דיקור סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נקודות הדיקור. שרטוט מתקופת שושלת מינג

דיקור סיני או אקופונקטורהלטינית: acus = מחט, pungere = לדקור) היא צורה של רפואה אלטרנטיבית המתבססת על דקירת המטופל בסיכות דקות במיוחד במקומות מסוימים בגוף. מתרגלי השיטה טוענים כי הדיקור מסייע בהקלת כאבים, מונע ומסייע בטיפול ממחלות, משפר את המערכת החיסונית ועוד. האקופונקטורה היא חלק מהרפואה הסינית, ונעשה בה שימוש בסין עוד בטרם המאה ה-2 לפנה"ס. מסין התפשטה תורת הדיקור לחלקים נוספים באסיה ובמאה ה-20 הפכה פופולרית גם בשאר העולם. מספר מחקרים מדעיים מצאו כי דיקור סיני אכן מעורר הפרשה של משככי כאבים טבעיים בגוף, וכך מספק תועלת מסוימת בהקלת כאבים ובחילות, וכן מסייע לסובלים מדלקת מפרקים, כאשר אלו נוטלים במקביל גם תרופות רגילות.‏[1] מחקרים רבים, לעומת זאת, מראים כי תועלת הדיקור הסיני קצרת טווח וחסרת משמעות, ובדרך כלל ניתן להסבירה באפקט הפלצבו בלבד.‏[2][3]

גישות ואסכולות בדיקור סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפשטה גסה, על פי תפישת הרפואה הסינית, מחלה נוצרת עקב בעיה בזרימת הצ'י בגוף. לרוב הבעיה בזרימה נוצרת עקב מה שהם מכנים "חסימה". בעיני הרפואה הסינית, הדיקור הוא אחת הדרכים להשפיע באופן ישיר על איזון הזרימה של הצ'י בגוף. החדרת המחט לנקודת דיקור מסוימת (בהתאם לאבחון) תאפשר לגוף של המטופל להתגבר על החסימה. המחטים מוחדרות לנקודות הנמצאות על מרידיאנים בהן זורם כביכול הצ'י.

בתקופה העתיקה התקיימו אסכולות שונות של דיקור. לדוגמה, כיום מוכרת האסכולה שעוסקת ב"תיאורית חמשת האלמנטים". כחלק מתאוריה זו הופיעה "תיאורית חמשת הטיפוסים". גישות נוספות הינן זו של הרפואה הסינית המסורתית (TCM) ותיאורית הגזעים והענפים. הרפואה הסינית המסורתית מייחסת חשיבות רבה למצבו הפיזי והנפשי של המטופל ואילו תיאורית הגזעים והענפים מתבססת על יסודות פילוסופיים ואסטרולוגיים.

רפואה סינית מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה הסינית המסורתית מאובחן המטופל לפי לשונו, בדיקת דופק ועוד. הטיפול בשיטה זו כולל גם טיפול בצמחים ומוקסה. אסכולת דיקור סיני זו היא המקובלת והנפוצה ביותר כיום. כרפואה סימפטומטית היא פועלת באופן דומה לרפואה המדעית, המאבחנת תסמין ומנסה לתת לו מענה. ברפואה הסינית המסורתית המענה ניתן באמצעות בחירת קבוצת נקודות דיקור המתאימה לתסמין (לדוגמה, לדלקת גרון יותאמו נקודות דיקור מסוימות), כמו שהרפואה המבוססת על מדע מתאימה תכשיר רפואי בהתאם לתסמינים מסוימים. לכל מערכת בגוף מחלות הקשורות בה וקבוצת נקודות המתאימות לה. לפי תפישה זו, כל נקודת דיקור עשויה ליצור שינוי המסייע בסוגים שונים של בעיות. לכן, כך לפי גישה זו, ניתן לטפל בבעיות שונות אצל מטופל באמצעות דיקור באותה נקודה.

