סטיבי ניקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיבי ניקס

סטפני לין "סטיבי" ניקס (נולדה ב-26 במאי 1948) היא זמרת ומוזיקאית אמריקאית שמוכרת הן בשל היותה חברה בלהקת הפופ-רוק המצליחה פליטווד מק והן בשל קריירת הסולו המצליחה שלה.

שניים ממאפייניה כזמרת ומוזיקאית כוללים את קולה הייחודי שנע בין הסגנונות קאנטרי ורוק והסגנון המסתורי שלה שבא לידי ביטוי באישיותה על הבמה,בשיריה ובהופעתה,כאשר היא מושפעת בעיקר מהסגנון הגותי והמיסטי.

תחילת חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתור סטפני לין ניקס בפיניקס, אריזונה להוריה ג'ס וברברה ניקס. סבה, שהיה זמר קאנטרי שהתקשה להצליח במוזיקה הוא זה שלימד אותה לשיר כבר כילדה. ביום הולדתה השש-עשרה, סטיבי קיבלה גיטרה בתור מתנה וכתבה את שירה הראשון שנקרא: "I've Loved and I've Lost, and I'm Sad But Not Blue". כבר בהיותה תלמידת תיכון היא הצטרפה ללהקה שנקראה "The Changing Times".

לינדסי בקינגהאם ולהקת "פריץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתה האחרונה בתיכון, סטיבי פגשה את מי שבעתיד יהיה שותפה המוזיקלי וכן שותפה לחיים, לינדסי בקינגהאם. במהלך מסיבה, סטיבי ראתה את לינדסי מנגן את השיר "California Dreamin" והצטרפה לשיר. כמה ימים לאחר מכן, לינדסי הזמין את סטיבי להיות חלק מהלהקה שניגן בה באותה התקופה "פריץ".

הלהקה הפכה למצליחה בין השנים 1968-1972 והיו המופע הפותח לשתי אגדות הרוקנ'רול ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, כאשר שני המוזיקאים היוו השראה לסטיבי למשך שארית חייה כמוזיקאית. במהלך היותם חברים בלהקה סטיבי ולינדסי פיתחו מערכת יחסים רומנטית, שהתפרקותה ב-1977 תוביל בין היתר לאחד האלבומים המצליחים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה.

כאשר "פריץ" התפרקה ב-1972 סטיבי ולינדסי המשיכו לייצר מוזיקה כזוג מוזיקלי שנקרא "Buckingham Nicks".

הקלטות ששלחו לחברת התקליטים "Polydor Records" שיכנעו את חברת התקליטים להפיק להם אלבום, שנקרא גם הוא "Buckingham Nicks". האלבום נכשל מבחינה מסחרית וחברת התקליטים פיטרה אותם.

על מנת לתמוך כלכלית בה ובבקינגהאם שחלה באותה העת במונונוקלאוזיס זיהומי ניקס עבדה במספר עבודות שאחת מהן הייתה לנקות את ביתו של המפיק קייט אולסן שאף אפשר לזוג לגור שם במשך תקופה מסוימת.

למשך תקופה קצרה הזוג עבר לאספן, קולורדו. בקינגהאם ניגן עם הלהקה "Everly Brothers" בעוד ניקס נשארה מאחור. במהלך אותה תקופה סטיבי כתבה את השיר שמאוחר יותר ייהפך ללהיט כסינגל של להקת פליטווד מק "Rhiannon". במהלך אותה תקופה ניקס כתבה שיר נוסף "Landslide" שנכתב בתקופה שבה היא הבינה שאולי עליה לוותר על החלום שלה להיות מוזיקאית ולחזור לבית הוריה שאמרו לה שהם מוכנים לממן מה שיעלה לה ללמוד מקצוע. היא גם לא הייתה בטוחה לגבי מערכת היחסים עם לינדסי בקינגהאם. את כל תחושות הבלבול וההתפרקות הרגשית סטיבי הכניסה לשיר הזה שבבוא היום ייזכה להערכה גדולה בקרב מעריצי פליטווד מק.

הפריצה הגדולה למוזיקה-פליטווד מק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחד בינואר 1975 מיק פליטווד, מנהיג להקת פליטווד מק התקשר לביתם של לינדסי וסטיבי לאחר שהמפיק קייט אולסן השמיע לו את שירם "Frozen Love". בהתחלה פליטווד רצה לצרף רק את בקינגהאם ללהקה, אבל זה התעקש שגם סטיבי תצטרף בתור "עסקת חבילה".

