פאול קרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאול קרס
Paul Keres
7 בינואר 1916 ‏- 5 ביוני 1975 (בגיל 59)
Paul Keres.jpg
הישג בולט היה מס' 2 בעולם בתקופות שונות בשנים 1943 - 1960
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1950
מד כושר מרבי 2786 (מרץ 1947)
ארצות מגורים אסטוניה,ברית המועצות

פאול קרסאסטונית: Paul Keres)‏ (7 בינואר 1916, נרבה, אסטוניה - 5 ביוני 1975, הלסינקי, פינלנד) שחמטאי אסטוני-סובייטי בדרגת רב אמן.

קרס החמיץ חמש פעמים הזדמנות להתמודדות על כתר אליפות העולם בשחמט. הוא ניצח בשנת 1938 את תחרות AVRO, ניצחון שהוביל למשא ומתן על התמודדות מול אלוף העולם אלכסנדר אלכין אך הדו-קרב לא התקיים משום פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוא החמיץ ארבע הזדמנויות נוספות בתחרויות המועמדים על אליפות העולם.

מסיבות אלו, ולאור התוצאות המעולות שהשיג בתחרויות רבות, מבקרים רבים רואים בקרס את השחקן החזק ביותר שלא הפך לאלוף עולם. הוא כונה "נסיך הכתר של השחמט". אלכסנדר אלכין החמיא לו פעם ואמר: "את קרס יש לנצח שלוש פעמים: פעם בפתיחה, פעם במציעה ופעם בסיום".

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס למד לראשונה על משחק השחמט מאביו ומאחיו הבכור. משום שבעירו הקטנה היו ספרי שחמט מועטים, למד קרס את שיטת הרישום השחמטאית מחידות שחמט שפורסמו בעיתונים היומיים, ובנה לעצמו אוסף בכתב ידו של למעלה מ-1000 משחקים. ‏‏‏[1] בתחילת פעילותו השחמטאית הוא נודע בזכות סגנונו המבריק וההתקפות החריפות שיזם.

שלוש פעמים זכה באליפות בתי הספר באסטוניה, בשנים 1930, 1932 ו-1933. משחקו הבשיל לאחר ששיחק משחקים רבים בשחמט בהתכתבות בהיותו תלמיד תיכון. משנת 1937 ועד 1941 קרס למד מתמטיקה באוניברסיטת טרטו וייצג את המוסד בכמה תחרויות בין-אוניברסיטאיות.

תחרויות לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס זכה באליפות אסטוניה בפעם הראשונה בשנת 1935. הוא חלק מקום ראשון-שני עם גונאר פרידמן וניצח בדו-קרב מולו לקביעת המנצח +2 -1 =0 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו). באפריל 1935 ניצח קרס בדו-קרב את פליקס קיברמן, אחד מאמני השחמט המובילים בטרטו +3 -1 =0.

בתחרות הלסינקי בשנת 1935 הגיע קרס למקום השני לאחר פאולין פרידמן עם 6.5/8 (+6 =1 -1). קרס ניצח בתחרות טאלין בשנת 1936 עם 9/10 (+8 =2). הצלחתו הבינלאומית הראשונה של קרס הייתה בתחרות באד נאהיים בשנת 1936 שם חלק מקום ראשון שני עם אלכסנדר אלכין בתוצאה 6.5/9 (+4 =5) [1]. קרס התקשה בתחרות דרזדן באותה שנה וחלק שם מקום 8-9 עם +2 =3 -4 אך כתב שלמד שיעור חשוב מתחרות זו [2]. קרס התאושש בתחרות זאנדוורט בשנת 1936 שם חלק מקום 3-4 (+5 =3 -3). לאחר מכן הגן על תוארו כאלוף אסטוניה בדו-קרב שהסתיים בתיקו מול פול פליקס שמידט (+3 =1 -3).

עבור קרס שנת 1937 הייתה שנה מוצלחת ביותר. הוא ניצח בתחרות טאלין עם 7.5/9 (+6 =3 -0). לאחר מכן חלק מקום 1-2 בתחרות מרגייט יחד עם ראובן פיין בתוצאה 7.5/9 (+6 =3 -0), נקודה וחצי לפני אלכסנדר אלכין. בתחרות אוסטנד חלק קרס מקום 1-3 עם ראובן פיין והנרי גרוב עם 6/9 (+5 =2 -2) [3]. קרס שלט בתחרות פראג שם ניצח עם 10/11 (+9 =2). לאחר מכן ניצח בתחרות תמאטית בווינה עם 4.5/6 (+4 =1 -1). כל המשחקים החלו במסעים 1. ד4 פו6 2. פו3 פה4 (הגנת דורי). קרס חלק מקום 4-5 בתחרות קמרי עם (+8 =7 -2) מחצית הנקודה לאחר שלושת המנצחים סאלו פלור, ולדימיר פטרוב ושמואל רשבסקי [4]. לאחר מכן חלק מקום 2-4 בתחרות פרנו עם 4.5/7 (+3 =3 -1). שרשרת הצלחות אלו זיכתה אותו בהזמנה לתחרות היוקרתית בזמרינג באדן בשנת 1937. בתחרות זו ניצח עם 9/14.

