דויד פואנקינוס

דויד פואנקינוס
David Foenkinos
לידה	28 באוקטובר 1974 (בן 49); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
עיסוק	סופר, תסריטאי
שפות היצירה	צרפתית
תחום כתיבה	פרוזה
יצירות בולטות	שרלוטה
הושפע מ	וודי אלן
פרסים והוקרה	פרס גונקור של הגימנסיות (2014); פרס פרנסואה מוריאק (2002); פרס רוז'ה נימייה (2004); פרס רנודו (2014); פרס ז'אן ז'יונו (2007) ;

דויד פואנקינוס (בצרפתית: David Foenkinos; נולד ב-28 באוקטובר 1974) הוא סופר ותסריטאי צרפתי. הרומן שלו, "העדינות", הוא רב-מכר בצרפת^[1] וסרט המבוסס על הספר יצא להקרנות מסחריות בדצמבר 2011^[2].
בשנת 2014 הוענק לו פרס רנודו על ספרו "שרלוטה"^[3]. ספריו תורגמו ללמעלה מ-40 שפות ברחבי העולם^[4].

נכון ל-2018, פואנקינוס פרסם 18 רומנים וכן סיפורים קצרים, שני מחזות תיאטרון ותסריטים, וזכה במספר פרסים ספרותיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דויד פואנקינוס נולד בפריז בשנת 1974. בגיל 16 התגלתה בגופו מחלת לב נדירה, שהביאה אותו לסף-מוות ולמעבר ניתוחים רבים ובעקבותיה הוא החל לכתוב^[5]. המחלה חייבה אותו להיות מאושפז בבית חולים למשך תקופה ארוכה: ”הדבר הזה שינה את חיי. אחרי החוויה הזאת שקעתי בקריאה, בכתיבה, בעשיית מוזיקה. לא גדלתי בבית ספרותי במיוחד. אבל מכיוון שאמי עבדה באייר פראנס, נסעתי המון בעולם וזה הרחיב את אופקי”.

פואנקינוס למד ספרות בסורבון, ונעשה לשם מוכר בספרות הצרפתית העכשווית. ספרו הראשון, "היפוכה של אידיוטיות: השפעתם של שני קטבים", פורסם בשנת 2001 בהוצאת גאלימאר וזיכה אותו בפרס פרנסואה מוריאק^[6]. בתקופת היותו סטודנט בסורבון, פואנקינוס למד גם מוזיקה בבית ספר לג'אז, ועסק בהוראת גיטרה למחייתו, תוך כדי עבודת מלצרות בערבים. באותה תקופה ניסה פואנקינוס גם להקים להקה, ניסיון שכשל עד שבסופו של דבר הוא החליט להתרכז בכתיבה^[7].

ספרו "העדינות" זכה להצלחה ספרותית ומסחרית. הספר נמכר בלמעלה מ-700,000 עותקים^[8], וראה אור כסרט קולנוע, אותו עיבד וביים פואנקינוס ביחד עם אחיו סטפן, בכיכובה של אודרי טוטו^[9]. פואנקינוס: ”לביים עם אחי את 'העדינות' היה עוד דרך להישאר עם הדמויות שלי, ורק להמציא מחדש ויזואליזציה לסיפור. בשבילי, לעשות אדפטציה לסרט, זה לא להעתיק את הספר. נהניתי לכתוב סצנות חדשות, ולספר בדרך אחרת את הסיפור. ובסוף, כמו שעושים בקולנוע בדרך כלל, נהניתי לצלם שחקנית יפה. אבל אחרי הסרט הזה כבר סירבתי לעשות אדפטציות נוספות לספרים שלי”^[6].

ספרו של פואנקינוס, "שרלוטה" יצא לאור בצרפת בשנת 2014. "שרלוטה" נמכר בחצי מיליון עותקים, הגיע לרשימת המועמדים הסופיים לפרס גונקור וקיבל את פרס רנודו, השני בחשיבותו בהיררכיית הפרסים הספרותיים, ואת גונקור של תלמידי התיכון. הוא גם נבחר לספר האהוד ביותר על בעלי חנויות הספרים. הספר מבוסס על סיפור חייה של האמנית שרלוטה סלומון שנרצחה באושוויץ בשנת 1943^[10].