האלבום הראשון של ההרכב הזה של הלהקה יצא באותה שנה ונקרא "Fleetwood Mac". האלבום זכה להצלחה עצומה בארצות הברית והשיר Rhiannon הפך ללהיט הגדול של האלבום וסימל את הפריצה של סטיבי ניקס למיינסטרים.

בשנת 1977 נגמר הרומן הארוך בין לינדסי וסטיבי. בערך באותה התקופה התגרשו חברי הלהקה ג'ון וכריסטין מקווי.מתוך תחושות הכעס והעצב שחשו חברי הלהקה באותה תקופה צמח האלבום "Rumours" שהיה לאלבום המצליח ביותר בתולדות הלהקה והיה לאחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה (בסוף הסבנטיז הוא היה הנמכר ביותר אי פעם אבל מאז יצאו מספר מועט של אלבומים שהצליחו לעבור אותו במכירותיהם). כל הסינגלים שהשתחררו מהאלבום היו ללהיטים כאשר "Dreams" של ניקס הופך להיות הסינגל המצליח ביותר של הלהקה וללהיט המקום הראשון היחיד של פליטווד מק בבילבורד הוט 100 עד היום.

האלבום הבא של הלהקה "Tusk" הפך להרבה פחות מצליח מהאלבום שקדם לו והוא האלבום הכי פחות מוצלח של ההרכב מהסבנטיז. למרות ההצלחה המעטה יחסית של האלבום, השיר שכתבה ניקס ושהשתחרר כסינגל מהאלבום "Sara" זכה להצלחה גדולה בארצות הברית כשהפך ללהיט top 10 במצעד הבילבורד.

קריירת סולו והמשך הדרך עם פליטווד מק ("Bella Donna","Mirage")[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 הוציאה ניקס את אלבום הסולו הראשון שלה, "Bella Donna". האלבום הפך לאלבום פלטינה תוך זמן קצר וכיום מכירותיו שוות לפלטינה מרובעת. שני הסינגלים הבולטים מאלבום זה כוללים את שיתוף הפעולה של ניקס עם טום פטי "Stop Draggin' My Heart Around" שהיה ללהיט הגדול ביותר מהאלבום וכן את אחד מהשירים הבולטים בקריירה של ניקס "Edge Of Seventeen".כמו כן,האלבום כולל את הדואט עם חבר להקת האיגלס לשעבר דון הנלי "Leather and Lace" שהפך גם הוא ללהיט.

בשנת 1982 הוציאה ניקס יחד עם פליטווד מק את אלבומם הבא "Mirage".השיר שכתבה ניקס ושוחרר כסינגל "Gypsy" זכה להצלחה ונכנס לtop20 במצעד הבילבורד. הקליפ שהופק עבור השיר היה הקליפ בעל התקציב הגבוה ביותר לקליפ באותה התקופה.

1983-1987 ("The Wild Heart","Rock A Little" ו"Tango In The Night")[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 יצא אלבום הסולו השני של ניקס, האלבום "The Wild Heart". למרות שלא זכה להצלחה שזכה לה האלבום "Bella Donna" האלבום כן הצליח והפך לפלטינה כפולה בארצות הברית וכן לאלבום כסף בבריטניה. הלהיט הגדול מהאלבום היה השיר "Stand Back" שבהפקתו סייע הזמר והמפיק פרינס. האלבום הבא שהוציאה("Rock A Little" שיצא ב-1985) זכה להצלחה גם כן,והשתחררו ממנו הלהיטים "I Can't Wait" ו"Talk To Me".

ב-1987 הוציאה פליטווד מק את אלבומה הבא, "Tango In The Night" שהיה לאלבום השני המצליח ביותר של הלהקה.

השיר שכתבה יחד עם חברתה סנדי סטיוארט והפך לסינגל מהאלבום "Seven Wonders" זכה להצלחה אבל לא להצלחה גדולה כמו רוב הסינגלים מהאלבום.

בעקבות ריב שהיה בין סטיבי ומיק ללינדסי בעקבות היותם משתמשי קוקאין כבדים וכן בשל עימות מכוער בין לינדסי וסטיבי בתקופה של יצירת האלבום לינדסי אמר שלאחר אלבום זה הוא יתפטר מהלהקה, וכך היה. באותה התקופה לקוקאין הייתה השפעה חזקה ושלילית על חייה של ניקס ובשלב כלשהו זה איים על חייה, ועל כן היא הלכה לגמילה והתחילה לקחת כדורי קלונופין על מנת להישאר נקייה מסמים.