זמרינג באדן 1937
01 02 03 04 05 06 07 08 09 תוצאה
1 פאול קרס x ½½ ½½ 10 ½1 10 ½1 11 9
2 ראובן פיין ½½ x ½½ ½½ ½½ ½½ 8
3 חוסה ראול קפבלנקה ½½ ½½ x ½½ ½0 ½1 ½½ 7.5
4 שמואל רשבסקי 01 ½½ ½½ x ½½ 11 ½0 10 7.5
5 סאלו פלור ½½ ½0 ½½ x ½½ 7
6 אריך אליסקסיס 10 ½½ 00 x ½0 6
7 ויאצ'סלאב רגוזין ½0 ½0 ½1 ½½ x 6
8 ולדימיר פטרוב 00 10 ½0 x 5

קרס חלק מקום שני בתחרות הייסטינגס 1937/38 עם 6.5/9 (+4 =5 -0), חצי נקודה אחרי שמואל רשבסקי, והגיע למקום השני גם בתחרות נורדוויק 1938 עם 6.5/9 (+4 =5 -0)(אחרי אריך אליסקסיס). ב-1938 קרס סיים בתיקו דו-קרב מול גדעון סטולברג בסטוקהולם 4-4 (+2 =4 −2).

בשנת 1938 חלק קרס מקום ראשון עם ראובן פיין, בתחרות העל AVRO, שהתקיימה במספר ערים בהולנד.

תחרות AVRO 1938
מספר שם 1 2 3 4 5 6 7 8 תוצאה
1 פאול קרס XX 1= == == 1= == 1= == 8.5
2 ראובן פיין 0= XX 1= 10 10 11 == 1= 8.5
3 מיכאל בוטביניק == 0= XX =0 1= 1= =1 == 7.5
4 מקס אויבה == 01 =1 XX 0= 0= 01 1= 7
5 שמואל רשבסקי 0= 01 0= 1= XX == == 1= 7
6 אלכסנדר אלכין == 00 0= 1= == XX =1 =1 7
7 חוסה ראול קפבלנקה 0= == =0 10 == =0 XX =1 6
8 סאלו פלור == 0= == 0= 0= =0 =0 XX 4.5

קרס זכה בהתרת נקודות משום שבמשחקים ביניהם ניצח 1.5-0.5. היה צפוי שהמנצח בתחרות יהיה המתמודד על תואר אליפות העולם בדו-קרב מול אלכסנדר אלכין, אך פרוץ מלחמת העולם, ובמיוחד כיבוש אסטוניה על ידי ברית המועצות בשנים 1940-1941 הביאו את המשא ומתן עם אלכין לסיומו. קרס החל את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1938 וגם לעובדה זו היה חלק בכישלון המשא ומתן. קרס התקשה בתחרות לנינגרד-מוסקבה שם סיים במקום 12-13. קרס כתב כי לא היה לו די זמן להתכונן לאירוע כה חזק, אך הוא התאושש לאחר מכן וניצח בתחרות מרגייט 1939 עם 7.5/9 (+6 =3 -0).

תחרות מרגייט 1939
01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה
1 פאול קרס x ½ ½ 1 ½ 1 1 1 1 1 7.5
2 חוסה ראול קפבלנקה ½ x ½ 1 ½ ½ 1 ½ 1 1 6.5
3 סאלו פלור ½ ½ x 0 ½ 1 1 1 1 1 6.5
4 ג'ורג' אלן תומס 0 0 1 x ½ 1 ½ ½ ½ 1 5
5 סטיוארט מילנר ברי ½ ½ ½ ½ x 0 1 ½ ½ ½ 4.5
6 מיגל ניידורף 0 ½ 0 0 1 x 0 1 ½ 1 4
7 הארי גולומבק 0 0 0 ½ 0 1 x ½ ½ 1 3.5
8 אדוארד סרג'נט 0 ½ 0 ½ ½ 0 ½ x 1 0 3
9 ורה מנצ'יק 0 0 0 ½ ½ ½ ½ 0 x ½ 2.5
10 ג'ורג' ויטקרופט 0 0 0 0 ½ 0 0 1 ½ x 2

השתתפותו באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס שיחק בנבחרתה האולימפית של אסטוניה בשלוש אולימפיאדות רשמיות ובאחת בלתי רשמית (מינכן 1936). לאחר מלחמת העולם השנייה ייצג את ברית המועצות בשבע אולימפיאדות נוספות. הופעתו המוצלחת באולימפיאדת 1935, בלוח הראשון, הפכה אותו לכוכב נערץ בזכות סגנונו המרשים. הצלחתו זו נתנה לו את הביטחון להתמודד בזירה הבינלאומית.

בשנת 1935, באולימפיאדה השישית שהתקיימה בורשה, בלוח הראשון השיג תוצאה של +11 -5 =3 בין השאר ניצח את ולדימיר פטרוב, ארנסט גרינפלד, ויליאם וינטר, גדעון סטולברג וסיים בתיקו עם ראובן פיין. [5]
בשנת 1936, באולימפיאדה הבלתי רשמית שהתקיימה במינכן, בלוח הראשון השיג תוצאה של +12 -1 =7 בין השאר ניצח את לאיוש שטיינר, קורט ריכטר, וסיה פירץ, גדעון סטולברג ואירו בוק [6]
בשנת 1937, באולימפיאדה השביעית שהתקיימה בסטוקהולם , בלוח הראשון השיג תוצאה של +9 -2 =4 בין השאר ניצח את קונל יוז אודונל אלכסנדר, וסיה פירץ, חוליו בולבוצ'אן ואת שמואל רשבסקי [7].
בשנת 1939, באולימפיאדה השמינית שהתקיימה בבואנוס איירס , בלוח הראשון השיג תוצאה של +12 -2 =5 בין השאר ניצח את גדעון סטולברג, משה צ'רניאק, ולדאס מיקאנס וסיים בתיקו עם חוסה ראול קפבלנקה ועם סבלי גריגורייביץ' טרטקובר [8]
בשנת 1952, באולימפיאדה העשירית שהתקיימה בהלסינקי , בלוח הראשון השיג תוצאה של +3 -2 =7 [9]
בשנת 1954, באולימפיאדה האחת עשרה שהתקיימה באמסטרדם , בלוח הרביעי השיג תוצאה של +13 -0 =1 בין השאר ניצח את הרמן פילניק [10]
בשנת 1956, באולימפיאדה השתים עשרה שהתקיימה במוסקבה, בלוח השלישי השיג תוצאה של +7 -0 =5 בין השאר ניצח את יונתן פנרוז [11]
בשנת 1958, באולימפיאדה השלוש עשרה שהתקיימה במינכן, בלוח השלישי השיג תוצאה של +7 -0 =5 [12]
בשנת 1960, באולימפיאדה הארבע עשרה שהתקיימה בלייפציג, בלוח השלישי השיג תוצאה של +8 -0 =5 [13]
בשנת 1962, באולימפיאדה החמש עשרה שהתקיימה בורנה , בלוח הרביעי השיג תוצאה של +6 -0 =7 [14]
בשנת 1964, באולימפיאדה השש עשרה שהתקיימה בתל אביב , בלוח הרביעי השיג תוצאה של +9 -1 =2 [15]

