דינון
| לידה |
400 לפנה״ס קולופון, טורקיה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־4 לפנה״ס קולופון, טורקיה |
| מדינה |
קולופון |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| צאצאים |
קלייטרכוס |
  | |
דינון או דיינון (ביוונית: Δίνων או Δείνων), איש קולופון (אנ') באסיה הקטנה (סביבות 360–330 לפנה"ס), היה היסטוריון וכרוניקן יווני, שכתב היסטוריה של המזרח הקרוב. דינון היה אביו של ההיסטוריון קלייטרכוס.[1]
דינון חיבר היסטוריה של פרס, שחלקים רבים ממנה שרדו. הסודא מייחס בטעות את חיבור לדיו קסיוס. החיבור היה מחולק ללפחות שלושה חלקים, שנראה שתאמו לשלושת החלקים של חיבורו של קטסיאס: אסיריאקה, מדיקה ופרסיקה. נראה כי 30 הפרגמנטים ששרדו מחיבורו, מוכיחים כי דינון המשיך את ההיסטוריה של המזרח הקרוב מנקודת הזמן שבה קטסיאס סיים (398/7 לפנה"ס).[1]
חיבורו החל בתקופות אגדתיות (המלכה סמירמיס) והסתיים עם הכיבוש הפרסי מחדש של מצרים, אלה הנושאים שעסק בהם: שמו של זורואסטר, הנבואה על תהילתו העתידית של כורש כפי שנאמרה למלך המדי אסטיאגס, הגניאולוגיה של כנבוזי השני, תיאור מנהג על שולחנו של חשיארש הראשון, הערובה להגנה שתמיסטוקלס קיבל מחשיארש–ארתחששתא הראשון כשתמיסטוקלס עזב את יוון לאסיה הקטנה, גניאולוגיה משובשת מאוד של אחותו של ארתחששתא הראשון, חייו של ארתחששתא השני כפי שנשתמר בביוגרפיה של פלוטרכוס משנת 398/7 ואילך (היכן שקסטיאס סיים), ומנהגים פרסיים.[1]
הפרגמנטים ששרדו מצביעים על כך שדינון חיבר את יצירתו עבור קוראים שטעמם היה אלמנטים אגדיים, מוזרים וארוטיים. ואף על פי כן, הביוגרף הרומי קורנליוס נפוס חשב את דינון למקור האמין ביותר על היסטוריה פרסית,[2] ואתנאיוס, כמו גם פלוטרכוס, השתמשו שוב ושוב בחיבורו, לצד או כנגד חיבורו של קטסיאס; שמו נזכר מספר פעמים גם בחיבורו של פליניוס הזקן.[1] נראה אפוא שחיבורו זכה להערכה רבה יותר מאשר הפרסיקה של קטסיאס.
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dominique Lenfant (ed., trans. comm), Les histoires perses de Dinon et d'Héraclide (Paris: De Boccard, 2009) (Persika, 13)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 DINON, באנציקלופדיה איראניקה
- ^ קורנליוס נפוס, קונון, פרק 5, פסקה 4.