1988-1994 ("Timespace","Behind The Mask","The Other Side of the Mirror","Greatest Hits" ו"Street Angel")[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 אלבום הלהיטים הגדולים של ההרכב המחודש של פליטווד מק יצא וזכה להצלחה עצומה.

ב-1989 יצא אלבום הסולו הרביעי של ניקס, "Other Side Of The Mirror" שזכה להצלחה ויצא ממנו הלהיט "Rooms On Fire".

ב-1990 יצא האלבום הבא של פליטווד מק, הפעם בלי לינדסי בקינגהאם ונקרא "Behind The Mask". האלבום זכה להצלחה חלקית בלבד בארצות הברית אבל זכה להצלחה גדולה בבריטניה כשנכנס למקום הראשון במצעד האלבומים והגיע למעמד פלטינה.

ב-1991 יצא אלבום הלהיטים של ניקס כאומנית סולו, ובנוסף לשיריה שכבר זכו להצלחה באלבום יש 3 שירים חדשים. באותה השנה פליטווד מק שיחררה את האלבום המרובע " 25Years:The Chain" שכלל את שירה של ניקס שמעולם לא שוחרר לפני למרות שנכתב במקור כבר לאלבום "Rumours",השיר "Silver Springs".

באותן השנים ניקס (בצורה אירונית) התמכרה לכדורים שנועדו לעזור לה לא להתמכר מחדש לקוקאין. התמכרות זו הובילה לעלייה גדולה במשקל ולבעיות בתפקוד שלה. לאחר שמעדה ופצעה את עצמה באירוע שבו נכחה כתוצאה מהקלונופין הבינה שעליה להירשם לגמילה. האלבום הבא שלה, "Street Angel" שיצא ב-1994 היה אכזבה מסחרית בהשוואה לאלבומיה הקודמים שכן רוב הפקת האלבום הייתה בזמן שהותה של ניקס בגמילה. האלבום קיבל ביקורות קשות וניקס קיבלה הרבה ביקורת בשל עלייתה במשקל. היא נשבעה לא לדרוך יותר על במה עד שתרד במשקלה.

1997-1998ׁׁ ("The Dance" ו"Enchanted")[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאיבדה ממשקלה היא הצטרפה מחדש לקבוצה פליטווד מק לסיבוב ההופעות "The Dance" שזכה להצלחה גדולה. אלבום הופעה חיה מסיבוב ההופעות בעל אותו שם זכה להצלחה גדולה גם כן והחזיר את סטיבי ניקס ושאר חברי פליטווד מק לעיני הציבור.

בשנת 1998 הוציאה את האלבום המשולש "Enchanted" שמתאר את כל התקופות בקריירה שלה.

2001-היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הוציאה ניקס את אלבום הסולו הראשון שלה מזה 7 שנים,"Trouble in Shangri-La". האלבום קיבל ביקורות טובות וזכה להצלחה.

ב-2003 יצא גם האלבום הבא של פליטווד מק "Say You Will". כריסטין מקווי עזבה את הלהקה ולינדסי חזר ועל כן היו בהרכב זה 4 חברים. האלבום זכה להצלחה אך קיבל ביקורות מעורבות.

בשנת 2007 הוציאה אלבום להיטים שני שנקרא "Crystal Visions:The Best Of Stevie Nicks".

בשנת 2011 הוציאה את אלבום האולפן האחרון שלה עד כה "In Your Dreams". האלבום זכה לביקורות מצוינות מרוב מבקרי המוזיקה. באותה השנה שודר פרק בסדרה הפופולרית Glee שהופיעו בו 6 מהשירים של פליטווד מק מאלבומם המצליח ביותר "Rumours"(כולל את "Dreams" של ניקס).

ב-2014 ניקס הופיעה בתוכנית "American Horror Story" שם ביצעה 3 משיריה: "Rhiannon","Seven wonders" ו"Has Anyone Ever Written Anything for You?".

באותה השנה כל ההרכב של פליטווד מק מתקופת האלבום "Rumours" התאחדה למען סיבוב הופעות ברחבי צפון אמריקה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבי ניקס מהווה מקור השראה למוזיקאים רבים, ביניהם קורטני לאב, שריל קרואו, טיילור סוויפט ועוד.