באולימפיאדות בהן השתתף קיבל קרס 7 מדליות זהב קבוצתיות (עם נבחרת ברית המועצות) , חמש מדליות זהב אישיות ומדליית ארד אישית אחת. בייצגו את אסטוניה קיבל קרס מדליית ארד קבוצתית ומדליית כסף אישית. בסך הכל קיבל 15 מדליות. מדליית זהב אישית נוספת קיבל על השגיו באולימפיאדה הבלתי רשמית שהתקיימה במינכן.

בנוסף לאולימפיאדות אלו השתתף קרס כנציג ברית המועצות למשחקים האירופאיים.

בשנת 1957, במשחקים שהתקיימו בווינה, שיחק קרס בלוח השני והשיג תוצאה של +1 -0 =4. ניצחונו היחיד היה על לודק פאכמן. [16]
בשנת 1961, במשחקים שהתקיימו באוברהאוזן, שיחק קרס בלוח השלישי והשיג תוצאה של +4 -0 =4 בין השאר ניצח את ולסטימיל הורט וגדעון ברצה [17]. בשנת 1970, במשחקים שהתקיימו בקפבנברג, שיחק קרס בלוח השמיני והשיג תוצאה של +5 -0 =0 [18].

בשלושת האירועים זכה קרס בשלוש מדליות זהב אישיות ובשלוש מדליות זהב קבוצתיות ובכך העלה את מנין המדליות שקיבל באירועים קבוצתיים אלו ל-22.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה קרס בבואנוס איירס, במשחקי האולימפיאדה לשחמט. הוא נשאר לאחר תום האולימפיאדה ושיחק בתחרות בינלאומית של בואנוס איירס שם חלק מקום ראשון עם מיגל ניידורף בתוצאה 8.5/11 (+7 =3 -1).

האירוע הבא בו השתתף היה דו-קרב של 14 משחקים עם אלוף העולם לשעבר מקס אויבה שהתקיים בחודשים דצמבר 1939 - ינואר 1940. קרס הצליח לנצח 7.5-6.5 (+6 =3 -5) במה שנחשב כהישג יוצא מן הכלל, משום שמקס אויבה היה עדיין במלוא כוחו, וכאלוף עולם לשעבר היה לו ניסיון רב בהרבה מלקרס בדו-קרבות.

אסטוניה סופחה באופן רשמי לברית המועצות ב-6 באוגוסט 1940. קרס שיחק באליפות ברית המועצות בפעם הראשונה בחייו והגיע בתחרות זו למקום הרביעי (+9 =6 -4). (ניצחו: אנדור לילינטל ואיגור בונדרבסקי עם 13.5/19). באליפות זו, ה-12 במספר, היה הרכב שחקנים חזק בצורה בלתי רגילה, והאלוף הקודם, מיכאל בוטביניק הגיע למקום השישי עם 11.5. [19] התאחדות השחמט הסובייטית ארגנה את "האליפות האבסולוטית של ברית המועצות" בשנת 1941, כאשר ששת הראשונים באליפות ברית המועצות הוזמנו להתחרות זה מול זה ארבע פעמים. [20]. בתחרות זו ניצח מיכאל בוטביניק עם 13.5/20 וקרס סיים במקום השני עם 11/20, לפני ואסילי סמיסלוב, יצחק בולסלבסקי, אנדור לילינטל ואיגור בונדרבסקי.

לאחר הפלישה של הנאצים לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 נשלטה אסטוניה על ידי הגרמנים. בשנים 1942 ו-1943 שיחקו קרס ואלכסנדר אלכין בארבע תחרויות שאורגנו על ידי ארהרדט פוסט נשיא ה-Grossdeutscher Schachbund הנאצי. אלכין ניצח בתחרות זלצבורג שהתקיימה ביוני 1942, בתחרות מינכן שהתקיימה בספטמבר 1942 (האליפות הראשונה של אירופה) ובתחרות פראג שהתקיימה באפריל 1943. בכל התחרויות האלו הגיע קרס למקום השני אחרי אלכין. בתחרות זלצבורג שהתקיימה ביוני 1943 חלקו השניים את המקום הראשון עם 7.5/10.

במהלך מלחמת העולם השנייה שיחק קרס בתחרויות שחמט נוספות. הוא ניצח את כל 15 משחקיו באליפות אסטוניה שהתקיימה בטאלין בשנת 1942 וניצח בכל חמשת משחקיו בתחרות פוזן בשנת 1943 [21]. קרס ניצח גם באליפות אסטוניה שהתקיימה בטאלין בשנת 1943 ובתחרות מדריד בשנת 1944 עם 13/14 (+12 =2 -0). קרס הגיע שני, בשחקו מחוץ למניין באליפות שבדיה בשנת 1944 (ניצח: שטיג לונדהולם). קרס ניצח בדו-קרב את פולקה אקסטרום 5-1 (+4 =2 -0).

