ג'ניס ג'ופלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ניס ג'ופלין
Janis Joplin
ג'ופלין ב-1970
ג'ופלין ב-1970
לידה 19 בינואר 1943
פורט ארתור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרגה 4 באוקטובר 1970 (בגיל 27)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Janis Lyn Joplin עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 19621970 (כ־8 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת טקסס באוסטין, Kenmore West Senior High School, אוניברסיטת למר, Thomas Jefferson High School עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם תרבות הנגד של שנות ה-60, ילדי הפרחים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז רוק, רוק, רוק פסיכדלי, אסיד רוק, בלוז, קאנטרי, פולק, ג'אז, מוזיקת נשמה
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, Mainstream Records עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.janisjoplin.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ניס לין ג'ופליןאנגלית: Janis Lyn Joplin;‏ 19 בינואר 19434 באוקטובר 1970) הייתה זמרת בלוז רוק אמריקנית, מראשונות כוכבות הרוק'נרול. בסוף שנות ה-60, בתחילת הקריירה שלה, היא הייתה הסולנית של להקת הרוק פסיכדלי "Big Brother and the Holding Company", ולאחר מכן היא הצטרפה להרכבים אחרים כגון "The Kozmic Blues Band" ו-"Full Tilt Boogie Band". היא הפכה למוכרת בזכות פסטיבלים כמו פסטיבל וודסטוק. ג'ופלין אומנם הוציאה רק חמישה סינגלים במהלך חייה, אך שיריה הפכו פופולריים במשך השנים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ופלין ב-1969

ג'ניס ג'ופלין נולדה בבית החולים St. Mary בפורט ארתור שבטקסס, ארצות הברית, למשפחה נוצרית. אמה הייתה דורות'י, מרצה במכללה, ואביה היה סת', מהנדס במפעל לשמן. היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון תומאס ג'פרסון בשנת 1960. במהלך לימודיה הייתה שנואה על ידי חלק גדול מתלמידי בית הספר, עקב אמונתה בשוויון זכויות לשחורים ולבנים. למדה באוניברסיטת טקסס באוסטין, אך נשרה בטרם עת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך לימודיה החלה ג'ופלין לשיר בלוז ופולק עם חברים.

בשנת 1963 עברה מטקסס לסן פרנסיסקו, ובמשך תקופה מסוימת עבדה לעיתים קרובות כזמרת פולק. בסן פרנסיסקו הלכה וגברה צריכת הסמים שלה, והייתה ידועה כמכורה לסמים ממריצים וצורכת קבועה של הרואין. במהלך כל הקריירה שלה הייתה שתיינית כבדה, וסימן ההיכר שלה היה ליקר מסוג "סאות'רן קומפורט".

להקת Big Brother & The Holding Company[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהייה בפורט ארתור לצורך התאוששות, חזרה ג'ופלין לסן פרנסיסקו בשנת 1966, והצטרפה ללהקת "Big Brother & The Holding Company", להקה שהתחילה לצבור מוניטין בקהילת ההיפים המתפתחת של הייט אשבורי. הלהקה חתמה חוזה עם חברת תקליטים קטנה בשם Mainstream Records והוציאה אלבום בשנת 1967. הסינגלים הראשונים שהוציאו נכשלו, והאלבום לא היווה הצלחה עד הוצאת האלבום השני.

הפריצה הגדולה של הלהקה באה עם הופעתם בפסטיבל הפופ של מונטריי, שבו ביצעה הלהקה את שירה של ביג מאמא ת'ורנטון, "Ball and Chain". אלבומם "Cheap Thrills" שיצא ב-1968 בשילוב ההופעה במונטריי, הפך את ג'ופלין לאחת מכוכבות המוזיקה המובילות של סוף שנות ה-60.

קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתה מלהקת Big Brother, הקימה ג'ופלין להקת ליווי חדשה בשם Kozmic Blues Band, והוציאה איתם ב-1969 את אלבומה השלישי "!I Got Dem Ol' Kozmic Blues Again Mama". בשנה זו גם הופיעה בפסטיבל וודסטוק, ההרכב התקבל באדישות והתפרק במהרה.

