דמיטרי פבצוב

דמיטרי פבצוב
לידה	8 ביולי 1963 (בן 60); מוסקבה, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון (1984)
מפלגה	האנשים החדשים
בן או בת זוג	Olga Drozdova (30 בדצמבר 1994–?)
	www.dmitriypevtsov.ru
פרסים והוקרה
	פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן המשנה הטוב ביותר (1990); פרס הפדרציה הרוסית (1996); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; אמן כבוד של הפדרציה הרוסית; אמן העם של הפדרציה הרוסית; עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; צ'ייקה ;

דמיטרי אנטולייביץ' פבצוב (נולד ב-8 ביולי 1963) הוא שחקן, זמר ופוליטיקאי רוסי ממוצא יהודי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי פבצוב נולד ב־8 ביולי 1963 במשפחתו של מאמן ורופאת ספורט. יש לו שורשים יהודיים, מאמו, אבל הוא מחשיב את עצמו רוסי.^[1] בעל תואר אמן מכובד של רוסיה (1995), אמן העם של רוסיה (2001), זוכה פרס המדינה של רוסיה (משנת 1996).^[2]

בשנת 1984 סיים את לימודיו במחלקה למשחק של המכון הרוסי לאמנות תיאטרון (GITIS). בשנת 1986 גויס פבצוב לצבא ושירת כחבר בתיאטרון הצבא הסובייטי.

הוא עבד בתיאטראות רוסיים רבים, כגון תיאטרון טגנקה, תיאטרון על הירח, לנקום, תיאטרון סוברמניק ותיאטרון "A".

מאז 1986, פבצוב היה פעיל בענף הקולנוע ואף כונה סמל המין של שנות ה-2000. הרקורד שלו כולל תפקידים רבים בתיאטרון ובקולנוע הרוסי.^[3]

במשך יותר מ-20 שנה הוא הרבה לבצע קונצרטים ווקאליים.

בשנת 2016 דמיטרי פבצוב יחד עם אשתו השחקנית אולגה דרוזדובה פתח תיאטרון משלו בשם "תיאטרון סטודיו הזמרים".

כמו כן יחד הם קיימו כיתות אמן לקורס המשחק במכון לאמנות מודרנית.^[4]^[5]^[6]

מאז 2001 הוא השתתף במירוץ גביע פולקסווגן פולו.

דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־17-19 בספטמבר 2021, תחת המוטו "לא רק שחקן לאומי, אלא גם מועמד לאומי",^[7] הוא נבחר כמועמד עצמאי לדומה הממלכתית, האספה המחוקקת הפדרלית של רוסיה.^[8] מאוחר יותר הפך לחבר במפלגת "האנשים החדשים".^[9]

באוקטובר 2021 אושר פבצוב כסגן יו"ר ראשון של ועדת הדומה הממלכתית לענייני תרבות.^[10]

פבצוב תומך מוסד המשפחה, פתיחת נוסח חדש של חוק התרבות, הפצת רשת בתי ספר לתרבות נוער ומרכזי פיתוח והורדת גיל הפרישה בראש סדר העדיפויות שלו.^[11]

בעבר, השחקן דגל באיסור על הפלות,^[12] ברשתות חברתיות זרות ובאיכלוס חייהם הפרטיים של אנשים בהן,^[13] דרש צנזורה באמנויות ואחריות פלילית של זמרי ראפ על הטון השטני של שיריהם.

אני בהחלט תומך גאה בפוטין. אני רואה מה שקורה בארץ כבר הרבה זמן — אני בן 53. ב-1991 כבר הבנתי הכל טוב. ואני רואה איך המדינה השתנתה מאז שנת 2000, כשפוטין הגיע. אני לא משווה בין שני האנשים, אבל... ניקולאי השני כתב בעמוד "מקצוע" בחקירה כלשהי: "האמן של ארץ רוסיה". כיום, האינטליגנציה הליברלית כביכול מזכירה לי את האנשים שהובילו בסופו של דבר לרצח הקיסר ב־1918. הם עוסקים בכל דבר מלבד עצמם. וצריך להתחיל בשאלה: מה אני? מה עשיתי כדי שהמדינה שלי תהיה טובה יותר? מה אני, מלאך נטול חטאים, להלום את הממשלה בצדק רב? אני משוכנע עמוקות שלראשונה מזה 70 שנה יש לנו מנהיג מקצועי, שבאמת עובד עבור המדינה. ותשימו לב, מדי שבוע מתוודה ולוקח עבודת קודש. אני יודע את זה בוודאות! וזה אומר לי הרבה. אדם אורתודוקסי אמיתי לא יכול לעשות רוע. גם אם הוא עוסק בדבר חלקלק כזה [כמו פוליטיקה]. להוביל את רוסיה זה מרתיע. אבל בכל מקום, בכל ההופעות, כולל מול סטודנטים, אני אומר: אנחנו חיים במדינה שעלתה מברכיה. אנחנו חזקים יותר, וחלק מפחדים ושונאים אותנו - קחו את השערורייה עם המשחקים האולימפיים שלנו. הם רוצים לפרגן, להתגרות בנו. אנחנו מעצבנים אותם. אנחנו מתחזקים. לעומת זאת, אירופה מתפרקת. ואמריקה –, קולוסוס על רגלי חימר. זה מה שאני מרגיש לגבי המדיניות היום. אף על פי שלפני כמה שנים הייתי בצד של אותו חלק של האינטליגנציה, שמאז התקופה הסובייטית נלחמת עם השלטונות. זה הרגל רע!^[14]

דמיטרי פבצוב תמך באלכסיי סרבריאקוב שהוטרד לאחר שביקר את השלטונות הרוסיים^[15]. בפברואר 2022 הוא תמך בפלישה הרוסית לאוקראינה לכן ב-26 בפברואר הוא נכלל ברשימת הסנקציות של האיחוד האירופי.^[16].