נסיבות מסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומה של מלחמת העולם השנייה הציבה את קרס בנסיבות מסוכנות. במהלך המלחמה ארץ מולדתו - אסטוניה - נשלטה לסרוגין על ידי הסובייטים, הגרמנים ושוב הסובייטים. קרס השתתף במספר תחרויות שחמט באירופה תחת הכיבוש הגרמני, וכאשר הסובייטים כבשו מחדש את אסטוניה הוא ניסה להימלט, ללא הצלחה. כתוצאה מכך השלטונות הסובייטים והק.ג.ב. הטרידו והציקו לקרס, שחשש לחייו. למרבה מזלו, הצליח קרס למנוע את הגלייתו לסיביר או גורל גרוע מזה, כפי שנפל בחלקו של ולדימיר פטרוב, אך חזרתו לזירת השחמט הבינלאומית עוכבה במספר שנים, למרות כושרו המעולה. קרס ניצח בתחרות ריגה 1944/45 עם 10.5/11 [22]. מסיבות פוליטיות נמנעה השתתפותו מעשרת חברי הקבוצה הסובייטית לתחרות הרדיו מול ארצות הברית בשנת 1945 וכן לא ניתן לו להשתתף בתחרות הראשונה המשמעותית לאחר המלחמה, גרוניגן 1946 בה ניצח בוטביניק לפני אויבה וסמיסלוב.

קרס ניצח באליפות אסטוניה 1945 עם 13/15 (+11 =4 -0) לפני חמישה שחקנים סובייטים אורחים אלכסנדר קוטוב, אלכסנדר טולוש, אנדור לילינטל, ולדאס מיקאנס וסאלו פלור [23]. בשנת 1946 ניצח בתחרות טביליסי, כשחקן מחוץ למניין באליפות גאורגיה עם תוצאה מעולה של 18/19, לפני ולדאס מיקאנס ואלוף העולם לעתיד טיגראן פטרוסיאן. [24]

קרס חזר לזירה הבינלאומית בשנת 1946 בדו-קרב על גבי הרדיו מול אנגליה, והמשיך לשחק בכושר מעולה בשנה זו ובשנת 1947. גם לאחר שחזר לחיים נורמליים (באופן יחסי) משחקו ברמה הגבוהה הושפע ממעמדו כזר בברית המועצות, והגברת הלחץ עליו כאשר היה צריך לשחק תחת עינם הפקוחה של השלטונות הסובייטים והק.ג.ב. לא תרמה לשלוותו.

מועמדויות לאליפות העולם 1965-1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגם שקרס השתתף בתחרות 1948 לקביעת אלוף העולם לאחר מותו של אלוף העולם אלכסנדר אלכין בשנת 1946 רמת משחקו הייתה רחוקה משיאו. בתחרות השתתפו חמישה שחקנים בלבד: מיכאל בוטביניק, ואסילי סמיסלוב, קרס, שמואל רשבסקי ומקס אויבה. (ראובן פיין הוזמן גם כן אך דחה את ההזמנה). כל שחקן שיחק חמישה משחקים מול כל אחד מהאחרים. קרס סיים שלישי עם 10.5/20, כאשר בעימות בינו לבין מיכאל בוטביניק הפסיד את ארבעת המשחקים הראשונים וניצח רק במשחק האחרון, כאשר תוצאת התחרות כבר נקבעה. תוצאה חריגה זו העלתה חשדות שקרס אולץ "לזרוק" את המשחקים כדי לאפשר לבוטביניק לנצח את התחרות. היסטוריון השחמט טיילור קינגסטון חקר את כל העדויות הקיימות והסיק כי שלטונות השחמט הסובייטים נתנו לקרס רמזים עבים כי אל לו להפריע לניסיונו של בוטביניק לנצח באליפות העולם. [25] [26] [27] ‏‏‏[2] בוטביניק גילה זאת בערך במחצית התחרות ומחה נמרצות על כך, ובכך הכעיס את הגורמים הסובייטים. קרס ככל הנראה לא הפסיד בכוונה משחקים לבוטביניק. עדויות שפורסמו במסמכים המצוטטים מעלה, מאששות הלחצים על קרס ועל כך כי בוטביניק ידע על כך.

הנה דוגמה ליכולתו במשחק מול מקס אויבה, המשחק התקיים ב-11.4.1948:

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png צריח שחור מלך שחור Chess d44.png
7 pl    }}}} Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור רגלי שחור
6 רגלי שחור Chess d44.png רגלי שחור רץ שחור Chess l44.png מלכה שחורה פרש שחור Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן רץ שחור Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן
1 צריח לבן Chess l44.png רץ לבן Chess l44.png מלכה לבנה Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

קרס, בשחור, זיהה כאן אפשרות טקטית מרהיבה: ר:ו4!! 20. ז:ו4 פ:ו4 21. פדו3 פה2+ 22. מז2 ח6!

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png צריח שחור מלך שחור Chess d44.png
7 pl    }}}} Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png
6 רגלי שחור Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png מלכה שחורה Chess l44.png רגלי שחור
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן רץ שחור Chess d44.png פרש לבן Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן Chess l44.png Chess d44.png פרש שחור Chess d44.png מלך לבן רגלי לבן
1 צריח לבן Chess l44.png רץ לבן Chess l44.png מלכה לבנה Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

ואויבה נכנע שלושה מסעים מאוחר יותר.המשחק כולו בהערת השוליים הבאה.

