גרירה (בלשנות)

גרירה או גררה היא תופעה פונולוגית הקיימת בניבים עבריים, שבה מילה אחת בניב משפיעה על המילה האחרת וגוררת אותה להגייה משובשת התואמת את צורת הגייתה של חברתה. זהו למעשה סוג של הידמות במצב של חציצה.

סיבת התופעה: הקושי הפונטי להגות שתי צורות שונות של שני מרכיבים צמודים של ניב.

גרירה אחורנית (רגרסיבית): למרות שהמילה הראשונה אמורה להיות הדומיננטית ולהשפיע על צורת הגייתה של חברתה הבאה בעקבותיה, ברבים ממקרי הגרירה הלשונית משפיעה המילה השנייה למפרע על השינוי הצורני של הראשונה.

מקור בתנ"ך

"אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ" (שמואל ב ג, כה), במקום: מְבוֹאֶךָ. ואכן, הכתיב הוא מְבוֹאֶךָ, כפי העברית התקנית.

הרד"ק עמד על התופעה וכתב: "מבואך - כן כתיב, וקרי מובאך. הכתיב כמשפטו, כדרך נחי העי"ן, והקרי הוא לזווג המילות, והוא מנהג הלשון במקומות הרבה לשנות התנועות מפני הזיווג. ובמובאך הקרי נהפך עי"ן הפועל לפ"א הפועל".

דוגמאות גרירה בניבים עבריים

• כַּבְּדֵהוּ וְחַשְׁדֵהוּ – במקום כַּבְּדֵהוּ וְחוֹשְׁדֵהוּ
• לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר – במקום: לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר
• לֹא מִדֻּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ - במקום: לֹא מִדִּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ
• סַלְתָּה וְשַׁמְנָה – במקום: סָלְתָה (קרי: סוֹלְתָה) וְשַׁמְנָה