רב-מכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים. בדומה ל"שובר קופות" בקולנוע ו"אלבום זהב" במוזיקה. לעתים מתייחס המושג "רב-מכר" לא להיקף המכירות של הספר, אלא לאופיו שנכתב בסגנון שנועד להפוך אותו לרב-מכר.

הצטרפותו של ספר לרשימת רבי-המכר היא מקדם מכירות מובהק, ולכן המוציאים לאור נוהגים לציין זאת בפרסומת לספר ועל עטיפתו.

רשימות רבי-מכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימות של רבי-מכר, שנוצרות לפי מדגם של חנויות ספרים, מתפרסמות בעיתונים. ברשימות אלה מחולקים רבי-המכר לשתי קטגוריות בסיסיות: סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). חלוקות נוספות הן לפי קהל היעד: מבוגרים וילדים. אחת הרשימות הידועות בעולם היא של העיתון ניו יורק טיימס בצפון אמריקה.

היקף המכירות המביא להכללת ספר ברשימת רבי-המכר תלוי במדינה ובשפה שבה נמכר הספר. בבריטניה ספר נחשב לרב-מכר כאשר נמכרים ממנו בין 4,000 ל-25,000 עותקים בשבוע, ולעומת זאת בקנדה מספיקה מכירה של 5,000 עותקים בשבוע כדי להיחשב לרב-מכר.

בארצות הברית נהוג להדפיס ספרים חדשים בכריכה קשה, ואת אלה מתוכם שהפכו לרבי-מכר להדפיס גם במהדורה זולה יותר בכריכה רכה, פעמים רבות על נייר באיכות נמוכה. בישראל לא נהוגה הבחנה כזו.

בעיתונות הישראלית החל בשנת 1993 מוסף הספרים של "הארץ" לפרסם רשימת רבי-מכר. ב-1997 החל גם "ידיעות אחרונות" לפרסם רשימה כזו. ביוני 2009 חדלה העיתונות הישראלית מלפרסם את טבלאות רבי המכר, לאחר שרשת סטימצקי הפסיקה למסור נתוני מכירות‏‏, בטענה כי רשתות אחרות מפרסמות נתוני מכירות מעוותים.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר ייסורי ורתר הצעיר (גרמנית: Die Leiden des jungen Werthers) מאת גתה, שפורסם בגרמניה בשנת 1774, נחשב כיום לרב-המכר המודרני הראשון - מיד עם פרסומו הוא נקרא ברחבי אירופה וארצות הברית. למרות שכיום הסופרים עושים רווח נאה מספרים שהם רבי-מכר, לא כך היה עם גתה (בספר "ייסורי ורתר הצעיר"), שכן באותו זמן לא הייתה נהוגה שיטת התמלוגים.

את הביטוי "רב מכר" המציא הבלשן יצחק אבינרי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]