חשיארש הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חְשָׁיָארְשָׁ הראשון, מוכר גם בצורה היוונית של שמו, קסרקסס או כסרכסס (Ξέρξης, Xerxes), היה מלך פרס האחמנית בשנים 485 עד 465 לפנה"ס.

חשיארש הראשון מלך פרס

חייו [עריכה]

חשיארש היה בנם של דריווש הראשון ושל אטוסה, בתו של כורש הגדול. למרות שלא היה הבכור בין בני דריווש, התמנה ליורש העצר, כנראה משום שהיה הראשון שנולד לאחר עלייתו לשלטון של דריווש, או הראשון שנולד מאשתו אטוסה.

פועלו הראשון כמלך היה דיכוי מרד שפרץ במצרים, ולהכפיף את מצרים לשלטון נוקשה ומחמיר יותר, בניגוד למדיניות הסובלנית יחסית שהנהיגו קודמיו. מדיניותו הנוקשה יותר התבטאה גם ביחסו לבבל, שפגע במידת העצמאות שלה וניתץ את פסל מרדוך, האל־הפטרון של העיר, דבר שהוביל למספר התמרדויות שגם הן דוכאו ביד קשה.

האירוע המרכזי בחייו היה היציאה למלחמה כנגד יוון, שבאה כתגובה למרד האיוני ולהפסד בקרב מרתון, שהתרחשו בימיו של אביו.

ההערכות למסע המלחמה החלה בשנת 483 לפנה"ס. לצורך העניין, גויס אחד הצבאות הגדולים ביותר שידע העולם עד אז - לפי דיווחים מסוימים, הגיע גודלו עד לשני מיליון חיילים, אם כי על פי הערכות סבירות יותר, מספרם נע בין 200 ל-400 אלף. גודל הצי היה בין 400 לאלף אוניות. למרות ההכנות הקפדניות, המלחמה הייתה מפלה קשה לפרסים: הם אמנם ניצחו תחילה בקרב תרמופילאי, שנערך ב-11 באוגוסט 480 לפנה"ס, אבל ספגו בו אבידות קשות ביותר, הרבה מעבר למצופה. לאחר מכן נוצחו על ידי האתונאים בקרב סלמיס, וניגפו סופית לאחר תבוסתם בקרב פלטאיה ובקרב מיקאלה (479 לפנה"ס).

לאחר תבוסתו שב חשיארש לפרס. המקורות היוונים מתארים אותו כמתמסר לאחר מכן לחיי הוללות ותאוות (בדומה לאופן שבו מתואר אחשוורוש במגילת אסתר ואולי זו אחת הסיבות לכך שהיו שזיהו אותו עם אחשוורוש שבמגילת אסתר). עם זאת, מדובר במקורות שנכתבו מנקודת מבט עוינת שביקשה להמעיט מערכו, ועל כן כנראה מגזימים בתאוריהם.

חשיארש מצא את מותו כשארטבון, אחד מווזיריו, התנקש בו במיטתו. לאחר מותו, עלה לשלטון בנו, ארתחששתא הראשון, אשר יש הסבורים שדווקא הוא היה האחשוורוש של מגילת אסתר.

במחוז המדאן נמצאה כתובת גנג'נאמה שנכתבה על ידי חשיארש המתארת את הגנאלוגיה ואת מעשי המלך.

חשיארש באמנות [עריכה]

הקודם:
דריווש הראשון
השושלת האחמנית הבא:
ארתחששתא הראשון