של נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, למדו יחדיו בקולג' פינץ' בניו יורק. סלייק הוזמנה למסיבת תה מטעם טרישה בבית הלבן בשנת 1969. יחד עימה הביאה את האקטיביסט הפוליטי, אבי הופמן, בתור מלווה האישי, ותיכננה להחדיר LSD אל תוך התה של ריצ'רד ניקסון. התוכנית סוכלה לאחר שלא הורשו להיכנס למסיבה, כשזוהו על ידי היחידה לאבטחת אישים של הבית הלבן.

ב-1971, לאחר תקופה ממושכת של הקלטות, התנגשה עם מכוניתה בחומה ליד גשר שער הזהב, בזמן שהתחרתה עם ג'ורמה קאוקונן. למרבה הפלא, סבלה מזעזוע מוח בלבד, ולאחר מכן, התאונה היוותה השראה בשבילה לכתיבת השיר "Never Argue with a German if You're Tired or European Song", שנכלל באלבום "Bark" שיצא ב-1971.

בזמן שהייתה מעורבת בעוד מספר התנגשויות עם החוק כחלק מג'פרסון איירפליין, נעצרה סליק שלוש פעמים לבדה, בעוון מה שכונה על ידה כ-"Talking Under the Influence" ‏ (TUI), דיבור תחת השפעה, כלומר תחת השפעת אלכוהול. בזמן שטכנית העברות נחשבו כנהיגה תחת השפעת אלכוהול, טענה סליק באוטוביוגרפיה שלה שלא הייתה כשזה התרחש בתוך מכוניתה.

המקרה הראשון היה לאחר מריבה בתוך רכב עם פול קנטנר. פול, אשר מאס בוויכוח, הוציא את מפתחות הרכב מההנעה, וזרק אותם לעבר הגינה הקדמית של הבית ליד. כשסליק יצאה מהרכב לחפש את המפתחות בין הדשא, ניגש אלייה קצין משטרה בזמן שגיששה אחר המפתחות בכריעה, ושאל למעשייה, תשובתה של סליק אשר ענתה לו בזילזול וצחוק, לא מצאה חן בעיניו, ולקח אותה למעצר.

המקרה השני התרחש כאשר יצאה מרכבה לבדוק את רמת השמן במנוע, וראתה כי טיפות שמן בוערות דולפות ממתחת למכסה המנוע. ניגש אלייה קצין משטרה ושאל מה הולך, ושחשבה שהרי ברור מה הולך, ענתה לו תשובה צינית. על תשובתה העוקצנית הכניס אותה קצין המשטרה לכלא.

המקרה השלישי היה כששוטר תפס אותה יושבת מתחת לעץ, שותה יין, אוכלת לחם וקוראת שירה. כשהשוטר שאל למעשייה, תשובתה הצינית הכניסה אותה לכלא, שוב.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו
  • Manhole (1973)
  • Dreams (1980)
  • Welcome to the Wrecking Ball! (1981)
  • Software (Grace Slick album)|Software (1984)
אלבומי אוסף
  • The Best of Grace Slick (1999)
יחד עם דה גרייט סוסייטי
  • Conspicuous Only In Its Absence (1968)
  • How It Was (1968)
  • Born to Be Burned (1995)
יחד עם ג'פרסון איירפליין
  • Surrealistic Pillow (1967)
  • After Bathing at Baxter's (1967)
  • Crown of Creation (1968)
  • Bless Its Pointed Little Hea (1969)
  • Volunteers (1969)
  • Bark (1971)
  • Long John Silver (1972)
  • Thirty Seconds Over Winterland (1973)
  • Early Flight (1974)
  • Jefferson Airplane (1989)
יחד עם ג'פרסון סטארשיפ
  • Dragon Fly (1974)
  • Red Octopus (1975)
  • Spitfire (1976)
  • Earth (1978)
  • Modern Times (1981)
  • Winds of Change (1982)
  • Nuclear Furniture (1984)
יחד עם סטארשיפ
  • Knee Deep in the Hoopla (1985)
  • '[No Protection (1987)
יחד עם פול קנטנר
  • Blows Against the Empire (1970)
  • Sunfighter (1971)
  • Baron von Tollbooth and the Chrome Nun (1973)
  • Planet Earth Rock and Roll Orchestra (1983)
הופעות אורח
  • If I Could Only Remember My Name (1971)
  • Papa John Creach (1971)
  • Rolling Thunder (1972)
  • Seastones (1975)
  • Heart (1985)
  • Back to Avalon (1988)
  • In Flight (1996)
  • Deep Space/Virgin Sky (1995)
  • Windows of Heaven (1999)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]