בהמשך, הרכיבה ג'ופלין הרכב חדש בשם Full Tilt Boogie Band, שנחשב להרכב הליווי הטוב ביותר איתו עבדה. עם הרכב זה הוציאה את אלבומה הרביעי והאחרון, "Pearl", בשנת 1971. אלבום זה היה האלבום הנמכר ביותר במהלך הקריירה הקצרה שלה, ובין השאר הופיע בו השיר "Me & Bobby McGee", ביצוע של ג'ופלין לשירו של כריס כריסטופרסון שהפך לסינגל המצליח ביותר שלה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ניס ג'ופלין הספיקה להקליט ארבעה אלבומי אולפן עד מותה, ומשנת 1991 נמכרו 7.8 מיליון עותקים מכלל אלבומיה:

  • Big Brother & The Holding Company - אלבום הנקרא על שם הלהקה שאליה הצטרפה ג'ופלין. יצא בשנת 1967 בחברת Mainstream.
  • Cheap Thrills - אלבומה השני, אותו הוציאה גם כן עם להקת Big Brother. יצא בשנת 1968 בחברת התקליטים Columbia Records.
  • I Got Dem Ol' Kozmic Blues Again Mama - אלבום זה הוציאה ג'ופלין עם להקת Kozmic Blues Band. יצא בשנת 1969 בחברת התקליטים Columbia Records.
  • Pearl - אלבומה האחרון של ג'ופלין, שהוקלט עם ה-Full Tilt Boogie Band. אלבום זה, שיצא בשנת 1971, לא נשלם והוא מכיל קטע אינסטרומנטלי שהיא לא הספיקה לשיר בו. האלבום נקרא "Pearl", כינוי בו כונתה ג'ופלין. גם אלבום זה יצא בחברת Columbia Records.

בנוסף לאלה, יצאו מספר אלבומי הופעות ואלבומי אוסף רבים, כשהאחרון והמקיף שבהם הוא "The Essential Janis Joplin".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות יחסיה עם גברים היו בולטות בעיקר עם קריס קריסטופרסון, פיטר דה-בלנק ועוד. היו לה גם מערכות יחסים שונות עם נשים והייתה ביסקסואלית. היא תמכה בזכויות הלבנים והשחורים ועל כך זכתה לשנאה בקרב חבריה לבית הספר. בנוסף, הייתה מכורה לסמים ובעיקר להרואין. מערכת היחסים הארוכה ביותר שלה הייתה עם היפית ומכורת הרואין נוספת בשם ג'יי וויטאקר.

ב-1968 היא רכשה פורשה שנצבעה בצבעים פסיכדליים לאור התקופה. המכונית נמכרה ב-2015 בעבור 1.76 מיליון דולר. בנוסף אהבה להצטלם כאשר היא ערומה כמעט לגמרי, ואף שברה בקבוק זכוכית על ראשו של ג'ים מוריסון שגם הוא מת כמוה בגיל 27.[1]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתה על האלבום הרביעי מתה ג'ופלין כתוצאה ממנת יתר של הרואין טהור. היא מתה בחדרה במלונית בלוס אנג'לס ב-4 באוקטובר 1970, בת 27 בלבד (ובכך הצטרפה ל"מועדון 27"). הדברים האחרונים שהספיקה להקליט היו השיר "Mercedes Benz", וברכת יום הולדת לג'ון לנון, שהקליטה ב-1 באוקטובר. מותה של ג'ופלין הכה את עולם המוזיקה בתדהמה, בעודו אבל על בן גילה, ג'ימי הנדריקס, שמת בנסיבות דומות רק כשלושה שבועות קודם לכן.

גופתה של ג'ופלין נשרפה בווסטווד, קליפורניה, ואפרה פוזר באוקיינוס השקט. האלבום שעליו עבדה באותו זמן, "Pearl", יצא כשישה חודשים לאחר מותה וכלל ביצוע מוזיקלי לשירו של ניק גרבניטס, "Buried Alive In the Blues", שג'ופלין לא הספיקה לשיר בו והוא מושמע באלבום כקטע אינסטרומנטלי.

לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 5 amazing things you didn't know about Janis Joplin, Happy Mag, ‏2020-01-18 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ יואב קוטנר, ג'ניס ג'ופלין - 40 שנה למותה
  3. ^ פרח משוגע, בביצוע אנסמבל ילדות גדולות, סרטון באתר יוטיוב עם הקדשה של רחל שפירא.
  4. ^ אמיר שוורץ, יותר משהייתה סמל מוזיקלי נשי בשנות ה-60, ג'ניס ג'ופלין היא החמצה אדירה, באתר ynet, 20 בינואר 2023