בשנת 2014 ראה אור גם ספרו של פואנקינוס "ברנאר, זה אני". ספר זה עוסק בבעיה חברתית אקטואלית בצרפת, אך למרות זאת, התעלמה ממנו הביקורת בצרפת, ורוב הביקורות עסקו בספרו "שרלוטה".

הספר "ברנאר, זה אני", שהתפרסם בעברית בשנת 2018, מספר על יועץ בנקאי שמתמודד בגיל 50 עם בעיות קיומיות: בתוך זמן קצר יחסית הוא מאבד את מקום העבודה, אשתו מזה 30 שנה עוזבת אותו ובתו היחידה מתרחקת ממנו.

פואנקינוס טוען שהוא מושפע מיצירתו של וודי אלן, יצר בספר זה בהשראת אלן, גיבור שהוא לוזר קלאסי, המונה את כישלונותיו בגוף ראשון ועומד חסר אונים מול העולם.

פואנקינוס סיפר כי כתיבת הספר החלה מספר שנים לפני גילוי פרשת ברנרד מיידוף ופרוץ המשבר הכלכלי העולמי: ”רציתי לבדוק כיצד מתמודד גבר בערך בן דורי, 'דור הבומרנג' כפי שמכנים אותנו, עם החיים בזמן משבר כלכלי. הכינוי 'דור הבומרנג' ניתן לאלה שהתחילו את חייהם המקצועיים בשנות ה–80, שנים שבהן הכסף היה המפתח לאושר, והגיעו לגיל 50 כשמצבם הכלכלי מתערער. במקומות עבודה שנחשבו ל'בטוחים' גרם המשבר הכלכלי לדה־הומניזציה של המסגרות, ללחץ פסיכולוגי, לחרדה מפני פיטורים ולצמצומים (...) זה קרה בכל הרבדים, גם בתחום הספרים: מאז 2002, שבה התחלתי לפרסם, נסגרו ברחבי צרפת עשרות אם לא מאות חנויות ספרים”^[8].

בשנת 2016 ראה אור הרומן "תעלומת הנרי פיק", שזכה לביקורות נלהבות. פואנקינוס מתנסה לראשונה בסיפור בלשי המתרחש בעולם ההוצאה לאור והכתיבה הספרותית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011: העדינות
2017: Jalouse
2018: אני מרגיש טוב יותר^[11]

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדינות. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2012
המזכרות. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2013
אני מרגיש יותר טוב. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2014^[12]
שארלוטה. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2014^[13]
ברנאר, זה אני. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2018
תעלומת אנרי פיק. תרגום מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2019
שתי אחיות. מצרפתית לי עברון. הוצאת כתר 2023^[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דויד פואנקינוס בוויקישיתוף