‏‏[3]

קרס הגיע למקום השני (או חלק מקום שני) בארבע תחרויות מועמדים (1953, 1956, 1959, 1962) ובכך היה לשחקן שהגיע למקום השני מספר פעמים רב ביותר. בתחרות המועמדים בשנת 1950 שהתקיימה בבודפשט הגיע במקום הרביעי, אחרי דוד ברונשטיין ויצחק בולסלבסקי עם 9.5/18 (+3 =13 -2).
בשנת 1953 בתחרות ציריך, חלק מקום 2-4 עם דוד ברונשטיין ושמואל רשבסקי עם 16/28 (+8 =16 -4), שתי נקודות אחרי ואסילי סמיסלוב. [28]
בתחרות המועמדים שהתקיימה באמסטרדם בשנת 1956 הגיע קרס למקום השני עם 10/18 (+3 =14 -1), נקודה וחצי אחרי ואסילי סמיסלוב.
בתחרות המועמדים שהתקיימה ביוגוסלביה בשנת 1959 הגיע קרס למקום השני עם 18.5/28 (+15, =7, -6). לקרס היו תוצאות חיוביות או שוות מול כל המתחרים, כולל 3-1 מול מנצח התחרות מיכאל טל אך טל צבר 14.5/16 מול ארבעת האחרונים בטבלה.
בתחרות המועמדים שהתקיימה בקוראסאו בשנת 1962 חלק קרס מקום 2-3 עם יפים גלר בצוברו 17/27 (+9 =16 -2) מחצית הנקודה אחרי טיגראן פטרוסיאן. באותה שנה ניצח קרס בדו-קרב מול יפים גלר על מקום בתחרות המועמדים לשנת 1965 בתוצאה 4.5-3.5 (+2 -1 =5). [29]
בתחרות המועמדים שהתקיימה בריגה בשנת 1965 הפסיד קרס בשלב רבע הגמר לזוכה בתחרות, בוריס ספסקי 6-4 (+2 -4 =4). זה ההפסד היחיד של קרס בדו-קרבות לאורך הקריירה הארוכה שלו.

אלוף ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס שלט במספר תחרויות לאחר תום מלחמת העולם השנייה. הוא ניצח באליפות ברית המועצות - תחרות חזקה מאוד - שלוש פעמים. בשנת 1947 הוא ניצח בלנינגרד, באליפות החמש עשרה של ברית המועצות עם 14/19 (+10 =8 -1) כאשר כל שחקני הצמרת מלבד בוטביניק השתתפו [30]. בשנת 1950, ניצח קרס באליפות ברית המועצות השמונה עשרה עם 11.5/17. [31] ועל הישגו זה חזר גם בשנת 1951, כאשר ניצח באליפות ברית המועצות התשע עשרה עם 12/17 והקדים את טיגראן פטרוסיאן, יפים גלר , ואסילי סמיסלוב, מיכאל בוטביניק ועוד רבים מצמרת השחמט הסובייטית. [32]

קרס הגיע למקום השני באליפות ברית המועצות ה-24 עם 13.5/21 לאחר המנצח מיכאל טל עם 14/21. [33]

באליפות ה-16 חלק מקום 6-9 עם 9.5/18 [34] (ניצחו: דוד ברונשטיין ואלכסנדר קוטוב עם 12 נקודות). באליפות ה-17 הגיע קרס למקום השמיני עם 11/19 (ניצחו: דוד ברונשטיין וואסילי סמיסלוב עם 13/19). [35]. באליפות העשרים חלק קרס מקום 10-11 עם 9.5/19 (ניצחו: מיכאל בוטביניק ומארק טיימנוב עם 13.5/19) [36]. באליפות ה-22 חלק קרס מקום 7-8 עם 11/19 (ניצחו: ואסילי סמיסלוב ויפים גלר עם 12/19) [37]. באליפות ה-26 חלק קרס מקום 7-8 עם 10.5/19 (המנצח: טיגראן פטרוסיאן עם 13.5/19) [38]. באליפות ה-29 חלק קרס מקום 8-11 עם 11/20 (המנצח: בוריס ספסקי עם 14.5/20) [39]. באליפות ה-33 הגיע קרס למקום השישי עם 11/19 (המנצח: ליאוניד שטיין) [40]. באליפות ה-41 חלק קרס מקום 9-12 עם 8/17 (ניצח: בוריס ספסקי עם 11.5/17) [41]

תחרויות חזקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס ניצח בתחרות פרנו בשנת 1947 עם 9.5/13 (+7 =5 -1) והקדים את אלכסנדר קוטוב, אנדור לילינטל, יצחק בולסלבסקי, דוד ברונשטיין , ואסילי סמיסלוב ועוד [42]. בתחרות סצאונו-זדרוי בשנת 1950 ניצח קרס עם 14.5/19 (+11 =7 -1) והקדים בנקודה את לאסלו סאבו וגדעון ברצה [43]. בתחרות בודפשט בשנת 1952 ניצח קרס עם 12.5/17 (+10 =5 -2) לפני מיכאל בוטביניק, יפים גלר, ואסילי סמיסלוב, גדעון סטולברג, לאסלו סאבו וטיגראן פטרוסיאן [44]. הניצחון בבודפשט, שהיה הניצחון הרביעי הרצוף בתחרויות חזקות מאוד עשוי להוות את שיא הקריירה השחמטאית של קרס. האמן ההונגרי אגון ורנוז שכתב שני ספרים על קרס מציין שבמועד התחרות היה קרס השחקן הטוב ביותר בעולם. ‏‏‏[4]