רפואה סינית עתיקה - תורת הגזעים והענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הגזעים והענפים היא תאוריה פילוסופית הדוגלת בטיפול בדיקור, כמו גם בצמחים. לפילוסופיה זו השפעה עמוקה על צורות תרגול מסורתיות כמו טאי צ'י וצ'י קונג. לפי תורת הגזעים והענפים לכל נקודת דיקור אכויות אנרגטיות מסוימות, בהתאם לקשר שלה עם מרידיאנים. קשרים אלו יכולים להיות של מסלול הצ'י בגוף, מסלולים פנימיים של "תעלות" או מרידיאנים ועוד. האבחון מבוצע על ידי בחינה כוללת, דופק, מראה הלשון, שיחה ודרכים אחרות. בטיפול בתורת הגזעים והענפים נעשה שימוש גם במפה אסטרולוגית. מטרת הטיפול לאתר את המקור להיעדר האיזון האנרגטי ולהשיבו לתקנו. בטיפול בגישה זו מוטעמת בחירת המחטים וסדר הכנסתן והוצאתן. בדרך כלל כולל הטיפול שימוש בפחות מארבע מחטים ולזמן מוגבל.

אופן הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדרת מחטים בעת דיקור סיני

טיפול בדיקור סיני כולל מספר שלבים: הראשון הוא אבחון, לרוב באמצעות שיחה ובדיקת דופק ולשון; בחירת נקודות הדיקור בהתאם לאבחון; החדרת המחטים — המחטים קטנות, עדינות וגמישות, כשהן גורמות לתחושת עקצוץ רגעית, במקרים מסוימים - ושלב שכיבה בו על המטופל למעט בתנועה; והוצאת המחטים בסיום הטיפול. כתום הוצאת המחטים נערכת בדיקת דופק נוספת, לאמוד את השפעת הדיקור על הגוף. טיפולים בדיקור עשויים להיות חד פעמיים או רב פעמיים, בהתאם לאבחון ולחומרת הבעיה המאובחנת.

הדיקור הסיני בעיני המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה הסינית אינה עולה בקנה אחד עם תוצאות המחקר המדעי בתחום הרפואה במאות השנים האחרונות. המרכיבים השונים עליהם מסתמכת הרפואה הסינית, ובהם מרידיאנים, צ׳י, נקודות דיקור, תעלות, וכדומה לא זוהו במחקר כלשהו. לטענת חסידי הרפואה הסינית, בשל חוסר היכולת של המחקר המדעי לאתר מרכיבים אלו לא ניתן לאמת או לסתור את הרפואה הסינית באמצעות מחקר מדעי. על אף המחלוקת על מונחי היסוד והמרכיבים, נערכו מחקרים רבים שכוונו ללמוד אם הדיקור הסיני יכול להניב תוצאות מובהקות מבחינה סטטיסטית, מעבר לאפקט הפלסבו. רוב המחקרים בתחום התבססו על חלוקת הנבדקים לכמה קבוצות, בהן אחת שזכתה לטיפול בדיקור; אחרת שלא זכתה לטיפול, שלישית שטופלה באמצעות מחטים מתקפלות, הנראות כמחטים רגילות למטופל; ולעתים אף קבוצות נוספות. הקושי המתודולוגי העיקרי במחקרים אלו טמון בהיעדר סמיות כפולה, שכן המטפלים במחטים יודעים אם המחטים שבידיהם אמיתיות או מתקפלות.

מחקרים מעטים בלבד הניבו תוצאות המצביעות על השפעה רפואית כלשהי לדיקור הסיני, מעבר לטווח המיידי ובאופן החורג מהשפעת אפקט הפלסבו. עם המחקרים ניתן למנות מחקר שהצביע על הקלה בכאבי פרקים בברכיים,‏[4] הפחתה בבחילות ובכאבים אחרי ניתוח,‏[5] הקלה על כאבי גב בהריון‏[6] ושיפור בבעיות זקפה.‏[7] לטענת חסידי הדיקור הסיני ניתן להצביע על מספר גורמים שבגללם רק מחקרים מעטים תומכים בהשפעת הטיפול, ובראש ובראשונה מיומנות לקויה של המטפלים. לפי גישה זו, מימוש הפוטנציאל של רפואה סינית תובע רכישת מיומנות שאינה אקדמית, ולטעמם המטפלים בניסויים הרבים שלא עלו יפה כנראה לא היו מיומנים דיים.

מתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מכריע של המחקרים שבחנו את השפעת הדיקור הסיני הצביעו על־כך שאין לה השפעה כלשהי החורגת מטיפול דמה. כך לדוגמה, במחקר שנערך ב-220 נשים בשנת 2004, טופלו חלק מהנשים בדיקור סיני רגיל, ואחרות טופלו במחטים "מזויפות": המחט המזויפת "מתקפלת" פנימה ולא חודרת אל עורו של המטופל. לא נתגלה הבדל בעל משמעות סטטיסטית בהשפעת הטיפול על הקבוצות השונות, או במילים אחרות, הטיפול בדיקור סיני לא היה יעיל יותר מטיפול דמה.‏[8] מחקר אחר (מטא-מחקר) בחן את השפעת הדיקור על חולי אסטמה, ואף הוא הראה כי לדיקור הסיני לא הייתה כל השפעה.‏[9] מחקרים נוספים הראו היעדר כל השפעה לדיקור גם ביחס לתסמונת המעי הרגיזֿ,‏[10], דאבת השרירים,‏[11] ועוד.

חוקרים שבחנו את קומץ המחקרים המצביעים על השפעה חיובית לדיקור סיני גורסים כי ממצאי אותו קומץ נובעים בדרך כלל מבעיות מתודולוגיות ומעניין מובהק שיש לעורכי אותם מחקרים להראות כי טיפול בשיטה זו מצליח.‏[12] אפילו מסמכים כמו הצהרת הקונצנזוס של ארגון ה-NIH האמריקאי, בה נטען שלדיקור סיני יש השפעות חיוביות בתחומים מסוימים, ניצבו תחת מתקפה בשל פגמים קשים בשיטת המחקר. בין הכשלים הנפוצים בניסויים המעידים על הצלחת הטיפול ניתן למצוא אי-הקפדה על סמיות כפולה ושימוש במדגם קטן מדי וחסר משמעות סטטיסטית.

הבדל בין הצלחת הטיפול לנכונות ההסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמיכה הדלה שנמצאה במחקר להשפעת הטיפול בדיקור, אפילו בתחומים בהם יש לאפקט דמה השפעה (כמו בכאבים פסיכוסומטיים) הביאה לקיטון משמעותי בהיקף המחקר העוסק בדיקור סיני בשנים האחרונות. עם זאת, גם אם יתגלה בעתיד כי הדיקור הסיני מצליח בטיפול בתסמינים שונים, לא יהיה בכך משום אישוש לתאוריה הניצבת מאחרי הטיפול (תאוריית ה"צ'י" וה"מרידיאנים" של הרפואה הסינית). הדוגמה הקלאסית להבדל מסוג זה היא תולדות גילוי החיסון: במאה ה-18 שמע רופא אמריקאי על מנהג של נשים טורקיות למרוח ילדים בריאים בדמם של ילדים שמתו מאבעבועות שחורות. הן עשו זאת מתוך אמונה שכך יטעו את השדים הגורמים למחלה, ואלו יחשבו כי הילד כבר נפגע במחלה ולכן יניחו לו לנפשו. בפועל, הטיפול הוביל לחיסון הילדים. לאחר שיעילות השיטה הוכחה, פותח החיסון (ושוכלל בהמשך בידי ד"ר אדוארד ג'נר). עם זאת, אף שהסיבה להצלחת החיסון לא הייתה ידועה אז, המדענים לא קיבלו, כמובן, את הסיפור על ׳הטעיית׳ השדים כהסבר. לפיכך, גם אם יוכח באופן ניסויי כי הדיקור הסיני יעיל בטיפול בבעיות מסוימות, לא יהיה בכך משום אישוש לתורת הצ'י והמרידיאנים, שאותה יהיה צורך לחקור בצורה ישירה יותר. לעת עתה אין ראיות כלשהן התומכות בה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר דויד סרוואן-שרייבר, ללא פרויד, ללא פרוזאק, הוצאת מטר 2004
  • ד"ר סיימון סינג ופרופ' אדזארד ארנסט, ריפוי או פיתוי? -רפואה אלטרנטיבית במבחן, סיפרי עליית הגג 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות המטילים ספק בתקפות הדיקור הסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן
  2. ^ doi: 10.1136/bmj.a3115 חסר תיאור
  3. ^ ראו מטא-ניתוח על תועלת האקופונקטורה בטיפול בכאבי פרקים ובתפקוד מפרקים
  4. ^ כאן
  5. ^ כאן
  6. ^ כאן
  7. ^ כאן
  8. ^ (המחקר המלא: Streitberger K and others: Acupuncture compared to placebo-acupuncture for postoperative nausea and vomiting prophylaxis: A randomised placebo-controlled patient and observer blind trial. Anesthesia 59:142-149, 2004)
  9. ^ כאן
  10. ^ כאן
  11. ^ כאן
  12. ^ כך לדוגמה מחקר זה