דמאריס מאשם
ליידי דמאריס מאשם (באנגלית: Damaris Cudworth Masham) (18 בינואר 1659 - 20 באפריל 1708) הייתה אחת הפילוסופיות האנגליות הראשונות במאה ה-17. היא כתבה שני חיבורים פילוסופיים חשובים, התכתבה עם הפילוסוף גוטפריד לייבניץ, ופרסמה ביוגרפיה של הפילוסוף ג'ון לוק, שהיה ידידה הקרוב. רק בשנים האחרונות היא זוכה להכרה כפילוסופית חשובה בזכות עצמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייה
דמאריס נולדה ב-1658, בתו של הפילוסוף האפלטוניסט ראלף קודוורט, שהיה מנהל ה-christ's college באוניברסיטת קיימברידג' אנגליה. הסביבה המלומדת בה גדלה דמארס, איפשרה לה לרכוש השכלה מעבר למה שהיה מקובל עבור נשים באותה תקופה, אף על פי שאביה, אחד מגדולי המלומדים של התקופה, לא לימד אותה לטינית (שפה שלמדה לבד בגיל מאוחר יותר, בעידודו של לוק). דמאריס אהבה לקרוא מגיל צעיר והשכלתה הכללית הייתה רחבה ומעמיקה.
ב-1682 פגשה את הפילוסוף ג'ון לוק, באמצעות מכר משותף. לוק התרשם מאוד מכישוריה הפילוסופיים והשכלתה, ובעקבות היכרותם, שהייתה כנראה מעבר למפגש אינטלקטואלי, הפכה דמאריס לאחת התומכות הגדולות בהגותו (ויש הטוענים שגם תרמה לה לא מעט). בין השניים נכתבו שירי-אהבה, וחליפת המכתבים ביניהם נמשכה שנים, בכל התקופה בה שהה לוק בהולנד. עם שובו לאנגליה בעקבות המהפכה המהוללת ב-1688, התארח בביתה באסקס, ולבסוף הפך לדייר קבע שם, לאחר מותו של בעלה.
ב-1685 נישאה לסיר פראנסיס מאשם, אציל כפרי אלמן עם 9 ילדים, וטיפלה במסירות בילדיו (אורח-חיים שעיכב את התפתחותה האינטלקטואלית והאקדמית). לזוג נולד ילד אחד.
[עריכה] כתבים
דמאריס מאשם פרסמה שני חיבורים פילוסופיים: הראשון (A Discourse Concerning the Love of God 1696), נכתב כתגובה למתקפה שניהלו תלמידיו של הפילוסוף מלבראנש כנגד האמפיריציזם של ג'ון לוק, והם בתגובה הקדישו לה חיבור חדש.
בספרה השני (Occasional Thoughts in Reference to a Vertuous or Christian Life 1705) הציגה מאשם את הטענה כי מושג ה"אלוהים" נוצר באמצעות השוואה של אידיאות אשר נגזרות מנתוני-החושים שלנו (בניגוד לעמדה הפילוסופית הרציונליסטית של מלבראנש ותלמידי דקארט, שראו בה אידיאה מולדת), תוך שהיא מוכיחה שליטה מעולה בארגומנטציה הלוקיאנית, ומסבירה כי "אלוהים הוא מושג הבנוי מהרבה אידיאות מורכבות" (Occasional Thoughts p.60).
[עריכה] תרומה
בכתביה דוחה מאשם את החיבור בין דת לבין מוסר, וטוענת בזכות מוסר טבעי-פרגמטי, מחוץ לשליטת הממסד הדתי – רק באמצעות החופש, ניתן להגיע לערכים. עמדתה ביחס לחינוך הייתה ליבראלית: היא טענה בזכות חינוך שווה לנשים, תוך הגדשת חשיבותן של אימהות ונשים בכלל, בהתפתחות המוסרית והחברתית של ילדים. עמדותיה בנושאי מוסר וחינוך נשים, השפיעו ללא ספק על הגותו של ידידה ג'ון לוק, ומאוחר יותר, על הנרטיב הפמיניסטי שהחל בדרישה לחנוך נשים, בעבודתה של מרי וולסטונקראפט.
[עריכה] לקריאה נוספת
Broad, Jacqueline, Women Philosophers of the Seventeenth Century, Cambridge: Cambridge University Press, 2002