המשך הקריירה ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחרות פרנו בשנת 1947, תרם קרס תרומות משמעותיות כמארגן אירועי שחמט באסטוניה, זאת במקביל לתוצאות יוצאות מן נכלל שהמשיך להשיג בזירה הבינלאומית. קרס חלק מקום 1-2 בתחרות הייסטינגס 1954/55 עם ואסילי סמיסלוב עם 7/9 (+6 =2 -1) [45]. בשנת 1955 ניצח קרס בתחרות אימונים סובייטית בפרנו עם 9.5/10 [46]. קרס הגיע למקום השני בתחרות הבינאזורית שהתקיימה בגטבורג עם 13.5/20 אחרי דוד ברונשטיין עם 15/20 [47] [48]. קרס ניצח את וולפגאנג אונציקר בדו-קרב בהמבורג 6-2 (+4 =4 -0). קרס ניצח בתחרות מר-דל פלטה בשנת 1957 עם 15/17 לפני מיגל ניידורף ואלכסנדר קוטוב [49]. באותה שנה ניצח בתחרות סנטיאגו עם 6/7 לפני אלכסנדר קוטוב [50]. קרס ניצח בתחרות הייסטינגס 1957/58 עם 7.5/9 (לפני סבטוזר גליגוריץ') [51]. קרס חלק מקום 3-4 עם בובי פישר בצוברו 10.5/15 בתחרות ציריך 1959 (ניצח: מיכאל טל עם 11.5/15, שני סבטוזר גליגוריץ' עם 11/15) [52]. קרס הגיע למקום השלישי בתחרות סטוקהולם 1959/60 עם 7/9. הוא ניצח בתחרות פרנו בשנת 1960 עם 12/15 [53]. קרס ניצח בתחרות ציריך 1961 עם 9/11 לפני טיגראן פטרוסיאן [54]. בתחרות העילית בבלד 1961 חלק קרס מקום 3-5 עם 12.5/19 (+7 =11 -1) אחרי המנצח מיכאל טל עם 14.5/19 ובובי פישר עם 13.5/19 [55]. בתחרות גביע פיאטיגורסקי בשנת 1963 חלק קרס מקום ראשון-שני עם אלוף העולם טיגראן פטרוסיאן עם 8.5/14.

גביע פיאטיגורסקי 2-27 ביולי 1963
01 02 03 04 05 06 07 08 תוצאה
1 פאול קרס x ½½ ½0 11 00 ½1 11 8.5
2 טיגראן פטרוסיאן ½½ x ½½ ½½ ½½ 10 11 ½1 8.5
3 מיגל ניידורף ½½ x ½0 ½½ ½0 7.5
4 פריוריק אולפסון 00 ½½ x ½1 01 ½½ 7.5
5 שמואל רשבסקי 11 ½½ ½0 x ½½ ½1 7
6 סבטוזר גליגוריץ' ½0 01 ½½ ½½ x ½1 6
7 פאל בנקו 00 00 ½1 10 ½0 x 10 5.5
8 אוסקר פאנו ½½ ½0 10 x 5.5


בשנת 1964 קרס חלק עם איוו ניי מקום 1-2 בקורוס (ויק אן-זהה) עם 11.5/15 [56]. קרס חלק מקום ראשון שני עם אלוף העולם טיגראן פטרוסיאן בתחרות בואנוס איירס 1964 עם 12.5/17 [57]. בתחרות הייסטינגס 1964/65 ניצח קרס עם 8/9 [58]. קרס חלק מקום ראשון שני עם ולסטימיל הורט בתחרות מרינסקה לאזנה בשנת 1965 עם 11/15 [59]. קרס ניצח בתחרות סטוקהולם 1966/67 עם 7/9 [60] [61]. קרס חלק מקום 3-4 בתחרות ויניפג בשנת 1967 עם 5.5/9 (ניצחו: בנט לארסן וקלאוס דארגה עם 6/9) [62].

בשנת 1968 ניצח קרס בתחרות במברג עם 12/15, שתי נקודות לפני אלוף העולם טיגראן פטרוסיאן. קרס סיים במקום השני בתחרות לוהקוביצה בשנת 1969, עם 10.5/15 (ניצח: ויקטור קורצ'נוי) [63]. בתחרות טאלין 1969 חלק קרס מקום 2-3 עם איוו ניי בתוצאה 9/13 (ניצח: ליאוניד שטיין [64]. בתחרות וייק אנ זי 1969 חלק קרס מקום 3-4 עם 10.5/15 (ניצחו: יפים גלר ומיכאל בוטביניק) [65]. קרס ניצח בתחרות בודפשט 1970 עם 10/15 לפני לאסלו סאבו. ניצחונו של קרס 3-1 על בוריסלב איבקוב הביא את הניצחון לנבחרת ברית המועצות בדו-קרב מול נבחרת שאר העולם [66]. קרס חלק מקום 1-2 עם מיכאל טל בתוצאה 11.5/15 בתחרות טאלין בשנת 1971 [67]. קרס חלק מקום 2-3 עם מיכאל טל בתחרות פרנו 1971 עם 9.5/13 (ניצח: ליאוניד שטיין עם 10/13) [68]. קרס חלק מקום 2-4 בתחרות אמסטרדם 1971 עם 9/13 (ניצח: ואסילי סמיסלוב). קרס חלק מקום 3-5 בתחרות סרייבו 1972 עם 9.5/15 (ניצח: לאסלו סאבו). קרס הגיע למקום החמישי בתחרות סן אנטוניו 1972 עם 9.5/15 (ניצחו: טיגראן פטרוסיאן, לאיוש פורטיש ואנטולי קרפוב) [69].

בשנת 1973 חלק קרס מקום 3-6 בתחרות טאלין עם 9/15 (ניצח: מיכאל טל עם 12/15) [70]. התחרות הבינאזורית האחרונה בה השתתף קרס הייתה בפטרופוליס בשנת 1973, שם חלק מקום 12-13 עם 8/17 (ניצח: הנריקה מקינג) [71]. בריאותו של קרס התדרדרה והוא לא שיחק באירועים משמעותיים נוספים בשנת 1974 (למעט אליפות ברית המועצות שסוקרה בפיסקה הרלוונטית). התחרות החשובה האחרונה בה השתתף קרס הייתה ניצחונו בתחרות טאלין 1975, חודשים ספורים לפני מותו. קרס צבר 10.5/15 ללא הפסד, נקודה לפני אלוף העולם לשעבר בוריס ספסקי [72].

