אייר פראנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייר פראנס
Air France Logo.svg
FGSPK.jpg

בואינג 777 של החברה
יאט"א
AF
ICAO
AFR
אות קריאה
AIR FRANCE
שנת ייסוד 1933
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה שארל דה גול-פריז
בסיס פעולה משני אורלי-פריז, מרסיי, ליון, ניס
הנהלה Flag of France.svg פריז, צרפת
מועדון הנוסע המתמיד Flying Blue
צי מטוסים 253 + 33 בהזמנה
מספר יעדים 245
חברות בת -
ברית חברות תעופה SkyTeam
http://www.airfrance.com
איירבוס A380 של החברה
בואינג 777-300ER של החברה
שני מטוסי בואינג 747 של החברה
אייר פראנס הפעילה את הקונקורד בין 1976-2003
בואינג 747-200 של אייר פראנס קרגו
איירבוס A340 של החברה
איירבוס A330 של החברה

אייר פראנס (אנגלית Air France ; צרפתית AFR או Compagnie Nationale Air France) היא חברת התעופה הלאומית של צרפת. הסימול שלה ב-IATA הוא AF. יש לה קווים ל-245 ערים ב-85 מדינות, והיא מעסיקה יותר מ-64,000 עובדים. החברה חברה בברית חברות תעופה Skyteam.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייר פראנס נוסדה ב־30 באוגוסט 1933 ממיזוגן של Air Orient, Compagnie Générale Aéropostale, Société Générale de Transport Aérien ‏(SGTA, חברת התעופה הצרפתית הראשונה, שנוסדה כ-Lignes Aériennes Farman ב-1919), Air Union ו-CIDNA ‏(Compagnie Internationale de Navigation). לחברה היו קווים רבים ברחבי אירופה, אך גם למושבות צרפתיות בצפון אפריקה ולמקומות אחרים.

החברה הולאמה ב-1946, ו"Compagnie Nationale Air France" (חברת התעופה הלאומית הצרפתית) נוצרה בהחלטה של הפרלמנט ב-16 ביוני 1948. הממשלה החזיקה ב-70 אחוז מהחברה החדשה ועודנה (אמצע 2002) מחזיקה בשליטה באמצעות 54 אחוז ממניות החברה. ב-4 באוגוסט 1948, מקס הימאן מונה לנשיא אייר פראנס. במהלך שלוש עשרה שנותיו בהנהגה, הוא יישם מדיניות מודרניזציה שהתבססה על מטוסי סילון, במיוחד הקאראוול והבואינג 707.

ב-1949 החברה הייתה אחת ממייסדות SITA ‏(Société Internationale de Télécommunications Aéronautiques, האגודה הבינלאומית לטלקומוניקציה אווירית). החברה השתמשה במטוסי קומט החל מ-1953 למשך תקופה קצרה, אך במהרה החליפה אותם במטוסי וייקאונט וב-1959 החלה בשימוש נרחב במטוסי הסילון "קאראוול" הדו-מנועיים. היא עברה לשימוש במטוסי בואינג, אך כחברה לאומית אירופית הייתה מחויבת לדגמי איירבוס החל מ-1974. החל מ-1976, החברה הפעילה את מטוס הקונקורד העל-קולי הייחודי בקו פריז-שארל דה גולניו יורק וכן בקווים נוספים (שהופסקו ב-1982). ב-30 בספטמבר 2003, אייר פראנס ו-KLM ההולנדית הודיעו על מיזוג שתי חברות התעופה לחברה חדשה שתיקרא אייר פראנס-KLM. בעלי המניות של אייר פראנס יחזיקו ב-81 אחוז מהחברה החדשה, ובעלי המניות של KLM יחזיקו ביתר. חלקה של ממשלת צרפת באייר פראנס ירד מ-54.4 אחוז ל-44 אחוז.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי אייר פראנס נכון לינואר 2011: (גילם הממוצע 9.1 שנים)
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות
F C Y+ Y סה"כ
איירבוס A318-100 18 123 123 אייר פראנס היא המפעילה הגדולה של מטוס זה.
איירבוס A319-100 41 142 142
איירבוס A320-200 60 3 172 172
איירבוס A321-200 25 212 212
איירבוס A330-200 15 40 21 147 208
40 179 219
איירבוס A340-300 13 36 21 204 261
36 236 272
30 21 224 275
30 261 291
איירבוס A380-800 8 4 9 80 38 389 516
9 80 449 538
בואינג 747-400 7 40 396 436 יציאה משירות: 2013-2016
17 57 400 474
בואינג 777-200ER 25 4 49 24 170 247
4 49 211 264
35 24 250 309
בואינג 777-300ER 37 4 8 67 28 200 303
8 67 250 325
42 24 317 383
14 36 422 472
צי אייר פראנס קרגו
בואינג 747-400ERF 3 מטען
בואינג 777F 2 מטען
סה"כ 254 11

