סמירמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור דמיוני של סמירמיס כאמזונה חמושה באיור איטלקי מהמאה השמונה עשרה.

סמירמיס הייתה מלכה אשורית שחיה בסוף האלף הראשון לפנה"ס. לפי גרסאות אחדות פרוש שמה "אהובת היונים" ולפי גרסאות אחרות שמה המקורי הוא סמור-אמת, "מתנת הים" בבבלית. לפי ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס, השם סמירמיס נובע מן המלה האשורית "סוּמָטוּ" שמשמעותה "יונה".

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמירמיס נולדה בעיר ארך למשפחת אצולה. כפי הנראה הייתה המלכה שַמוּראמַת (Shammuramat) אשתו של המלך שמשי-אדד החמישי. בנה הוא אדד-ניררי השלישי ששמו מופיע על פסל של האל נבו, הנמצא כיום במוזיאון הבריטי. מונומנטים רבים מיוחסים לסמירמיס. מסופר על פסל שהזמינה של האלה ריאה, יושבת על כס מלכות, מוקפת באריות. לפי התיאור משקלו של הפסל עלה על 250 טון. יש המייחסים לה את בניית הגנים התלויים של בבל.

סמירמיס הייתה דמות אמיתית, אולם כפי שקרה לשליטים רבים במזרח דמותה עברה האלהה ונכללה בסיפורי המיתולוגיה המסופוטמית. לפי אגדה אשקלונית גרמה האלה אשרה לאימה דקארטו, אלה אשקלונית-סורית להתאהב בנער מקומי. ומהזיווג נולדה סמירמיס. לאחר לידתה התביישה האם באהבתה לבן אנוש, הרגה את אביה של סמירמיס, נטשה את בתה ובעצמה קפצה לאגם והפכה לדג. סמירמיס גודלה על ידי יונים, עד שנמצאה על ידי הרועה המלכותי סימס. כשגדלה נישאה לנינוס, (המייסד המיתולוגי של נינוה), שאילץ את בעלה הראשון להתאבד כדי שיוכל לשאת אותה. מסופר שלאחר מותו של נינוס בקרב המשיכה את כיבושיו והרחיבה אותם. בסופו של דבר, על פי האגדה, הפכה סמירמיס ליונה.

הטייל הסורי לוקיאנוס מספר על המקדש בהיראפוליס, שעל פי גרסאות מסוימות הוקם על ידי סמירמיס וניצב בו הפסל שלה, כשעל ראשו יונת זהב. הפסל ניצב בדלת המקדש של הרה כשהוא מורה בידה על הפתח. הוא מסביר שסמירמיס הורתה לכל יושבי סוריה לעבוד לה כאלה ולה בלבד. בעקבות הוראתה נשלחו אליה חולי ואסונות על ידי האלים עד שחזרה בה מיוזמתה והורתה לכל נתיניה לשוב להרה ומשום כך ניצב פסלה מורה בידו על פתח מקדשה. עוד הוא מספר שהאנשים באזור נמנעים מאכילת דגים ויונים משום שאלה נחשבים לחיות קדושות. קישורים נוספים בין היונה לסמירמיס מופיעים גם אצל פליני ואצל סטרבו.

על פי גרסה אחרת סמירמיס הייתה בתה של האלה עתרגתיס ואמו של הגיבור נמרוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמירמיס בוויקישיתוף