קרס מת מהתקפת לב בהלסינקי, פינלנד, בגיל 59 (לעתים כתוב כי הוא מת בונקובר, קנדה). מותו אירע בזמן שחזר לאסטוניה מתחרות שחמט בה ניצח בונקובר. מאז מותו נערכת בונקובר תחרות שחמט לזכרו, בשם "The Paul Keres Memorial Chess Tournament ". למעלה ממאה אלף אבלים עמדו באתר בו נקבר בטאלין, וצמרת הממשל כיבדה את זכרו במשמר כבוד. נשיא פיד"ה מקס אויבה ידידו הוותיק ויריבו על גבי הלוח היה נוכח אף הוא.

מורשתו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרס נמנה בין עשרת השחמטאים המובילים בעולם בין השנים 1936-1965, ולזכותו נזקף אחוז ניצחונות מהגבוהים בין כל רבי האמנים לאורך ההיסטוריה. אתר Chessmetrics מדרג את מד הכושר שלו בשיאו כ-2755, השביעי בהיסטוריה.

קרס היה אחד מהשחקנים הבודדים עם תוצאה חיובית מול חוסה ראול קפבלנקה. לקרס היו תוצאות חיוביות גם מול אלופי העולם מקס אויבה ומיכאל טל, ותוצאה מאוזנת מול ואסילי סמיסלוב, טיגראן פטרוסיאן ואנטולי קרפוב. במהלך הקריירה הארוכה שלו, שיחק קרס מול עשרה אלופי עולם וניצח כל אחד מהם למעט אנטולי קרפוב שאיתו סיים פעמיים בתיקו. בכך היה קרס לשחקן היחיד שניצח תשעה אלופי עולם רשמיים. רבי אמנים בולטים נוספים שמולם היו לו תוצאות חיוביות כוללים את ראובן פיין, סאלו פלור, ויקטור קורצ'נוי, יפים גלר, סבלי גריגורייביץ' טרטקובר, מארק טיימנוב, מילן וידמר, סבטוזר גליגוריץ', יצחק בולסלבסקי, יפים בוגוליובוב ובנט לארסן.

קרס כתב מספר ספרי שחמט, כולל ניתוח מעמיק של מבחר משחקיו, ספר על אמנות משחק המציעה (עם אלכסנדר קוטוב וספר על סיומים פרקטיים. שלושת ספרים אלה עדיין נחשבים כטובים ביותר מסוגם עבור שחקנים מומחים השואפים להגיע לרמת אמן. בנוסף כתב קרס מספר ספרים המתעדים תחרויות, וביניהם תיאור חשוב של אליפות העולם בשנת 1948. הוא כתב מספר ספרים על פתיחות וביניהם מספרדית ועד צרפתית, פתיחת שלושת הפרשים עד גמביט המלך ופתיחת ארבעת הפרשים עד לספרדית. הוא תרם לכרך הראשון "C" של המהדורה הראשונה של אנציקלופדית הפתיחות היוגוסלבית שהופיעה בשנת 1974, שנה לפני מותו. קרס גם היה שותף ליצירת בטאון השחמט של ריגה Shakhmaty.

קרס תרם תרומות חשובות לתיאורית הפתיחה. ההסתעפות המוכרת ביותר היא התקפת קרס נגד התסעפות שווינגן בהגנה הסיציליאנית. (1. ה4 ג5 2. פו3 ד6 3. ד4 ג:ד4 4. פ:ד4 פ6 5. פג3 ה6 6. ז4). הפתיחה זו נקט בשנת 1943 במשחק נגד יפים בוגוליובוב ועד היום הסתעפות זו נשארה אופנתית וחשובה. רעיון מקורי נוסף בצידו של השחור היה לו בפתיחה הספרדית הסגורה (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 ד6 8. ג3 0-0 9. ח3 פא5 10. רג2 ג5 11. ד4 פד7). רעיון זה יושם על ידי קרס לראשונה בתחרות המועמדים של 1962, ובמשך מספר שנים היה פופולרי. קרס גם הגה את הגנת קרס (1. ד4 ה6 2. ג4 רב4+) ורעיון חשוב בצידו של השחור בפתיחה האנגלית (1. ג4 ה5 2. פג3 פו6 3. ז3 ג6).

הסופר ההונגרי אגון ורנוז כותב כי קרס פרסם 180 בעיות שחמט ו-30 אטיודים. אחד מסיומי הצריחים שלו זכה בפרס ראשון בשנת 1947. ‏‏‏[5] קרס ניצח בתחרויות על משנות ה-30 ועד שנות ה-70, בפרק זמן שמשתרע על כארבעים שנים, וניצח בתחרויות בכל רחבי העולם, כולל את אירופה, דרום אמריקה וצפון אמריקה. מיכאל בוטביניק לעומתו מעולם לא התחרה באמריקה.

