דוד ברונשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד ברונשטיין
Дави́д Ио́нович Бронште́йн
1924 ‏- 2006 (בגיל 82)
הישג בולט היה מס' 1 בעולם במהלך 1951- 1950
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1951
מד כושר מרבי 2792 (יולי 1951)
ארצות מגורים ברית המועצות,רוסיה

דוד יונוביץ' ברונשטיין (רוסית: Дави́д Ио́нович Бронште́йн; ‏19 בפברואר 1924 - 5 בדצמבר 2006), שחמטאי יהודי אוקראיני, רב אמן, פעמיים אלוף ברית המועצות בשחמט. ב-1951 התמודד על התואר העולמי מול מיכאיל בוטביניק אך לא זכה בו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברונשטיין נולד בבילה צרקווה, לא הרחק מקייב. בצעירותו היה תלמידו של אמן השחמט אלכסנדר קונסטנטינופולסקי. התקדמותו לצמרת עולם השחמט הושגה בשנות הארבעים והעלתה אותו על המסלול לאליפות העולם: זכייה בטורניר בין-אזורי ב-1948 ולאחר מכן, בטורניר המועמדים של 1950. הוא סיים את הטורניר שנערך בבודפשט במקום ראשון משותף עם חברו הטוב אייזק בולסלבסקי, גם הוא יהודי אוקראיני. בולסלבסקי היה אביה של טטיאנה, אותה נשא ברונשטיין לאישה שנים רבות לאחר מכן. בדו-קרב שנערך במוסקבה גבר ברונשטיין על בולסלבסקי וקנה בכך את הזכות לקרוא תיגר על תוארו העולמי של בוטביניק. בולסלבסקי המנוצח שימש לאחר מכן כעוזרו של ברונשטיין לקראת הדו-קרב על אליפות העולם.

ברונשטיין - בוטביניק 1951[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 נערך במוסקבה דו-קרב בן 24 משחקים על אליפות העולם. כדי לזכות בכתרו של בוטביניק, היה זקוק ברונשטיין ל-12.5 נקודות. לאחר שניצח את המשחקים ה-21 וה-22, עמד מאזנו על 11.5 נקודות, אולם הוא הפסיד את המשחק ה-23 ולא הצליח להשיג יותר מתיקו באחרון. כך הסתיימה ההתמודדות כולה בתיקו 12-12, תוצאה שעל פי כללי ההתמודדות הותירה את בוטביניק אלוף העולם. הועלו טענות לפיהן ברונשטיין אולץ להפסיד את המשחק ה-23 לבוטביניק שהיה גיבור לאומי באותה תקופה (על אף שברונשטיין הכחיש אותן).

הרבה דובר בעולם השחמט על חשדות להתערבות בלתי ספורטיבית בתוצאות הדו-קרב. בוטביניק הרוסי היה נציגו ויקירו של ממסד השחמט הסובייטי רב העוצמה, בעוד שברונשטיין לא הלך תמיד בתלם המפלגתי, כפי שמעיד סירובו לגנות ב-1976 את ויקטור קורצ'נוי שערק למערב. סירוב זה עלה לו בשלילת קצבתו הממשלתית לשנה ובאיסור על יציאתו לתחרויות בחו"ל במשך עשר שנים לאחר מכן. ברונשטיין עצמו מעולם לא אישר שאולץ להפסיד לבוטביניק באופן לא ספורטיבי. כל שהיה מוכן לומר הוא שהופעל עליו "לחץ פסיכולוגי חזק".‏[1]

ברונשטיין זכה בטורנירים רבים, אולם הוא לא קיבל הזדמנות נוספת להתמודד על התואר העולמי. בתחרות המועמדים שנערכה בציריך ב-1953 שוב נפוצו שמועות כאילו הוא ופאול קרס האסטוני אולצו להסכים לתוצאות תיקו מהירות מול השחקנים הרוסים אך להיאבק בכל כוחם בשחקני המערב, כל זה כדי לסייע לוסילי סמיסלוב לנצח, כפי שאכן עשה.

באולימפיאדות השחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שסבל מיחס לא אידאלי מבחינתו מצד מוסדות השחמט הסובייטי, הוא ייצג את ברית המועצות נאמנה בארבע אולימפיאדות רצופות (1952 - 1958) ובכולן זכה בפרסים אישיים על הישגיו. במסגרת האולימפיאדות הפסיד רק משחק אחד מ-49 ששיחק בסך הכל.

שנה לוח קבוצה מד יכולת נקודות תוצאות  % מקום
1952 3 ברית המועצות 8 מ-10 7+ 2= 1- 80 1 קבוצתי, 1 אישי
1954 3 ברית המועצות 10.5 מ-14 7+ 7= 0- 75 1 קבוצתי, 2 אישי
1956 4 ברית המועצות 11 מ-13 9+ 4= 0- 84.6 1 קבוצתי, 1 אישי
1958 4 ברית המועצות 9.5 מ-12 7+ 5= 0- 79.2 1 קבוצתי, 1 אישי

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה הערות
1950 מוסקבה אייזק בולסלבסקי 7.5 מ-14 ניצחון
1951 מוסקבה מיכאל בוטביניק 12 מ-24 הפסד - קרב על תואר אלוף עולם
1953 מוסקבה סמיון פורמן 1 מ-2 ניצחון
1966 מוסקבה מיכאל טל 2.5 מ-5 תיקו
1970 לנינגרד ויקטור קורצ'נוי 5 מ-7 ניצחון

סגנון משחקו ותרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הלוח היה ברונשטיין ידוע כשחקן יצירתי, כמי שמחפש את ההתקפה בכל עת. רב האמן האמריקאי יאסר סיראוואן דימה אותו במשחקו ללהטוטן שמהלך על חבל דק. הוא אף היה בעל חידושים רבים ובר סמכא בפתיחות. בין השאר כתב ספר ידוע על פתיחת ההודית של המלך ותרם לעלייה בפופולריות שלה בקרב שחקנים.

בטור הקבוע שכתב על שחמט בעיתון איזווסטיה, כמו גם בספריו, התבלט בכך שהעביר לקוראיו את הרעיונות שמאחורי המהלכים ששיחקו האמנים, במקום לצלול לניתוח ארכני המתפצל לעשרות קווי משחק תאורטיים, שלא שוחקו בפועל.

הוא הרבה לשחק מול מחשבים, עוד בראשית דרכו של השחמט הממוחשב. כמו כן האמין בצורך להאיץ את המשחק ואף המציא שעון שחמט דיגיטלי, אשר בגרסתו העניק לשחקנים שיהוי מסוים בכל מהלך, שלא מצטבר לתורות הבאים אך מאפשר לשחקן להמשיך לבצע מהלכים מהירים גם בתום הזמן הקצוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדריק פרידל, דוד ברונשטיין, 1924 - 2006, ChessBase ‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי גרסה אחת מה שעמד מאחורי ההתנגדות הסובייטית להצלחתו של ברונשטיין הייתה קרבת משפחה בינו לבין טרוצקי. ברונשטיין עצמו, בספרו האוטוביוגרפי "שוליית הקוסם" (1995) כתב כי לא ידועה לו קרבה כזו.