דויד פואנקינוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דויד פואנקינוס, ברשת החברתית Goodreads
דויד פואנקינוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דויד פואנקינוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הספרים של דויד פואנקינוס, באתר "סימניה"
עידו בלאס, נשיקה צרפתית-שוודית: ריאיון עם הסופר דויד פואנקינוס, באתר הארץ, 14 בפברואר 2012
הארץ, המגמה הספרותית: דויד פואנקינוס מבקר בישראל, באתר הארץ, 26 במרץ 2012
דוד רוזנטל‏, איש הביט: דויד פואנקינוס מאבד עוצמה עם "תעלומת אנרי פיק", באתר וואלה!‏, 01 ביולי 2019
דויד פואנקינוס (1974-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ David Foenkinos. Book Around The Corner
^ אורי קליין, "העדינות": קטן, נבון וסימפטי, באתר הארץ, 17 באפריל 2012
^ Raphaëlle Leyris (5 בנובמבר 2014). "Prix Renaudot : David Foenkinos récompensé pour " Charlotte "" (בצרפתית). Le Monde. {{cite news}}: (עזרה)
^ David Foenkinos parrain de Radio France fête le livre 2014, radiofrance.fr
^ Julien Bisson, David Foenkinos: "Un succès littéraire a toujours des conséquences un peu ridicules", lexpress.fr, ‏01/04/2016
^ ¹ ² שירי לב-ארי, דויד פואנקינוס: "אנחנו חיים בעולם אכזר", באתר ynet, 18 במאי 2014
^ Le Renaudot à Foenkinos, la consécration d'un phénomène, lefigaro.fr, ‏05/11/2014
^ ¹ ² גבי לוין, דוד פואנקינוס: איך מרגיש הסופר הכי פופולרי בצרפת - וגם הכי מושמץ, באתר הארץ, 25 בפברואר 2018
^ שירי צור, "העדינות" של דויד פואנקינוס: ספר טיסה במסווה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2012
אורון שמיר, עכבר העיר, העדינות: אודרי היפה, אבל איפה החיה?, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
^ לנה שילוני, סיפור על יצירה, טירוף, מוות והדרך האחרונה לאושוויץ, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016
^ Améris, Jean-Pierre (2018-05-30), I Feel Better, Eric Elmosnino, Ary Abittan, Judith El Zein, נבדק ב-2018-05-29
^ דורית שילה, אני מרגיש יותר טוב: כסף הוא שם המשחק, גם בצרפת, באתר הארץ, 1 במרץ 2015
^ גבי לוין, כל מי שנוגע בסיפור חייה של האמנית הזו מתאהב בה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
^ חן שטרס, פואנקינוס מיטיב לכתוב על התמוטטות שחווה אשה פריזאית, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2023

[1] David Foenkinos. Book Around The Corner

[2] אורי קליין, "העדינות": קטן, נבון וסימפטי, באתר הארץ, 17 באפריל 2012

[3] Raphaëlle Leyris (5 בנובמבר 2014). "Prix Renaudot : David Foenkinos récompensé pour " Charlotte "" (בצרפתית). Le Monde. {{cite news}}: (עזרה)

[4] David Foenkinos parrain de Radio France fête le livre 2014, radiofrance.fr

[5] Julien Bisson, David Foenkinos: "Un succès littéraire a toujours des conséquences un peu ridicules", lexpress.fr, ‏01/04/2016

[הערה_מספר_20181003123835:0-6] ¹ ² שירי לב-ארי, דויד פואנקינוס: "אנחנו חיים בעולם אכזר", באתר ynet, 18 במאי 2014

[7] Le Renaudot à Foenkinos, la consécration d'un phénomène, lefigaro.fr, ‏05/11/2014

[הערה_מספר_20181003123835:1-8] ¹ ² גבי לוין, דוד פואנקינוס: איך מרגיש הסופר הכי פופולרי בצרפת - וגם הכי מושמץ, באתר הארץ, 25 בפברואר 2018

[9] שירי צור, "העדינות" של דויד פואנקינוס: ספר טיסה במסווה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2012
אורון שמיר, עכבר העיר, העדינות: אודרי היפה, אבל איפה החיה?, באתר הארץ, 12 באפריל 2012

[10] לנה שילוני, סיפור על יצירה, טירוף, מוות והדרך האחרונה לאושוויץ, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016

[11] Améris, Jean-Pierre (2018-05-30), I Feel Better, Eric Elmosnino, Ary Abittan, Judith El Zein, נבדק ב-2018-05-29

[12] דורית שילה, אני מרגיש יותר טוב: כסף הוא שם המשחק, גם בצרפת, באתר הארץ, 1 במרץ 2015

[13] גבי לוין, כל מי שנוגע בסיפור חייה של האמנית הזו מתאהב בה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014

[14] חן שטרס, פואנקינוס מיטיב לכתוב על התמוטטות שחווה אשה פריזאית, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]