יריבו שמואל רשבסקי ניסה להסביר מדוע קרס לא הפך לאלוף עולם, ותוך כדי הסבר החמיא לאישיות יריבו. "אני מאמין שקרס נכשל בהיבט זה משום שחסר את אינסטינקט "הרצח". קרס היה אדם מתון מכדי לתת את כל כולו במטרה להביס את יריביו. הוא לקח את הכל, כולל השחמט, באופן פילוסופי. קרס היה אחד האנשים הנחמדים ביותר שאי פעם פגשתי. בדרכו החברית וחיוכו הכנה הוא התחבב על אנשים במהירות והפך לחברם. לקרס היה אופי טוב ונעים. כן - הוא אהב שחמט, אבל להיות בן-אדם היה עדיפותו העליונה. בנוסף לשחמט התעניין קרס בטניס, פינג-פונג, שחיה וברידג'] ‏‏‏[6]

אטיוד שחמטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטיוד של קרס מתוך Schachmaty w SSSR, 1946 - לבן מתחיל וכופה תיקו:

8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
7 pl    }}}} Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png מלך לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png רגלי שחור Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png מלך שחור
2 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png צריח לבן Chess d44.png Chess l44.png רגלי לבן
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png צריח שחור Chess l44.png
א ב ג ד ה ו ז ח

1. מו5 צו1+
2. מז5 צו3
3. צה1 ז3
4. ח:ז3 מ:ז3
5. צה2! מח3
6. צב2 צו2
7. צב3 צו3
8. צב2 מז3
9. צה2! ותיקו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנו של קרס על השטר של 5 קרונות אסטוניות

השטר של 5 קרון אסטוני נושא את דיוקנו של קרס. קרס הינו השחמטאי היחיד שזכה לכבוד הזה. [73] בעיר טאלין הקימו פסל לזכרו של קרס וקראו רחוב על שמו. גם בעיר נרבה, עיר הולדתו של קרס, אחד הרחובות המרכזיים בעיר קרוי על שמו. שבשנת 1991 הדואר של ברית המועצות הוציא בול לזכרו של קרס עם דיוקנו של השחמטאי.

מדי שנתיים מתקיימת תחרות שחמט בינלאומית בעיר טאלין מאז שנת 1969. קרס ניצח בתחרויות בשנים 1971 ו-1975. החל משנת 1976 התחרות נקראת "תחרות לזכרו של פאול קרס". מדי שנה מתקיימת תחרות לזכרו גם בעיר ונקובר. [74] מספר מועדוני שחמט ברחבי העולם נקראים על שמו.
בשנת 2000 נבחר קרס לספורטאי האסטוני של המאה העשרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Evans, Larry; Glenn Petersen, editor: "The Tragedy of Paul Keres", "Chess Life", October 1996, New Windsor, NY, USA
  • Heuer, Valter, Jan Timman, editor:"The Troubled Years of Paul Keres, the Great Silent One", "New In Chess" #4, 1995, Amsterdam, Holland
  • Keres, Paul "Grandmaster of Chess: the Complete Games of Paul Keres," translated by Harry Golombek, Arco, New York,1977
  • Keres, Paul and John Nunn, "Paul Keres: the Quest for Perfection," International Chess Enterprises, 1997
  • Schroeder, James "Keres and Botvinnik", Malcolm Pein, editor. "CHESS," April 1996, London, UK
  • Paul Keres Best Games, Volume I: Closed Games, by Egon Varnusz, London 1994, Cadogan Chess, ISBN 1-85744-064-1
  • Paul Keres Best Games, Volume II: Semi-Open Games, by Egon Varnusz, London 1994, Cadogan Chess, ISBN 0-08-037139-6
  • Power Chess by Paul Keres. Great Grandmaster Battles from Russia XII+281p. McKay Chess Library
  • Keres & Nunn Paul Keres: The Quest for Perfection. Keres material translated by Harry Golombek 272p. Batsford "Algebraic Classics Series" Great Britain, 1997
  • Reinfeld, Fred Keres' Best Games of Chess 1931-1948 XIII+250p. Dover New York 1960
  • Keres, Paul & Kotov, Alexander, The Art of the Middle Game, Penguin Books, 1964
  • Paul Keres, The Road to the Top, Batsford, (translated by Harry Golombek, edited by John Nunn), 1996
  • Keres, Paul; Harry Golombek (ed. and trans.). Grandmaster of Chess: The Complete Games of Paul Keres. Arco, New York, 1977
  • Keres, Paul (1984), Practical Chess Endings, Batsford, ISBN 0-7134-4210-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Paul Keres, Grandmaster of Chess: The Complete Games of Paul Keres, ed. and trans. by Harry Golombek, Arco, New York, 1977
  2. ^ ‏He recounts (as described in Botvinnik's autobiography "Achieving the Aim,") that before the last round of Moscow 1935, Soviet chess czar Krylenko proposed that Rabinovich purposely lose, to ensure Botvinnik 1st place. Botvinnik refused, saying "... then I will myself put a piece en prise and resign" (p. 43). This testimony is double-edged. It shows the Soviets already willing to rig important results, but Botvinnik feeling honor-bound to resist it.‏
  3. ^ ‏ [Event "World Championship 18th"] [Site "Den Haag/Moscow"] [Date "1948.04.11"] [Round "11"] [White "Euwe, Max"] [Black "Keres, Paul"] [Result "0-1"] [ECO "C74"] [PlyCount "50"] [EventDate "1948.03.02"] [EventType "tourn"] [EventRounds "25"] [EventCountry "URS"]
    1. e4 e5 2. Nf3 Nc6 3. Bb5 a6 4. Ba4 d6 5. c3 f5 6. exf5 Bxf5 7. d4 e4 8. Ng5 d5 9. f3 e3 10. f4 Bd6 11. Qf3 Qf6 12. Qxe3+ Nge7 13. Bxc6+ bxc6 14. O-O O-O 15. Nd2 Ng6 16. g3 Rae8 17. Qf2 Bd3 18. Re1 Rxe1+ 19. Qxe1 Bxf4 20. gxf4 Nxf4 21. Ndf3 Ne2+ 22. Kg2 h6 23. Qd2 Qf5 24. Qe3 hxg5 25. Bd2 Be4 0-1
  4. ^ ‏"The best player in the world was Paul Keres" (Paul Keres' Best Games, Volume I: Closed Games, p.xii).‏
  5. ^ ‏(Paul Keres' Best Games, Volume 1: Closed Games (Cadogan 1994‏
  6. ^ ‏Great Chess Upsets, by Samuel Reshevsky, Arco Publishing, New York 1976, p. 185.‏