הסכמי שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד לחברותה בברית חברות התעופה SkyTeam, לחברה הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייר פראנס פעלה בישראל החל משנותיה הראשונות והייתה אז החברה היחידה שקיימה קשרי תעופה בין ישראל והמזרח הרחוק[1].

החברה מפעילה 3 טיסות יומיות בקו בין נמל התעופה שארל דה גול בפריז לנמל התעופה בן-גוריון. הטיסות מופעלות במטוסי איירבוס A320. בנוסף החברה מפעילה 3 טיסות שבועיות מניס ומארסיי לתל אביב. הטיסות מבוצעות במטוסי איירבוס A320.

תאונות במטוסי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי 2000, טיסת אייר פראנס 4590, מטוס קונקורד שהיה בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק התרסק בגונס. כל הנוסעים והצוות נספו, כמו גם ארבעה אנשים שהיו על הקרקע. ב-2 באוגוסט 2005 התרסק מטוס A340 של החברה בטורונטו, לאחר שנחת במסלול הכי קצר. אחרי חצי מסלול, לאחר שהמטוס רק נגע בקרקע ויותר מ-12 שניות לאחר שהפעיל את הרוורס, המטוס התרסק בואדי שבסוף המסלול ונשרף לגמרי. באורח פלא כל הנוסעים שרדו ומעטים נפצעו קל. להתרסקות זו הוקדש פרק בסדרת הטלוויזיה תעופה בחקירה, בשם נס משמים (באנגלית:Miracle escape).

ב-1 ביוני 2009 התרסק מטוס איירבוס A330-200 בטיסה 447 של אייר פראנס שיצא מריו דה ז'ניירו לכיוון פריז, ובו 228 נוסעים.

חטיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיסטוריה של החברה התבצעו מספר חטיפות מטוס: ב-27 ביוני 1976 נחטף מטוס איירבוס A300 של החברה במהלך טיסה מנתב"ג לפריז. כוונת החוטפים הייתה לחטוף את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים ולכן ביום השלישי לחטיפה שוחררו יתר הנוסעים. קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. לאחר שובו לצרפת נענש קברניט המטוס על מעשה זה וקידומו באייר פראנס עוכב. בישראל זכה הקברניט לכבוד רב, והוא קיבל אות הוקרה מראש הממשלה דאז, יצחק רבין. מבצע שחרור החטופים שביצע צה"ל כונה "מבצע יונתן".

ב-1994, קבוצת אנשי ארגון GIA האלג'יראי חטפו את טיסת אייר פראנס 8969 והתכוונו לרסק את המטוס לתוך מגדל אייפל. חיילי קומנדו צרפתים התערבו והצליחו למנוע את האירוע.

ב-24 בדצמבר 2003 בוטלו שלוש טיסות אייר פרנס לנמל התעופה הבינלאומי LAX בלוס אנג'לס בגלל חשש שטרוריסטים יעלו עליהן.

וכמו כן ב-1973 מרסיי; 1976 הו צ'י מין סיטי; 1977 בנגזי; 1983 ו-1984 ז'נבה; 1989 אלג'יריה; 1993 ניס; 1994 אלג'יריה; 1999 פריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייר פראנס בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא אייר פראנס באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]